הוצאה לאור›אלפא

"הוא חושב שהוא קשוח," אמר הנרי לג'יי די.
"חושב את עצמו למשהו רק בגלל שיש לו איזה תעודה בכיס," אמר ג'יי די להנרי.
"אני קשוח, אני חושב את עצמי, ונמאס לי לדבר אתכם," אמרתי" (עמוד 40).

הספר "מלכים ונסיכים חיוורים" מאת רוברט ב. פארקר (הוצאת זמורה-ביתן, 1994), הוא ה-14 בסדרת הספרים שכתב אודות ספנסר, גיבורו הראשי של פארקר. פארקר פרסם ספרים רבים אודות ספנסר ורעיו וממש לא מוכרחים לקרוא אותם לפי הסדר.

אליס הופמן כישפה אותי לראשונה בספרה 'קסם שימושי' וכמובן בסרט הנהדר בעקבותיו -'קסם מעשי'. קראתי אותו לפני הרבה שנים אבל זכרתי לטובה את הסופרת, שמאז לא יצא לי לקרוא שום דבר שלה. קרה הדבר ומצאתי עותק ישן ומרוט של הספר הזה בספרייה. דפים מצהיבים והכל. אמרתי אוקיי, הייתי רוצה לקרוא עוד משהו שלה ולמרות הרצון לא לגעת פיזית בספר לקחתי את הסיכון:

ברוכים הבאים לפרברים של סוף שנות החמישים בארה"ב. שכונה חדש

חדר פרטי אלזה ,
טוב זה נוסטלגיה נהדרת , אבל אני צריך לחזור בערך 18 שנה אחרונה .
הייתי בן 13 בערך , 1.35 סנטימטרים שלא הצליחו להתחרות בגובה של הכסא הסמוך .
חדר פרטי אלזה , היה בתקופה שכדי להתחבר לאינטרנט היה צורך בכבל ענקי מחדר לחדר , התחברות הייתה עסק יקר . כל שנייה הייתה כמו שיחה לחו"ל בתעריפים של בזק און לייין גרסת 2001 .
והדבר הכי צ'טי שהיה נקרא אז סארפרי , זה היה הרמת אביב ג' של בעלי המחש

ספר מדהים יפה מעניין מותח. על נערה בת 16 בקירוב בשנת 1899 בארצות הברית. נערה שמתנהגת ושכלה מעבר לגילה. אביה הוציא אותה מלימודים והחליט ללמד אותה פרטי. מנהלת רומן עם אדם נשוי פלוס ילדים. הספר מתאר את החיים באותה תקופה מה קורה לנערה איך מתבגרת איך החברה התנהלה והתנהגה באותה תקופה. ממליצה בחום.

ספר מצמרר. ילד קטן נפגע בתאונת פגע וברח. מצד אחד יש את האבא שכל מטרתו כgת זה נקמה , ומהצד השני, בלש שחוקר את המקרה וכמובן מאד מזדהה עם הרוצח.
ספר מתח , בלשי , די טוב , קצת משחק על הרגש אבל טוב למרות הכל.

1. עד גיל 21 תגיע לירח, 1997, כתר <br>2. טווסים על הגג, 1992, זמורה ביתן <br> <br>את הראשון קראתי קודם. והוא גרם לי ללא מעט מחשבות המשך. התלבטתי בדבר הביקורת שאכתוב. בינתיים קראתי גם את השני והתגבשתי. <br> <br>ולספרים עצמם: <br>הראשון (עד גיל..) הוא אוסף סיפורים קצרים, שבמרכזם (לרוב) דמויות נשים צעירות, תל אביביות. <br>הן מחפשות אהבה, קשר ותקשורת בריאה, אבל משהו משובש להן במכניזם התקשורתי. לא מצלי