הוצאה לאור›זמורה ביתן מודן

סיפורים כחוכמת חיים

ברנרד מלמוד מתבונן לחיים בצורה מדויקת, רגישה ומרתקת, המלווה בחוכמה יהודית, שאיני בטוח שקיימת עוד במחזותינו. בכדי להבינה, ולחוש בה, אנו צרכים להפליג עם מלמוד למסע, לזמנים ולמקומות אחרים, לשנות החמישים ותחילת השישים, של המאה הקודמת לנו יורק, לרבעים בהם חיו יהודים יחד עם קהילות אמריקאיות אחרות שהרכיבו באותה עת את כור ההיתוך האמריקאי.

מלמוד, בספרו כובעו של רמברנדט, מציג שמו

"הנשאי לי" גו'ן אפדייק

אל ג'ון אפדייק (2009-1932) הסופר האמריקאי נחשפתי לראשונה בשנות העשרים המוקדמות שלי, אפשר לומר בגיל שלא תאם בדיוק את מורכבות הספרים שלו. מערכות נישואין ומה שמתרחש שם בין הסדינים לצד דד דולף וזעטוטים זבי חוטם לא היו הסצנות שעניינו אותי אז, ובכל זאת קראתי את "זוגות" שעסק באינטימיות מינית בתוך מסגרת הנישואין ומחוצה לה, בקרבות הניטשים בלא הרף בין הגברים לנשים, ובגבול שבין חי

ספר ראשון של מקס פריש שאני קורא. הספר הוא אוטוביוגרפיה. הטקסט באחורי הספר נשמע מאוד מבטיח.
"מונטוק" הוא השם האינדיאני של הקצה הצפוני של לונג איילנד, אזור מבודד בעל מזג אוויר סוער. לכאן מגיע לסוף שבוע המחבר הקשיש עם בחורה צעירה כבת שלושים.
הזמן הקצר שהם מבלים במונטוק מספיק לייצר רומן לא מקורי ומשמש את המחבר לפשפוש בעבר. נקודות מרכזיות בעבר של המחבר עולות לאורך כל הספר וממש לא כתובות טוב.
הכתיבה

ב"ה
ספר פעולה מדע בידיוני כמו שאני אוהב. משום מה קשה לי למצוא ספרים בסיגנון הזה. הסיום לא לעניין - בומבסטי, מתיימר. היה עדיף לסיים בצורה באנלית וצפויה.

קראתי את הספר בתור ילד וכמה צחקתי!! מלא המצאות ודימיון, אפשר לקרוא שוב ושוב. מומלץ בחום

ספר ממש נחמד

ספר נחמד

ספר מצחיק

ספר נחמד