» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (37):
ספרים שאני מתכנן לקרוא,
ספרים לקניה בעדיפות ראשונה,
היסטוריה /עיון,
ספרות מקור ,
ישראל וציונות,
ישראל- ציונות, חברה, היסטוריה, פוליטיקה, מלחמות וצבא למכירה,
חברה ומדינה, משפט, ותקשורת למכירה,
ספרייה / מרקר,
ספרים לקרוא,
פילוסופיה פוליטית,
פילוסופיה,
קריאה עונתית ,
ספרי עיון,
פילוסופיה | הגות | ארכיאולוגיה והיסטוריה למכירה,
פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה,
המזרח התיכון והאסלאם - הסכסוך הישראלי פלסטיני (בבנייה),
ארץ ישראל,
במלאי: דוד בן גוריון,
ספריעד- הגות, פילוסופיה וחברה,
ספריעד- ציונות וארץ ישראל,
הספרים הבאים,
רשימה,
סיפורים קצרים,
היסטוריה כללית והיסטוריה צבאית למכירה,
היסטוריה למכירה,
ספרים עבור יוצאי הדופן.,
תומחר ,
מיתולוגיות,
יהדות, הגות והיסטוריה יהודית, עדות ישראל למכירה,
ספרי עיון למכירה ,
ישראל,
לקנות,
Wishlist - עיוני,
לרכוש,
לירן,
2ב-סלון,
ספרי פולחן לקריאה עתידית,
עוד ...
|
1.
|
|
ניהליזם וטוטליטריזם נחשבו עד כה תופעות סותרות זו לזו.
במחקרו המקיף המצביע המחבר על הזיקה הפנימית בין חתירה להרס ובין נהייה למבנה מוחלט.
כפל פנים זה של תאווה ניהליסטית ותשוקה טוטליטרית היה לב לבו של זרם אינטלקטואלי מיוחד במינו שצמח באירופה בשנים 1930-1870.
המחקר עוסק באיתורה, בהולדתה ובהתפתחותה של תרבות פוליטית דינמית באירופה, שהיתה כור היתוך ומקור יניקה למחשבה הטוטליטרית.
מחקר רב תחומי זה חותר למצוא את מרחב החויה של הוגים, מבקרי תרבות, תיאורטיקנים פוליטיים, מהנדסים, ארכיטקטים ותנועות באמנות לפני שרעיונותיהם קרמו עור וגידים במציאות ההיסטורית של אירופה בעידן הטכנולוגי.
את מחקרו זה כתב ההיסטוריון ד``ר דוד אוחנה כעמית מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל אביב ובמרכז ללימודים אירופיים באוניברסיטת הרווארד.
על פרקים מתוכו הוענקו לו פרס טלמון מטעם האוניברסיטה העברית, פרס האזן למחקר אמנות המאה העשרים מטעם מוזיאון ישראל ופרס פולברייט מטעם קרן אמריקה-ישראל.
כמו כן פרסם המחבר מאמרים רבים בהיסטוריה אינטלקטואלית ותרבותית של אירופה המודרנית....
|
2.
|
|
רוח בלהות מהלך על פני ישראל. מכל עבר חברו יחד למלחת מצווה עד חורמה ב``ישראלים האחרונים`` - המתנחל והפוסט-ציוני, המזרחי החדש והמהגר הרוסי, ניאו-כנענין מימין ומשמאל, חרדים ישנים ומתעשרים חדשים, מהללי הפרטה, מקדשי קברים וסרסורי פועלים זרים, חסידי איראן ומעריצי סינגפור. הנה דמתה הארץ מובלעות מובלעות, כמו חתכו בבשרה החי. כל אחד דובר את שפת סימניו, מגדר את הטריטוריה שלו, נוטל את ליטרת הבשר ואחריו - המבול. נטולי אתוס ישראלי מוסכם, מפריטים הישראלים את עצמם לדעת. בעידן הפרטת הישראליות מציע ההסטוריון ד``ר דוד אוחנה, עמית בכיר במכון ון ליר בירושלים, אתוס ישראלי חדש המורכב מחמישה נדבכים: חתירה לדמוקרטיה; מאבק לשלום; סולידריות חברתית; ערך מוסף יהודי; זיקה מרחבית ים תיכונית. מספריו של דוד אוחנה: מסדר הניהיליסטים - לידתה של תרבות פוליטית באירופה 1930-1870 (מוסד ביאליק, 1993; 1994); חלקה השני של הטרילוגיה על דרכי המודרניות התשוקה הפרומתאית - בין נאורות למודרניות (מוסד ביאליק, יראה אור ב1999-); עיצובה של הזהות הישראלית (פראנק קאס, לונדון, 1995); מיתוס וזיכרון (הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר בירושלים, 1996, 1997)....
|
3.
|
|
לא כנענים, לא צלבנים הוא מחקר חלוצי המבקש לפענח את "הסדר המיתי" של "קהילת החוויה" הישראלית. שתי קריאות הקרב הנועזות על הישראליות היו הסיפר הכנעני והסיפר הצלבני. ההבניה הנאו-כנענית הגדירה את הלאומיות הישראלית כקהילייה ילידית מדומיינת, שסופה נתק מהרציפות ההיסטורית; ההבניה המיתולוגית של הציונות כצלבנות מודרנית תיארה את הישראליות כפרוייקט מערבי קולוניאלי שסופו חידלון. הספר מציע זווית ראייה מקורית העוקבת אחר התפתחותה של התודעה הישראלית, מאתרת מבני עומק ומצבי נפש קולקטיביים ובוחנת את הישראליות על דעת הזמן והמקום.
לא כנענים, לא צלבנים משרטט לראשונה קווי מתאר של המיתולוגיה הישראלית כמצבי תודעה השבים ונשנים – התרסה כנענית, כמיהה משיחית, חרדה צלבנית, ערגה ים-תיכונית. הספר בודק כיצד "מטפורות שורשיות" אלו מתפקדות בשיח הציבורי, בשדה התרבותי ובפעולה הפוליטית.
פרופ' דוד אוחנה מלמד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחוקר בכיר במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות. בין ספריו ומחקריו הרבים בהיסטוריה המודרנית של אירופה ושל הציונות והישראליות: מסדר הניהיליסטים (מוסד ביאליק, 1993), הישראלים האחרונים (הקיבוץ המאוחד 1998), התשוקה הפרומתאית (מוסד ביאליק 2000) וחרון האינטלקטואלים (הקיבוץ המאוחד 2005). בשנה הקרובה עומדים להתפרסם בלונדון שלושת כרכי הטרילוגיה שכתב על הניהיליזם האירופי:
The Dawn of Political Nihilism; Gorges Sorel and the Rise of Political Myth; The Futurist Syndrome
...
|
4.
|
|
הספר עוסק ביחסי הגומלין בין מודרניות לנאורות בפרספקטיבה היסטורית של סוף המאה העשרים.
יש הנוהגים לזהות מודרניות עם נאורות אך ההנחה העומדת במרכז הספר היא שאלה שני מושגים שונים ונפרדים, ולעתים אף סותרים.
המודרניות, היא האתגר, התודעה והיכולת של האנושות לעצב את גורלה בימו ידיה.
הנאורות היא השקפת עולם שצמחה במודרניות וביקשה לעשות אוניברסליות של האנושות.
ההסבר למתח שבין שני המושגים, שהוא מהותי ואינו ניתן לפתרון לדעת המחבר, נעוץ בדחף למודרנה המונע על ידי התשוקה הפרומתאית של האדם לעצב את עצמו ואת עולמו.
כדי להגשים יעד זה הוא גייס את הנאורות - שלטון התבונה, המדע והדמוקרטיה - רק כמכשיר בשירות תשוקתו הפרומתאית....
|
5.
|
|
האם תתכן משיחיות חילונית בימינו? מהו מחירה? מה בין המשיחיות האוניברסלית של דוד בן - גוריון למשיחיות הכנענית של גוש - אמונים? המשיחיות החילונית היא המפתח להבנת מחויבתו החברתית והפוליטית של מייסד המדינה משיחיות וממלכתיות מבקש להעמיק חקר ברעיון המשיחי לאחר חידושה של הממלכתיות היהודית בישראל הספר מביא לראשונה לפני הקורא, בצורה שיטתית, את רשימותיו והתכתבויותיו של בן - גוריון בסוגיית המשיחיות, תוך כדי פירושן מחדש בהקשר מחקרי עדכני של תאולוגיה פוליטית. הפולמוס שנערך בשנות החמישים ובראשית שנות השישים בנושא המשיחיות היה אחד החשובים והעמוקים בהיסטוריה האינטלקטואלית הישראלית בן - גוריון בחר ללבן את הסוגיה עם סופרים, פילוסופים, היסטוריונים ואנשי מדע. אינטלקטואלים כמו גרשם שלום, מרטין בובר, יעקב טלמון, נתן רוטנשטרייך, עקיבא ארנסט סימון, ברוך קורצווייל ואחרים הזהירו מגלגולה של השפה המשיחית לשפה פוליטית. בן - גוריון השיב להם בסערה התוצאה היא שיח ציבורי מרתק שלא רבים נודעו כמותו מאז. פרופ' דוד אוחנה מלמד במסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן - גוריון בנגב וחוקר במכון בן - גוריון בקריית שדה בוקר. מחקריו הרבים עוסקים בהיסטוריה האינטלקטואלית של אירופה והציונות, זהות ומיתוס, אינטלקטואלים ופוליטיקה, ישראל והתרבות הים תיכונית בין ספריו (מסדר הניהיליסטים (מוסד ביאליק 1993) והתשוקה הפרומתאית (מוסד ביאליק 2000) הם שניים מתוך הטרילוגיה דרכי המודרנית, הישראלים האחרונים (הקיבוץ המאוחד 1998), הומניסט בשמש (כרמל 2000) עתידים לראות אור , חרון האינטלקטואלים (הקיבוץ המאוחד), לא כנענים, לא צלבנים (מכון שלום הרטמן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר - אילן, הקיבוץ המאוחד), Homo Mythicus (לונדון)....
|
6.
|
|
"קאמי הוא לי מקור של השראה ומאגר בלתי נדלה של תובנות. אני שב וחוזר לספריו, מתבגר בין דפיהם, משיל דרכם את הציניות והספקנות שעמסתי בדרך. אולי עכשיו, כשהמאה הפרומתיאית באה לקִצה, הגיעה העת להעריך את תבונתו חודרת הלב, את עמידתו כנגד המשמעויות הניהיליסטיות במאה העשרים הנובעות מרצח המלך ומות האלוהים. אי אפשר שלא לכבד את קריאתו לשמור על צלם אנוש דווקא בהעדר גבולות מטאפיסיים; את עקביותו במאבקו נגד הרדיקליזם המופשט והאלימות-המצדיקה-כול; את בדידותו לעתים מול התנשאותם של אינטלקטואלים בגדה השמאלית של הסן; את העיצוב הספרותי הפשוט והתמציתי שהעניק לכמה מהבעיות הקיומיות של חיינו."
ההיסטוריון ד"ר דוד אוחנה מאיר במסתו הומניסט בשמש פרקים מיצירתו הספרותית של קאמי והקשרה הפילוסופי והפוליטי כאופן של נאורות ים-תיכונית. דגם השראה זה מוצע כאתוס חדש לחברה הישראלית הפותחת עתה חלון לים התיכון.
אוחנה פרסם אחרית-דבר לספרים של קאמי ועליו: מכתבים לידיד גרמני; נאומים בשוודיה; ואוליבייה טוד, אלבר קאמי: חייו. שלושתם ראו אור בהוצאת כרמל....
|
7.
|
|
ציר הזיכרון הישראלי נמתח מהמהפכה הציונית ועד לוויכוח על הפוסט-ציונות. האם הישראלים מעצבים את המיתוסים שלהם בכל דור ודור – ובוחנים אותם באופן ביקורתי – או שמא המיתוסים מתנים את דפוסי מחשבתם ופועלם? כיצד מכונן המיתוס את הזיכרון הקולקטיווי של הישראלים? מהו מקומו של זיכרון מתהווה זה בפעולה הפוליטית, במחשבה החברתית וביצירה התרבותית של הישראלים? האם עוד אפשר לדבר על הישראלים בה"א הידיעה?
לפנינו מחקר רב-תחומי ראשון מסוגו, שתכליתו בירור נוכחותם של המיתוסים במחשבה היהודית, באידיאולוגיה הציונית ובחברה הישראלית. שישה-עשר המאמרים המוצגים בו חושפים וממפים את "הסדר המיתי" ביהדות, בציונות ובישראליות. המחברים רואים במיתוס אמת פרספקטיווית, אופן אחר של פרשנות, המבעבע מתחת לפני השטח כזרם תת-קרקעי.
המחקר דן בגרשם שלום ובבאבא סאלי, בטרומפלדור ובאמיל גרינצוויג, ברבי מלובביץ' ובפרידריך ניטשה, בהרצל ובבן-גוריון, במצדה ובאושוויץ, בתל-חי ובנתיבות, בעקידת יצחק ובאנתיפאדה, במשיחיות ובפוסט-ציונות. ...
|
8.
|
|
כמו בציורו של ורמיר, האסטרונום ', האינטלקטואל אינו מסתפק בלימוד היקום ובתפוצתו החופשית של הרעיון. הוא מתאווה למפות ולהשליט על פני הגלובוס את הרוח האנושית, שואף להפוך את הידע לכוח, ומשתוקק ללוש את העולם ברעיונותיו. תשוקת האסטרונום - אינטלקטואל היא פרומתאית, ומקורה בחרון כפול: מחד גיסא, ביקורת נוקבת ורצון לעוצמה. מאידך גיסא, זעם על העוול והרשעות הממלאים את העולם. האם חרונם של האינטלקטואלים נובע מכך שטורדים אותם חלומות ביעותים על פגיעה בחירות האדם, או שמא מקורו בכך שהם חולמים בהקיץ על הנדסת אנוש יטווים מבנים של כוח? מקור חרונם הוא בתשוקה לחירות, אך גם בהערצת העריצות. יש אינטלקטואלים החרדים לזכויות האנושיות הבסיסיית ביותר, ויש כאלה שמתמסרים לשרת את השררה....
|
10.
|
|
המיתוס של ניובה הנו מחקר מעמיק התר אחר תחנות בסיפור חיינו באמצעות מיתוסים, שהם מבני-תודעה של "המצב האנושי". במיתולוגיה היוונית נתפסת הגאווה האנושית כהפרה בוטה של סדר הדברים. ניובה, מלכת העיר תבאי ואם לארבעה-עשר ילדים, התגרתה בטיטנית לטו, שהיו לה זוג תאומים בלבד. חטא היוהרה וההתגרות בגורל הביא עליה את זעם האלים שטבחו בשבעת בניה ושבע בנותיה. מיתוס ניובה - בניגוד למיתוס פרומתאוס המורד - מגלם בתרבות המערבית את שרירותיות השררה ואת ניצחון הגורל.
המיתוס של ניובה מאיר שאלות קיומיות מרכזיות: איזו אתיקה יאמץ לו האדם נוכח האלימות המיתית, האלוהית או הפוליטית? מהי תשובתו לגורל האלים, לסדר הדתי או למשטרים הטוטליטרים? ספר זה בוחן את האלימות במיתולוגיה, בתאולוגיה ובפולוטיקה דרך מבטם הביקורתי של הוגים, סופרים ואינטלקטואלים מפרידריך ניטשה, ולטר בנימין, ז´אק דרידה, גרשם שלום, אלבר קאמי, וינדהם לואיס ועד ס. יזהר, אהרן אפלפלד, א.ב יהושע, אבי שגיא, יוסף בן שלמה ואחרים.
ארבעת ספריו האחרונים של ההיסטוריון וחוקר המיתוסים דוד אוחנה, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ראו אור השנה באנגליה:
The Dawn of Political Nigilism; Homo Mythicus; The Futurist Syndrome; Political Theologies in the Holy Land - Israeli Messianism and its Critics....
|
13.
|
|
הסדר המיתי של המודרניות הוא ספר פורץ דרך המשרטט תאוריה ביקורתית חדשה המאתגרת את תפיסתו של מקס ובר על המודרניות. הסוציולוג הגרמני חתר “להסיר את הקסם מהעולם”, ואילו פרופ’ דוד אוחנה, לעומת זאת, מפנה את הזרקור התאורי והניתוחי מהסדר התבוני אל הסדר המיתי, סדר המבהיר את התפקיד הא-רציונלי של ההבניה המיתית באמצעות ארבע קטגוריות: זמן, צורה, מטפורה ומרחב. בספר נבחנים ממדים שונים של המודרניות: הממד האנתרופולוגי, הרסטורטיבי, הסימבולי, הלאומי, האוטופי, הביקורתי והמרחבי. עצם התודעה העצמית בדבר האפשרות להבניית סדר מיתי, כמו גם היכולת לבקר אותו, מכוננת את המעשה המודרני.
הפרויקט התאורטי העומד ביסוד הסדר המיתי של המודרניות נסמך על מחקריו ההיסטוריים של פרופ’ אוחנה בבחינת מקרי בוחן. עד עתה סופר לנו שהכוחות הקדומים מנוהלים על ידי מיתוסים, ותפקידו של המודרניסט הגואל לשחררנו מהם אך למעשה המודרניות נחוותה על ידי מכונניה כשם שהדת נחוותה על ידי מאמיניה; שתיהן נתפסו כמסלולים המובילים אל הגאולה. ליבה של המודרניות היה נעוץ בתשוקה רליגיוזית לאתר את הסוד שמעבר לפרגוד. מסע ארכיאולוגי אל המיתוסים הסמויים מן העין יחשוף את אבני היסוד שעליהם נבנו כנסיות התבונה, מגדלי הנאורות וצריחי המודרניות.
פרופ’ דוד אוחנה מלמד במסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, והוא חוקר בכיר במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות. הוא פרסם ספרים ומאמרים רבים בתחומי ההיסטוריה של הרעיונות, מיתוסים לאומיים משווים, התרבות הים-תיכונית, הפילוסופיה של ההיסטוריה, ההגות היהודית וביקורת התרבות. בין ספריו האחרונים:
Political Theologies in the Holy Land (2010);The Origins of Israeli Mythology (2012); The Nihilist Order (2016);Albert Camus and the Critique of Violence (2017);Nationalizing Judaism (2017);
הטרילוגיה דרכי המודרניות (מוסד ביאליק, 2016); על ארץ אבנים (הקיבוץ המאוחד, 2017)....
|
15.
|
|
בספרו "חבלי מולדת - הישראליות בין חבלי לידה לחבלי משיח" עוקב פרופ' דוד אוחנה אחר סוד קסמה של המולדת ונפתוליה, אחר הסוגיות שהיא מעוררת ומשמעות קיומה. מחקרו מביא את פרשנותם של הוגים וחוקרים כגון מנחם ברינקר, בועז עברון, רוברט ויסטריך, ז'קלין כהנוב, מיכאל פייגה ואחרים. מן הספר עולה המסקנה כי מולדת היא יסוד פרימורדיאלי, ראשוני, שאנו משליכים לעברה את רגשותינו העמוקים ביותר, את ציפיותינו, חרדותינו, נחמותינו. המולדת הופכת את האני לאנחנו, את החוויה לזיכרון, את הטריטוריה לארץ - ובזיקה אליה מתכוננת (ה)אומה. שאלות היסוד שהמולדת מעוררת מעסיקות גם את הדתות הגדולות: תשוקת החיים והקרבתם למען דבר מה שהוא מעבר לכאן ועכשיו, משמעות הקיום על רגעי ההתעלות ורגעי השפל שבו, מאין באנו, לאן אנחנו הולכים. אין פלא שהלאומיות המודרנית, שעשתה טרנספורמציה לרבים מהמושגים של הדתות, רואה במולדת ערש לידה, התחלת ההתחלות של הקולקטיב הלאומי....
|
16.
|
|
בספרו האם עוד ישראלים אנחנו? מציב דוד אוחנה שאלה מהותית, טעונה ואקטואלית: האם עדיין קיימת זהות ישראלית משותפת, או שמא ישראל הפכה לזירה של מאבקים בין שבטים, דתות, זהויות ואידיאולוגיות מתנגשות? מתוך מבט היסטורי, פילוסופי ופוליטי, אוחנה מתחקה אחר שורשי הקרע החברתי-תרבותי במדינת ישראל וחושף את האופן שבו הישראליות – שבעבר נשענה על אתוס משותף, זיכרון תרבותי משולב ודיאלוג חי בין יריבים רעיוניים – הלכה והתפוררה מול תהליכים של קיטוב, הפרטה והקצנה דתית ולאומית.
במסה אישית ונוקבת, שזורה באנקדוטות חיים, אזכורים ספרותיים והגות פוליטית עמוקה, הוא מזהיר מפני עלייתה של “מהפכה שמרנית” בישראל, אותה הוא מדמה למהלכים שאפיינו את עליית הפשיזם באירופה של המאה ה־20. אוחנה מתאר תהליכים של רדיקליזציה, אובדן הלגיטימציה הדמוקרטית, ושיח ציבורי שהופך לשיח של שנאה, “גזע” ומשיחיות.
זהו ספר על שבר, אך גם על תקווה: תקווה כי מתוך ההבנה העמוקה של הסכנות – ייוולד מחדש שיח ישראלי משותף; שיח שמבוסס לא על אתניות או דת, אלא על אזרחות, שותפות ותחושת אחריות הדדית....
|
17.
|
|
ספרו של פרופ' דוד אוחנה, המנדרינים של ירושלים, הוא מחווה למוריו בקמפוס גבעת רם בשנות ה־70, לציון שנת המאה להיווסדה של האוניברסיטה העברית. הספר משרטט את תרומתם המחקרית ואת דיוקנם האינטלקטואלי של ענקי רוח, החל מההיסטוריונים גרשם שלום, יעקב טלמון, יהושע אריאלי ויהושע פראוור, המשך בפילוסופים ישעיהו ליבוביץ, מנחם ברינקר, ירמיהו יובל ופול מנדס־פלור ועד לחוקרי מדע המדינה כזאב שטרנהל ושלמה אבינרי, וכן מורים נוספים וחשובים.
"דור גבעת רם" היה דור של מרצים במדעי הרוח והחברה, שרבים מהם ראו בהוראתם ובמחקרם ייעוד מוסרי ופוליטי. הנאורות הייתה עבורם לא רק ציון של עידן או אסכולה, אלא דרך חיים, אידאה חינוכית והשקפת עולם. כהיסטוריון של רעיונות המעמיק במחקריו וכאינטלקטואל רחב יריעה, שקשת עיוניו הבין־תחומיים באה לביטוי במפעל חיים הגותי ויצירתי שלם, פרופ' אוחנה מציע לקוראיו מערכת מושגית חדשה בעלת מעוף ורבת־חשיבות.
ההיסטוריון פרופ' אוחנה למד ולימד באוניברסיטה העברית, הוא פרופסור מן המניין (אמריטוס) באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, ועמית בכיר באוניברסיטת קיימברידג'. חיבר וערך יותר משישים ספרים העוסקים בהיסטוריה אינטלקטואלית ותרבותית של אירופה המודרנית, התרבות הים התיכונית, תולדות הציונות ולימודי מדינת ישראל. לאחרונה ראתה אור הסדרה בת חמשת הפרקים שחיבר דרכי המודרניות (מוסד ביאליק)....
|
18.
|
|
זה עתה סיימתי קריאת 'על ארץ אבנים' שלך, המשך עקבי ומרתק לספרך 'לא כנענים לא צלבנים' (בעצם לספר החדש שלך יכולת בהחלט לקרוא 'גם כנענים גם צלבנים').
עמוס עוז, 26.11.2017
בספרו לא כנענים, לא צלבנים: מקורות המיתולוגיה הישראלית (מכון שלום הרטמן. אוניברסיטת בר־אילן. כתר. 2008 ) פרשׂ ההיסטוריון פרופסור דוד אוחנה את הנחתו המקורית כי הציונות היא תשובה הן להתרסה הכנענית כי "אנחנו רק מכאן" והן לאנלוגיה הצלבנית כי "אנחנו לא מכאן". בספר המשך זה, גם כנענים גם צלבנים ‒ מסותיי בארץ־ישראל, מוצגת טענתו החדשה והמאתגרת כי בעקבות הכיבוש המתמשך מאז 1967, מתחוללת מוטציה גנטית בגוף הציוני, שבו משתולל גֶן מסוכן, שהוא גם כנעני גם צלבני.
...
|
19.
|
|
ז'קלין (שוחט) כהנוב (1979-1917) היא סופרת ומסאית שהקדימה את זמנה. עולמה התרבותי, הספרותי והאינטלקטואלי היה רחב מִנִי ים, אולם תהילתה נודעה בעיקר בשל מסותיה שביססו תאוריה תרבותית על הלבנט. שמה הולך לפניה כתאורטיקנית פמיניסטית, נסיכת הלבנט ומבשרת התרבות הים תיכונית. לפנינו ביוגרפיה אינטלקטואלית ראשונה על אודותיה העוקבת אחר מפעלה הספרותי וההגותי שהתגבש בתחנות חייה בקהיר, ניו יורק, פריז ותל אביב.
מחבר הביוגרפיה הוא ההיסטוריון פרופ' דוד אוחנה, חוקר נודע של התרבות הים תיכונית, ומי שכבר ערך את מסותיה, סיפוריה ורשימותיה של כהנוב בשני קבצים: בין שני עולמות (כתר 2015) ובלבנט נולדנו כולנו (כרמל, 2022). בקרוב יופיעו ספריו גרשם שלום והתיאולוגיה הפוליטית (מוסד ביאליק) ומסותיי בארץ ישראל (כרמל)....
|
|