הוצאה לאור›יניב

#
מה שמייחד קריאה בספר אלקטרוני הוא, שהקורא אינו מודע למספר העמודים של הספר. כלומר, הוא יודע מה המספר המוגדר במכשיר בו הוא קורא אבל אינו מודע, כמו מי שקורא ספר מודפס, למספר העמודים המומחש גם בכובד הספר ובמרקם הדפים החולפים. אני לא בטוחה שהספר יצא כספר מודפס, אבל יש בו כ-490 עמודים שחולפים ביעף.

קניתי אותו לפני כל כך הרבה זמן, שאני לא זוכרת מה היו הציפיות שלי ממנו. הוא שייך להוצאה לאור (יניב) ש

#
כ-6 שנים חלפו מאז קראתי את הספר הראשון בסידרה. החברה הישראלית עברה בזמן הזה שינוי עמוק, ואם איזה חוני המעגל היה נרדם ב2019 ומתעורר היום, הוא לא היה מזהה את המדינה. לא חשבתי שאמשיך לספרי ההמשך בסידרה, אבל אחרי שנטשתי שני ספרים בזה אחר זה, חיפשתי משהו אסקפיסטי ומהנה לקריאה. מדע בדיוני הוא תמיד מפלט עבורי. אסקפיזם, מצד שני, מאפשר להימלט מהמציאות רק בתנאים מסויימים. אם אלה לא מתמלאים, גם ספר בידורי

#
אין כמעט שום דבר שאני מסוגלת לדמיין, שמבהיל אותי כמו כלא. להיות סגורה במקום קטן, בחברת המון אסירים כמוני, בלי שליטה על שום נושא שקשור לבחירה. עם צוות אדיש במקרה הטוב ואלים במקרה הרע, שהופך אותי לאחת מעדר שצריך לשלוט בו, עם שום זמן פרטי, קלסטרופוביה והמון אלימות שנוצרת בעת שקבוצת אנשים מוגבלת לשטח קטן בלי מוצא והשיעמום אוכל בה בכל פה. במעט הפעמים שנאלצתי להגיע לכלא (מסיבות מקצועיות, ברור...) הק

בשנות הנעורים המוקדמות והמאוחרות שלי קראתי הרבה ספרות מתורגמת וגם לא מעט פאנפיקים באינטרנט - מה שהכניס לי לראש כמויות של דמיונות. בפנטזיות האלה בדרך כלל הייתי נערה אמריקאית או בריטית חיננית להחריד, חכמה, בוגרת, אהודה והכי חשוב - עם מזל טוב. עד גיל 14 היו לי כוחות קסם, כשקצת התבגרתי כבר רציתי לכבוש לבבות ולסובב ראשים.

בהליכה לבית הספר ובחזרה, המוח שלי היה חייב למצוא דרכים לגרום לפנטזיות האלו להתחב

נהנתי מאוד מהספר הזה שהוא הספר השני בסדרה. העולם שמק - הדמות הראשית נכנסת אליו כבר לא מרגיש חדש או מסקרן כמו בהתחלה. הוא מרגיש מסוכן יותר. יש תחושה ברורה שאין לה שליטה אמיתית במה שקורה סביבה.

מק כבר לא אותה דמות שהכרנו. היא עדיין היא, אבל משהו בה שונה. היא מבינה שהעולם שהיא נכנסה אליו לא מאפשר לה להישאר מי שהיא הייתה.

ובארונס… אם חשבתי שהוא מסתורי קודם, כאן הוא כבר לוקח את זה למקום הרבה יותר מו

כבר הרבה מאוד זמן שלא קראתי סדרת ספרי פנטזיה. אני מרגישה שכבר אין לי את אותה סבלנות שהייתה לי פעם. אבל הסדרה הזאת לגמרי הזכירה לי את התקופה בתיכון, כשהייתי מתמכרת בקלות לספרים כאלה ואז מחפשת באינטרנט קבוצות מעריצים ותיאוריות. גם כאן מצאתי את עצמי עושה חיפושים קטנים וגיליתי שמדובר בסדרה שהייתה ממש סנסציה בתחילת שנות ה-2000.

ב״קדחת פיות״, הספר השלישי בסדרת Darkfever, הכול מרגיש כאילו הוא הולך ומתקר

הארי דרזדן הוא מכשף רב עוצמה שחי בשיקאגו של ימינו, הוא נלחם בכל מיני דברים מטורפים שיוצאים מהלא עולם ומנסה תוך כדי זה לשמור על תמימותם של בני האנוש הרגילים. יש לו יצורים ואנשים שעוזרים לו להתמודד עם הרוע שקיים בייקום שאותם הוא אסף לאורך הספרים שבהם הוא פותר תיקי חקירה על טבעית. תיקי דרזדן מספר 4, הוא המשך סיפורו המדהים של בוצ'ר. זוהי פנטזיה למבוגרים, מלאה בהומור שחור ובאנקדוטות משנות ה80'. הספרים

#
זה ספר מדע בדיוני, שאלה שאינם אוהבים את הז'אנר מן הסתם לא יתחברו אליו. ואלה שאוהבים אותו, כמוני, ומרותקים מהרעיונות החדשים והמקוריים שהוא מציג יחושו סחרחורת (מהמין הטוב), כשינסו לדמיין לעצמם את התהליך המעגלי והאינסופי של הזמן שהוא מנסה לתאר.

הארי אוגוסט הוא אדם שמותו אינו סופי וחייו אינסופיים. הוא מת כל פעם בדרך אחרת, מסיבה אחרת, בגיל אחר ותמיד נולד באותו מקום לאותה סיטואציה בעייתית. זה כשל

#
מדע בדיוני במיטבו מאפשר לקורא – בנוסף על סיפור מרתק – גם בדיקה של היפותזות. חלק מאלה תיאורטיות לגמרי – לא נצטרך, כנראה, להחליט לגביהן במציאות. חלק מהן הן כאלה שיכולות לקרות במציאות. המרתקות ביותר הן אלה אותן אנחנו חווים בפועל – בדרך זו או אחרת - במציאות שלנו.

בעתיד כלשהו נלחם קפטן גירי במלחמה (ברור. מה ישרוד בוודאות אלפי שנות קידמה? ג'וקים ומלחמות...) החללית שלו נפגעה והוא נחשב כמת. מאה שנה