בשנת 1969, הצטרף הסופר הגרמני הנודע גינטר גראס, למערכת הבחירות של הקאנצלר וילי בראנדט ושל המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. במכך כמה חודשים עשה אלפי קילומטרים במכונית סטיישן והופיע ביותר ממאה כנסי-בחירות. אשתו וארבעת ילדיו ראו אותו רק בפגישות חטובות של סופי שבוע. ילדיו של הסופר הירבו אז לשאול, "לאן אתה נוסע?" ו"מה אתה עושה שם?", שאלות שלא תמיד נמצאו להן תשובות. ב"יומנו של שבלול" מנסה גראס להשיב על שאלות ילדיו ולהסביר לבני משפחתו ובעצם לקהל קוראיו, מדוע חש עצמו חייב לעזוב את שולחן הכתיבה ולהשקיע את עצמו, בגוף וברוח, בתוך הקלחת הפוליטית. סיפורו של גראס שזור עובדות ופנטזיה. בתוך הדיווחים יומיומיים ממערכת הבחירות, אורג גראס את סיפור גירושם ויציאתם לגלות של יהודי דנציג, עיר הולדתו, וכן את סיפורו של ד"ר ספק, מורה שבילה את מלחמת העולם השניה במרתף, שבו הוא אוסף שבלולים ועושה בהם שימושים מוזרים ביותר. השבלול נהפך לגיבורו הסמלי של גראס. לגבי גראס מגלם שבלול האיטי והמתון את הקידמה האמיתית, אף כי דרכו זרועת מהמורות. לעתים נדירות הוא מנצח, וגם אז הוא יוצא בעור שיניו, הוא זוחל, מוצא מקומות מחבוא, אצל ממשיך בעקשנות, כשהוא מותיר אחריו עקבות בנוף ההיסטורי.

שם הספר
קריאת הקרפדה
החולדה
תוף הפח
לידות ראש או הגרמנים גוועים
דג הפוט - 2 כרכים