זרתוסטרא בירושלים: פרידריך ניטשה והמודרניות היהודית, חלקה השלישי של הטרילוגיה דרכי המודרניות, חושף הוגים, סופרים ומבקרי תרבות יהודים שנזקקו לפילוסוף הגרמני לזקק את ביקורתם על התרבות ההיסטורית של עמם, ביקורת שפתחה צוהר אל המודרניות.
מחקרו של פרופ' דוד אוחנה מציע פרשנות חדשה לעמדה תאולוגית ייחודית שאפשר לכנותה "רליגיוזיות כופרת". תודעה מודרנית זו בעקבות "מות האלוהים" חרגה מדפוס דתי או חילוני, והתיכה אמונה וכפירה גם יחד אצל הוגים כהלל צייטלין, פרנץ רוזנצווייג ,מרטין בובר, גרשם שלום, ברוך קורצווייל וישראל אלדד. מהם שנשאו את הלפיד של תרבות התחייה העברית, מהם גיבשו עמדה תאולוגית ייחודית, מהם היו אבני יסוד אינטלקטואליות של הלאומיות היהודית המודרנית. ועל כולם שרתה רוחו של ניטשה.
מחקר דרכי מודרניות של ההוגים היהודים הניטשיאנים ממשיך את הדיון בשני חלקיה הראשונים של הטרילוגיה: מסדר הניהיליסטים והתשוקה הפרומתאית. במחקרים אלה נבחנה המהפכה הניטשיאנית בחייה האינטלקטואליים, התרבותיים והפוליטיים של אירופה המודרנית, מהפכה שהחלה בשנת מותו של מחוללה, היא שנת הולדתה של המאה העשרים.