כמו בציורו של ורמיר, האסטרונום ', האינטלקטואל אינו מסתפק בלימוד היקום ובתפוצתו החופשית של הרעיון. הוא מתאווה למפות ולהשליט על פני הגלובוס את הרוח האנושית, שואף להפוך את הידע לכוח, ומשתוקק ללוש את העולם ברעיונותיו. תשוקת האסטרונום - אינטלקטואל היא פרומתאית, ומקורה בחרון כפול: מחד גיסא, ביקורת נוקבת ורצון לעוצמה. מאידך גיסא, זעם על העוול והרשעות הממלאים את העולם. האם חרונם של האינטלקטואלים נובע מכך שטורדים אותם חלומות ביעותים על פגיעה בחירות האדם, או שמא מקורו בכך שהם חולמים בהקיץ על הנדסת אנוש יטווים מבנים של כוח? מקור חרונם הוא בתשוקה לחירות, אך גם בהערצת העריצות. יש אינטלקטואלים החרדים לזכויות האנושיות הבסיסיית ביותר, ויש כאלה שמתמסרים לשרת את השררה.