|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
(היתה לי פשלה קטנה, מצטערת)
פרק 2
המורדים ניצחו אחרי קרב מייגע, אחרי דיונים רבים בנושא הוחלט שיקחו את כל בני האדם ששרדו בחללית חזרה לכדור הארץ. חלק מהחייזרים שנלחמו למען בני האדם - ושרדו, יעלו גם הם על החללית.
אתם נמצאים כרגע בכלא ולא ידוע לכם על מה כל מה שהולך בתכנון עם החללית...
-תהנו-
|
קטניס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
ליאם:
טמנתי את פני בכפות ידי, מנסה לא לשקוע ברחמים העצמיים שממלאים את כולי.
ההורים שלי מתים,
אין לי אף אחד בכוכב הזה,
הפסדנו במלחמה,
וסביר להניח שאני עומד למות. מה יכול להיות יותר טוב מזה?
"את כאן לבד?" שאלתי בת אדם אדם שזופה בעלת שיער שחור ועיינים מדהימות באותו גוון.
היא הרימה אלי את ראשה ובעייניה ניבט יאוש עמוק.
"כן, באתי לבד. ואתה?"
"ההורים שלי נרצחו מיד כשנפתחה המלחמה"
"לפחות הם לא יחוו את מה שהם הולכים לעשות לנו עכשיו..." אמרה והביטה קדימה, כמנסה לנבא את הבאות.
"מה כבר יעשו לנו? הכי גרוע שהם יכולים לעשות זה להרוג אותנו" ניסיתי לעודד ומבלי משים הבנתי שרק דיכאתי אותה יותר.
"אל תדאגי" הנחתי את ידי על כף ידה וחייכתי, "אני ליאם דרך אגב"
"ואני אלישה" חיוכה היה מתוק, והעלה חיוך על פני.
"אנחנו נעבור את זה..."
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
התעוררתי במין בונקר מוזר, עם טעם מתכתי בפה.היה תקוע לי צינור עירוי בתוך הווריד והוצאתי אותו מיד. הזריקו לי דם של בני אדם, איזה מטומטמים.הזדקפתי ומיד הרגשתי כאב חד באזור הבטן:חתך גדול ומכוער באזור הכבד, ותפור בגסות היה שם. נזכרתי באירועי אתמול, הדקירה, הרופא המת, החייזר שהחזיק את ראש הנשיא, אה כן... פרט שולי, הפסדנו במלחמה.הייתי לבוש בסרבל אפור, וסוג של שבב היה תקוע לי ביד. פתחתי את דלת הבונקר ויצאתי למסדרון ארוך ואפור. נכנסתי לדלת הראשונה שראיתי;ישבו בה איש בשנות העשרים אם עיניים ירוקות ושיער כהה. האיש השני היה אחד מהנחתים, הוא היה שחור,גדול,ושרירי.כשלתי לתוך התא
|
|
אנוביס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
התעוררתי בחדר מוזר לידי ישב נחת ענקי מה קרה שאלתי? המורדים נצחו הרגו את הנשיא ועכשיו אנחנו בכלא הוא ענה. בטח יהרגו אותנו התחלתי להגיד כשהדלת נפתחה חייזר כשל פנימה עם חתך תפור באזור הכבד. רצנו מהר לעזור לו והרמנו אותו לספסל והשכבנו אותו לנוח המילה האחרונה שהוא אמר תודה והוא נרדם.
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
התעוררתי בטשטוש. הצלחתי להזדקף בלי שיכאב לי, אבל האזור של הדקירה עדיין היה רגיש. ראיתי את שני האנשים ישנים.
|
|
טל
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
(סליחה שלא הגבתי על הפרק הקודם, הייתי בעומס מטורף!)
לא לקחתי חלק רציני בקרבות אבל כן נלחמתי וראיתי את האחרים שבאו איתי בחללית נלחמים.
שבו אותי בתא עם עוד כמה מהאנשים הם הו ישנים כשזרקו אותי לשם, התחבאתי בצד החלק החשוך ביותר של התא ושם העברתי את הלילה, התעוררתי לשמע שיחה בין שניים מהם , "את כאן לבד?",
"כן, באתי לבד. ואתה?"
"ההורים שלי נרצחו מיד כשנפתחה המלחמה"
"לפחות הם לא יחוו את מה שהם הולכים לעשות לנו עכשיו..."
"מה כבר יעשו לנו? הכי גרוע שהם יכולים לעשות זה להרוג אותנו" ,"אל תדאגי", "אני ליאם דרך אגב"
"ואני אלישה"
"אנחנו נעבור את זה..."
בשלב הזה יצאתי מבין הצללים, "בוקר טוב" אמרתי במרירות, הם הופתעו למשמע קולי ולא חשבתי שאחרת הרי כך כולם תמיד מגיבים...
|
|
<FONT COLOR= RED>Killer
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
התעוררתי ומצאתי את עצמי בתוך מקום לא ידוע. המקום היה שומם כך חשבתי בהתחלה עד שראיתי שני אנשים אחרים איתי שאלתי את אחד מהם איפה אנחנו? מי שענה לי היה לו קול של בחורה היא אמרה לי שאנחנו בכלא שאלתי אותם מה קרה? האיש השני ענה לי ולו היה קול של בחור הוא אמר לי שהמורדים ניצחו והם הרגו את הנשיא. אחרי זמן מומשך נזכרתי במה שקרה אתמול נזכרתי בנערה ההיא שרצה לכיוון הנשיא בשומרים של הנשיא שיצאו לעזור במלחמה. שוב נזכרתי בנערה ההיא אך הפעם היא החזיקה את הראש של הנשיא. נזכרתי שראיתי את החייזיר ההוא שניגש אלי בתחילת המלחמה.נזכרתי שראיתי אותו צולע לעברי ושם את היד שלו על הכבד. נזכרתי שהובלתי אותו לתוך המחנה לאוהל הרפואי. נזכרתי איך נתתי אותו לרופא שהיה שם. נזכרתי איך שמעתי את צעקות המורדים. ובסוף נזכרתי איך הנערה ההיא עילפה אותי ללא שראיתי אותה בכלל. התעוררתי מכל הזכרונות והבנתי שאין לי ברירה אלא למצוא את הדרך החוצה.
(מה אתם אומרים על התגובה הזו תגובת זכרונות מגניב לא)
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
[תגובה מגניבה נאראקו]
הסתובבתי בחוסר מעש בחדר. לבסוף החלטתי לבדוק את החדרים האחרים, ויצאתי מהחדר אל המסדרון, ובעודי הולך ראיתי דלת ברזל נעולה, אם חלון מואר באור אדום. לא יכולתי לראות מה יש בחדר אבל הוא סיקרן אותי. משכתי בכתפיים והמשכתי ללכת, עד שהגעתי לעוד מסדרון. בקצה עמד חייזר עם מין מוט מתכת ארוך, שבקצו יש דוקרן מוקף חשמל סגול ומזמזם. החייזר הגדול היה החייזר שהחזיק את ראש הנשיא. היה לו עור עבה וגבשושי כמו של פיל,רגליים עבות מאוד, ידיים עבות כמעט כמו הרגליים, עם שלוש אצבעות, הפרצוף שלו היה קצת בולט מחוץ לפרצוף, בלי שפתיים,שני ניבים מבצבצים מהלסת התחתונה, האף היה פחוס וכמעט חסר צורה, היו לו חורי שמיעה במקום אוזניים, ועיניים קטנות בלי לבן. הוא לא נראה אנטליגנטי במיוחד, אבל ממש לא רציתי לקבל היכרות עם המוט שלו. התקרבתי אליו ופתאום שריריו התקשחו, וידו נעה במהירות לפרצופי. זאת הייתה חוויה מסריחה וכואבת שאין צורך לפרט אותה. האגרוף פגע בי והפיל אותי לרצפה, והדבר השני שהרגשתי הוא דקירה עזה מלווה בזרם חזק. התפתלתי על הרצפה הקרה, והיצור המשיך לחשמל אותי.
|
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
"בוקר טוב" עניתי לה..
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
ההלם הופסק, והחוד התרחק. ברקע שמעתי קולות דיבור, ולאט לאט חזרו לי החושים. הסתכלתי סביבי: החייזר שחישמל אותי רכן מעלי וגיחך, ולידו עמד עוד אחד עם מוט חשמלי, והוא היה מחריד, הוא היה בערך בגובה שלי אבל שם נגמר הדימיון: היה לו גוף שנראה כמו שריון של חרק עם בליטות על הגב, ארבעה כנפיים חדות, ארבעה ידיים עם שתי אצבעות ארוכות ודקות, ופרצוף בצורת ראש עקרב עם עיניים שחורות ונוצצות. פתאום רץ המדען הזה, שראיתי בחדר הקודם רץ אלי עם מפתח צינורות. אוי זה הולך לכאוב לטיפש. החייזר הראשון חבט בו והוא הוטח בקיר.
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
דם נזל מראשו של המדען. החייזרים לקחו את המוטות והתכוננו לדקור אותי אבל אז קול אמר להם:"די בחורים, אנחנו נצטרך אותו בחתיכה אחת". ראיתי שזה חברי החייזר הסגלגל."למרות שהייתי שמח לרצוח אותך, המפקד רוצה אותכם בחיים" עניתי לו:"מי האחרים?איפה אנחנו" אבל הוא רק עמד וחייך. החלטתי לעצבן אותו אז אמרתי לו:"אני רואה שאתה מחלים טוב מהמתנה שנתתי לך" פניו התעוותו בזעם והוא הסתכל בזעם על המקום שזרקתי עליו סכין. הוא שלח יד לאקדחו, ולרגע זה נראה כאילו הוא מתכוון לפוצץ לי את הראש, אבל אז הוא נרגע. חזרתי לתא בחיוך זחוח, והשארתי את המדען מדמם.
|
|
|
אנוביס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
כשהתעוררתי החייזר לא היה במיטה שלו. טוב כמה זמן אפשר לישון חשבתי, כשפתאום שמעתי קולות של חשמול וצעקות. יצאתי מהדלת וראיתי מסדרון ארוך מאוד שבסופו עמדו שני חייזרים שחשמלו את "חברי" החייזר ,
לקחתי מפתח צינורות שהיה לידי ורצתי לעברם, בזמנו הרעיון נראה טוב אבל החייזר הכה בי והוטחתי בקיר ואיבדתי את הכרתי.
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
ראיתי את החייזרים זורקים את המדען לתא שלו. בערך 3 שעות אחרי שהתעוררתי כיבו את האורות:"יופי, עכשיו הם נזכרים" רטנתי בשקט. למזלי יש לי ראיית לילה חלקית אז די הסתדרתי. ישבתי וחשבתי על מה שעבר עלי מאז שהגעתי לכוכב: שמעתי נאום משעמם, הכרתי את חברי החדש "בוב"[החלטתי שאם הוא ניסה או רצה להרוג אותי יותר מפעמיים אני חייב להמציא לו שם],היכרתי מסבאה חדשה, נלחמתי...
|
|
|
טל
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
ניסיתי לחייך אבל לא הצלחתי אז ויתרתי על הניסיון,
הפנתי את מבטי אל הבחור אבל רק לרגע וחזרתי להביט בבחורה,
'הוא דומה לו מדי, כל בחור דומה לו מדי'
התרכזתי, תמיד אהבתי חלל סגורים אבל כלא, לא כל כך....
הלכתי אל הדלת בלי להביט לאחור ובעטתי אותה מציריה, תמיד הייתי די חזקה אבל המגפיים הצבאיים שנעלתי לא בדיוק הזיקו,יצאתי מהתא ואחרי כמה צעדים חזרתי לאחור ושרבבתי את ראשי פנימה "אז אתם באים או מה?"
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
הערב שלי הפך לפחות נעים כשעפה עלי דלת. יצאתי מהחדר, ובעוד אני הולך הוטחה בי דלת, כמובן לא היה נזק של ממש, אבל אני חייב להגיד שלא- להיתקל בדלת תועה לא היה אחד מהתכנונים שלי לערב. הרמתי מעליי את הדלת ורטנתי לעבר בעליה, נערה בגילי בערך, עם שיער ארמוני ועיניים ירוקות שאומרות כן, העפתי עליך דלת, אז מה?. הרמתי את הדלת ונתתי לה אותה בעודי אומר:"אני מאמין שזה שלך" והולך משם. כשחזרתי לחדר התבוננתי ביד שמאל שלי, ואז נזכרתי מה עשיתי לפני שהלכתי להילחם, לקחתי בד דמוי שכבת עור דקיקה, ועטפתי אותה על היד עם סכין מוחבא שם למקרא חירום. הורדתי את הבד ולשמחתי ראיתי ניצוץ מתכת
|
|
|
<FONT COLOR= RED>Killer
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
פתאום הנערה קמה והתקדמה לעבר הדלת. הנערה הגיעה לדלת ובעטה בה והוציאה את הדלת מהצירים שלה. הנערה יצאה החוצה ורק אני והבחור השני נשארנו בכלא שלא כבר כלא. אחרי כמה זמן הנערה חזרה ואמרה לי ולנער נו אתם באים הנער קם על רגליו והלך עם הנערה ואז רק אני נשארתי בכלא שלא כלא. אחריכמה זמן הנערה חזרה אבל הפעם היא חזרה עם הנער הם הסתכלו עלי ושאלו אותי אם אני בא שאלתי אותם אם זה בטוח הם הסתכלו אחד על השני ופתאום היה להם חיוך מרושע ידעתי מיד שזה לא דבר טוב. הנער והנערה התקדמו לעברי לא הבנתי מה הם מנסים לעשות אבל אז הם תפסו את שתי הידיים שלי וגררו אותי מחוץ לכלא. רק אחרי שההינו מחוץ לכלא אמרתי להם שישחררו אותי הם שיחררו ואמרו לי שצריך לזוז הם גם אמרו לי שאם אני רוצה להישאר בחיים כדי שאני אזוז. אחרי זמן ממושך שאלתי אותם מה השמות שלהם הנערה אמרה לי שקוראים לה ג'ניפר והנער אמר שלו קוראים ליאם הם שאלו אותי מה השם שלי ואמרתי להם שהשם שלי הוא ג'ק הם אמרו לי נעים להכיר ג'ק ואני אמרתי להם שנעים להיכר גם אותכם ליאם וג'ניפר שאלתי אותם לאן הולכים הם אמרו לי שאנחנו הולכים למצוא את שאר חברי הקבוצה אמרתי להם אוקיי והמשכנו ללכת.
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
מאוד התעצבנתי שראיתי את ליאם והנערה שבעטה בדלת גוררים את ג'ק. רצתי אחריהם וצעקתי להם:אה, סליחה! אני חושב שהרגע העפת עליי דלת והמשכת ללכת במקרה!?
|
|
|
קטניס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
ווילמה:
"אז החלטנו מה צריך לעשות איתם?" שאלתי את כל היושבים לידי בשולחן. הם התבוננו אחד בשני והנהנו בשקט.
"אנחנו סומכים עליך ווילמה" אמר אחד מהמבוגרים שבהם.
"אתם לא סומכים עלי לשווא" הנהנתי בחזרה. אך באותו רגע פרץ חייזר מבוהל לחדר ומילמל משהו על כך שבני האדם נמלטו עם החייזר הבוגד. לסתותתי התהדקו בזעם, מה שקרה בכל פעם כשהזכירו את ה"חייזר הבוגד". עוד מילא בני אדם, הם לא יכולים לשנות את עצמם לחייזרים, אבל הוא? חייזר שעוזר להם? זה עיצבן אותי כל פעם מחדש.
קמתי וסימנתי לעשרה שומרים שעמדו בכניסה לבוא איתי.
כשמצאנו את החבורה המשונה (אני די הלכתי לאיבוד כאן, אתם כולם ברחתם ביחד? אני כותבת כאן שאתם ביחד) הם החלו מיד לתקוף אך מפני שלשומרים היו יותר כלי נשק הבסנו אותם בקלות.
החלטתי שהגיע הזמן לפעול, אותתי לשומרים בידי והם החלו לדחוף את כל האסירים לבחוץ, אל עבר החללית.
"מה זה?" שאלה בפחד בת אדם בעלת עור שזוף ושיער כהה (אלישה) "לאן בדיוק אתם לוקחים אותנו?"
"תרגעי בת אדם" אמרתי באדישות, "אנחנו סך הכל מחזירים אותכם לכוכב העלוב הזה שלכם..." הבוז נטף מקולי.
"אתם בטח תכננתם לחזור כמנצחים, כשהכוכב שלנו בשליטתכם, לא כן?" לעגתי להם בזמן שהשומרים דוחפים אותם לחללית בגסות, כשראיתי שהם מתכננים לדחוף את החייזר הבוגד עצרתי אותם.
"חכו, אותו שימו ליד מושב הטייס, אני רוצה לשוחח איתו מעט..." ציפיתי שהוא יהיה כמו בת האדם, יחשוש מזה, אך הוא רק הרים את ראשו בגאווה וחייך חיוך מעצבן.
"בחיים לא אמרתי לא לגברת יפה"
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
[לא הבנתי כל-כך, אנחנו נתפסנו? ואני החייזר הבוגד? אם כן זה די מגניב.]
|
|
|
אנוביס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
כשהתעוררתי שכבתי בתוך חללית מאוד מתקדמת. הראש שלי כאב והיה עליו כמה תחבושות מוזרות. ניסיתי לקום אך ראשי נתקל בתקרה של מקומו הישיבה שלי. שפשפתי את ראשי וקמתי לידי עמדו 2 חייזרים ששמרו על הדלתות, וגם נערה (ג'ניפר) התחלנו לשוחח ואז התגבשה בראשי תוכנית וסיפרתי אותה לג'ניפר. שאלתי את אחד החייזרים איפה השירותים ביינתים ג'ניפר לקחה את השוקר שלו. הוא לא שם לב יש חשבתי, והיא חשמלה את החייזר שלידו ואז את החייזר השני שניסה להוציא את האקדח שלו . לקחתי את האקדח של החייזר והתקדמתי לתא הנהג בשקט. ראיתי את חברי החייזר ואת החייזרית שרצחה את הנשיא. תפסתי אותה וכיוונתי את האקדח לראשה.
|
|
|
<FONT COLOR= RED>Killer
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
(קטניס נראה שאת בצרות צרורות)
|
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
חייך מיואש עלה על פני "לפחות לוכחים אותנו הביתה ולא הורגים אותנו"ניסיתי להיתעודד אבל אז פיתאום אזקה הופעלה וקול גברי עבה בקע מימנו "יחידה 12 אני חוזר יחידה 12 נא לגשת לתא הטייס בידחיפות!!!" חלק מהחייזרים שאחזו בנו העבירו אותנו לידיהם של אחרים ורצו לכיוון תא הטייס, ניצלתי את ההיזדמנות וחמקתי בין כול הבלגן לכיוון שעלו כול החייזרים רצו..
|
|
|
קטניס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
(אתם אוהבים לעשות לי חיים קשים, אהה? =) תראו, אני אמורה בסוף להצליח להעלות אתכם על החללית הזו ולהטיס אותכם, ואין שום חייזר חוץ ממני ומצ'אק על החללית, כל השאר הם בני אדם...)
|
|
|
אנוביס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
האזעקה הופעלה שיט חשבתי, לפחות אני מחזיק במפקדת שלהם. התחלתי ללכת עם המפקדת ועם החייזר וג'ניפר לכיוון היציאה. היא ניסתה להשתמש במראה שלה ובקול שלה ושאלה אתה יכול לתת לי ללכת בבקשה?, זה היה קצת מגרה אבל שנים של בדידות עושים לך עור של ברזל,לא אמרתי והמשכנו ללכת.
|
|
|
אנוביס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
(נו תזרמי בבקשה)
|
|
|
<FONT COLOR= RED>Killer
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
(אנוביס נראה שקטניס תקעה אותך בתגובה שלך)
|
|
|
אנוביס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
החייזרים הגיעו עוד לפני שיצאנו מהחללית,כולם כיוונו עלינו רובים. מאחור ראיתי נערה (אלישיה) שניסתה להתגנב למקום התרחשות, אחד החייזרים שאל אותי מה אנחנו רוצים בתמורה למפקדת שלהם. מה שמזכיר לי אפילו לא ביררתי את שמה, לא אני צריך להדחיק את המחשבה הזאת, היא לא אנושית והיא תהרוג אותי ישר שהתחיל לגלות רחמים. אמרתי לחייזר ביינתים אנחנו לא רוצים כלום מלבד שלום,אבל זה לא יתכן כי ישר שנעביר לכם אותה אז תהרגו אותנו. אז אנחנו רוצים זמן לחשוב לבד<\B>!!!!!!! על התנאים שלנו. סגרתי את פתח החללית תבואו לבקר שוב מחר ואנחנו נגיד לכם את התנאים שלנו,אה ודבר אחרון עם תנסו לתקוף בכול דרך אפשרית היא תמות.
|
|
|
אנוביס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
(נ.ב שחכתי לרשום שאלישיה עלתה לחללית).
|
|
|
<FONT COLOR= RED>Killer
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
(אנוביס אתה יודע שהתגובות שלך לא משהוא)
|
|
|
אנוביס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
למה?????????????????????????????????????????????????????????????
|
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
(אנחנו לא כבר על החללית?)
|
|
|
אנוביס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
קטניס רשמה שכולם על החללית ואת רשמת שאת לא אז נתתי לך להיכנס לחללית.
ושוב פעם למה אתה (נאראקו) חושב שהתגובות שלי לא משהוא.
|
|
|
<FONT COLOR= RED>Killer
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
(כי אין בהם אקשן)
|
|
|
קטניס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
(לא בכל תגובה חייב להיות אקשן, אני חושבת שהתגובות של אנוביס מצויינות)
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
[תקשיבו אנשים, לא הבנתי כלום ממה שקרה בתגובות האחרונות, אז שמישהו יסביר לי כי אני לא רוצה לכתוב תגובות כשאתם מתווכחים בעלילה]
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
ישבתי ליד המפקדת, ווילמה, והיא הייתה יפה מאוד, אבל למזלי יופי כבר מזמן לא מעניין אותי. היא הסתכלה עליי במבט לא ברור. בדיוק כשהיא החליטה להגיד לי מה היא רוצה ממני, המדען המטומטם הזה פרץ את הדלת והצמיד סכין קטנה לצווארה. נאנחתי ופתאום ראיתי את שני אקדחיי. בזהירות החלקתי את ידי אליהם, וחטפתי אותם. יצאתי החוצה וראיתי חבורת חיילים מכוונים אלינו רובים, ומיד התקדמתי אליהם. הם אמרו לי לא לזוז, ואז ראיתי מה יש על החגורות שלהם: רימונים מאוד מוזרים. חייכתי, והתקדמתי אליהם בברכה, והם אמרו לי להישאר במקום או לחטוף כדור. אמרתי להם:" חבל, אם כך..." ובמילים אלו שלפתי את שני האקדחים, ולפני שהם אפילו הרימו את הרובים, יריתי בתיאום מושלם שני כדורים:אחד פגע בראש ואחד בחזה.קליק', טעינה, וירי לכיוון הרימונים, ופיצוץ. החיילים התפוצצו לחתיכות, והשאריות שלהם התפזרו. שניים מהם ניסו לברוח עם איברים קטועים, ולמרות שהם במילא היו מתים, זרקתי עליהם סכינים: אחד פגע בעין של אחד מהם בקול פיצוח, והשני פגע בגב של החייל האחר. התקרבתי אל החייל היחיד שנשאר לאט, ולבסוף הפנתי את ראשו לאחור, ו...הבזק מתכת אחד, והחייל צונח מת.
|
|
|
קטניס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
(תגובה מעולה! אבל עכשיו כולנו כבר בתוך החללית, תמשיך לכתוב עכשיו מהנקודה שכולם כבר בפנים...)
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
נכנסתי חזרה לחללית. כנראה הם ראו את כל מה שעשיתי, כי על פניהם הייתה הבעת הלם וזעזוע. הסתכלתי עליהם במבט תמים ואמרתי:"מה? הם באו אליי בגישה רעה". בדקתי את הציוד בחללית, היה שם אספקה, תחמושת, ואז ניגשתי לחדר האחורי שממנו נשמעו דפיקות. פתחתי את הדלת ופתאום יצא מהצללים יצור מחריד: היה לו פרצוף של כלב טרייר שחור, אבל ענקי עם ניבים מורעלים, גוף של זוחל ענק, שש רגליים, וזנב קוצני. מיד סגרתי את הדלת וקראתי לשאר.
|
|
|
קטניס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
ליאם:
נראה שהצלחנו להשתלט על החללית, עכשיו החייזרית הבלונדינית - שנראה כי היא המפקדת של המורדים, היתה בידנו. מישהו קשר את ידיה לאחור והיא רק עמדה דוממת בפינת החללית.
"אז יש למישהו רעיון? לאן מתקדמים מכאן?" שאלה בת האדם שנדמה לי ששמה הוא ג'ניפר.
"זה ברור! חוזרים הביתה" קפצה אלישה.
"השאלה היא, מה עושים איתה..." אמר החייזר.
"זה ברור," חייכה ג'ניפר חיוך אכזרי, אם היא כל כך מתעבת את בני האדם, אז למה שלא ניקח אותה לכוכב שלהם..."
עייניה של החייזרית התרחבו באימה שדאגה מיד להסתיר.
"אז תחנה הבאה: כדור הארץ!" אמר ג'וני מעודד מאוד.
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
היצור המשיך לדפוק על הדלת. התאמצתי להחזיק אותה גם עם המנעול, וקראתי להם פעם נוספת. הדלת נדפקה שוב ושוב, עד שלבסוף היא יצאה מהצירים, והיצור קפץ עלי.הוא ניסה להוריד לי את הראש, אבל התגלגלתי ולקחתי את הרובה. יריתי בפרצופו ירית הלם בטעות, אבל זה לא כל כך עזר לי, והוא היתכונן לזנק עלי. דרכתי את הרובה ויריתי פעם נוספת שהיממה אותו קצת. התחמקתי ויריתי, אבל ידעתי שבסוף אני יעשה טעות והוא יהרוג אותי. צעקתי פעם נוספת וחיכיתי שהם יבואו
|
|
|
קטניס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
(אתם חולים על מכות, אהה? טוב אני יזרום עם זה...)
ווילמה:
בזמן שנקשרתי שקלתי להפוך לצורה המקורית שלי לנסות להישתחרר, אך שללתי את האפשרות.
הבטתי בהם בשעה שהם מדברים על מה לעשות איתי כאילו שאיני בחדר. ולרגע אחד קצר פני שיקפו את האימה שחשתי כאשר הציעו לקחת אותי איתם לכדור הארץ. ידעתי שאני חייבת לעשות משהו - כל דבר כדי להימלט מהחללית.
לפתע שמעתי נהמה גרונית נמוכה ונזכרתי ביצור שהבאנו לחללית כדי שיעזור להשתלט עליהם.
הם החלו להתכונן לטיסה ואני ניצלתי את הבאלגן כדי לחמוק בשקט למקום שבו הוא כלוא, אצליח להכניע אותו וכך אביס את בני האדם ונשגר אותם בחללית אל הלא נודע...
אך כשנכנסתי ציפתה לי הפתעה; החייזר הבוגד (שמסתבר ששמו הוא צ'אק) יורה ביצור חיצי הלם במהירות בניסיון להכניעו. ידעתי שדבר לא יביס את המפלץ הענק חוץ מהשריקה שלי, שלה הוא אומן לציית.
אך מכיוון שידי היו כפותות וכך גם פי, החלתי להשמיע קולות על מנת שצ'אק ישים לב אלי.
"זה לא זמן טוב את יודעת..." אמר תוך כדי התחמקות ממכה שהיתה מביאה להריגתו אלמלא התכופף.
'איך בדיוק אני מסבירה לו שהוא מציית רק לי?!' שאלתי את עצמי במוחי ותוך כדי עשיתי לו סימנים שאפילו לא טרח לנסות לפרש...
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
ביל[ככה החלטתי לקרוא ליצור]העיף לי את הרובה, ורכן מעלי. ראיתי את ווילמה, וידעתי שהיא בטח יודעת איך לאלף אותו. הוא ניסה לנשוך אותי אבל תפסתי את מלתעותיו, ומנעתי ממנו לסגור אותם על ראשי. רוק חומצי זלג מפיו, והוא כמעט סגר את המלתעות. ידעתי שאני לא יחזיק הרבה זמן ככה.
[אני נותן לך להמשיך]
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
ווילמה ניסתה לסמן לי דברים מוזרים. אמרתי לה במשפטים קטועים, בניסיונות להתחמק מהכלב:"אה, ווילמה?- א... אם לא אכפת לך-... את יכולה לעזור לי?!".
|
|
|
קטניס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
(תודה רבה, זה הולך להיות ממש פשוט לשחרר את עצמי כשהידיים שלי קשורות מאחורי הגב...)
החלתי לפתל את ידי לפנים, מזל שעברתי את זה באימונים...כאשר ידי היו סוף סוף מולי שיניתי צורה לצורתי המקורית והתחלתי לנשוך את הבד שכיסה את פי.
צ'אק ביינתים נאבק בכל כוחו ביצור שאיים לבלוע אותו בשלמותו כל שניה.
הצלחתי! דבר לא חסם את פי כעת ולכן יכולתי לנשוך את החבל המעופש שקשר את ידי. לא התהמתי אפילו לשנייה, איך שידי השתחררו, קרבתי את אצבעותי לפי ונשפתי אוויר. שריקה צורמת נשמעה בכל רחבי החללית והיצור התיישב מיד.
"כלב רע שין!" קראתי אליו הוא יבב בקול מעורר רחמים. גלגלתי עיינים אך בכל זאת לקחתי חתיכת בשר מיובש שהייתה לידי והשלכתי אותה לעברו בחצי חיוך.
"בוא" אמרתי לצ'אק, "לפני שהחברים שלך יהרסו את הגרוטאה הזו"
הוא פתח את פיו בכוונה לענות אך רעש מנועים מחריד נשמע, זה מאוחר מדי!
"מהר!" צעקתי לעברו ושנינו רצנו לכיוון הדלת, אך היא הייתה נעולה.
"אוחח נעילת הדלתות המטופשת!" אמרתי בזעם מצטערת על כך שהחללית נועלת את כל דלתותיה באפן אוטומטי בשעת ההמראה, רק בעוד רבע שעה הדלת תיפתח שוב.
קיללתי בשקט קללה עסיסית...
"תירגע חבוב, אנחנו לא הולכים לצאת מכאן ברבע שעה הקרובה" אמרתי לו כאשר הוא ניסה לפתוח בכוח את הדלת
|
|
|
אנוביס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
שמעתי קולות מאוד מוזרים וצעקות מתא המטען התחלתי ללכת לשם,בדרך ראיתי את צ'אק ואת האחת והיחידה המפקדת של החייזרים. שלום שלום קראתי להם,מה יש לנו כאן?. הם הסתובבו אלי,למרות שהרגת את כל "השומרים" שלך בחוץ אתה עדיין רוצה להציל אותה?. טוב אם נחזיר אותכם לכדור הארץ המדענים האחרים ישמחו לנתח אותכם, אבל אני לא רוצה שזה יקרה , ולכן אני ישחרר אותך רק עם תסכימי לנו להישאר בכוכב
ולספר למה את כל כך שונאת אותנו.
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
כן, עברו כמה דקות ופתאום נכנס בדלת שהייתה להיות נעולה, המדען. הוא ניסה להתחכם, ופלט כל מני הערות כמו:"תראו, תראו מה יש לנו כאן" גלגלתי את העיניים, וווילמה נתנה לו מבט מאיים.ידעתי מה אני צריך לעשות. ראיתי שיש בפינה שוקר, וכנראה גם ג'וני ראה אותו כי הוא הרים את האקדח. לקחתי את השוקר, והוא צעק:"תוריד את השוקר לפניי שאתה חוטף בין העיניים!","נו באמת, תוריד את האקדח לפני שתירה לעצמך ברגליים" ובמילים אלו הרמתי את השוקר והדלקתי אותו. ראיתי בעיניים שלי שהוא לא ילחץ על ההדק, והתכוננתי לתקוף.[מצטער פוקהונטס]תקעתי את השוקר בגבה של ווילמה, והיא צרחה ונפלה, חסרת הכרה.ג'וני התבונן בי במבט המום, ואני אמרתי, מה?, בתמימות.
|
|
|
אנוביס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
צ'אק הרים את השוקר ואמרתי לו להוריד אותו או שהוא חוטף כדור בראש. מה שקרה היה מאוד מוזר במקום להניח את השוקר הוא חישמל את המפקדת של החייזרים. הסתכלתי עליו במבט בוחן ומופתע, והוא פשוט חייך חיוך מוזר ואמר: מה????.טוב בוא נגרור אותה בחזרה לקדמת החללית אמרתי לו וכך עשינו, כשהגענו לשם כל המבטים הביעו הפתעה לפי העיניים שלהם הבנתי שהם חושבים: איך היא הצלחה לברוח????, כן כן בזמן שהייתם עסוקים בלנסות להתניע את הספינה היא ברחה.
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
סחבנו את ווילמה חזרה אל המקום וכולם הסתכלו אלינו במבט מוזר. הנזק שהם עשו בחללית תוקן, וג'ניפר לא הפסיקה לקשקש כמה שווילמה חלשה, ושהיא הולכת למות דווקא בכדור הארץ.פתאום ג'וני הוציא אזיקים משום מקום, ואזק אותי למוט. צעקתי עליו: השתגעת !?, אבל הוא רק מילמל משהוא.אני לא מאמין שאתם חושבים שאני בוגד! צעקתי בזעם.כעבור כמה שעות, הצלחתי במאמץ מסויים להוציא את הסכין הקטן שלי, ולפרוץ את האזיקים. ג'וני התקרב אלי ושאל אותי מה יש לי ביד, ובדיוק אז השתחררתי, מה שקרה אחרי זה קרה כאילו בהילוך איטי:הפכתי לצורתי החייזרית, הכנסתי אגרוף לג'וני ושמעתי קראק, הוצאתי את אקדחיי ויריתי, בום! כדור פגע בראשו של אחד מהנחתים, והקיר מאחוריו לוכלך בנתז דם,בום! ליאם התקפל בכאב כאשר כתף שמאל שלו שותתת דם, נעלתי את הדלתות המובילות לחדר שבו נמצאו ג'ק,אלישה, והנחת, ולקחתי רובה במצב הלם, ובדיוק שג'ניפר באה לשסף את גרוני עם סכין יריתי בה, והיא התמוטטה. קשרתי את הפצועים, והכנסתי אותם לחדר הנעול. אמרתי להם:"שינוי במסלול, התחנה הבאה-אייג'ן" וחייכתי.
|
|
|
אנוביס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
כשהתעוררתי הרגשתי כאב חד בבטן שלי, הבחור הזה די חזק חשבתי לעצמי. מסביבי היו כמה נחתים וכל נערי המשלחת, בקיצור הוא הכניס את כולם לחדר הזה. הדבר האחרון שאני זוכר הוא שאנחנו חוזרים לאייג'ן, ליאם היה פצוע הי איך אתה מרגיש שאלתי אותו כשלקחתי תחבושת ומלקחיים כדי להוציא את הכדור, אני מרגיש כאילו משאית פגעה לי בכתף הוא ענה לי. נתתי לו משהו לנשוך ואמרתי אני הולך להוציא את הכדור ממך תגיד לי כשאתה מוכן. מוכן הוא אמר והוצאתי את הכדור, הוא צעק ומהר חבשתי לו את כתף. תישן זה יעשה לך טוב תאמין לי אמרתי לו והוא נרדם, נסיתי לפתוח את הדלת אך היא הייתה נעולה, בעטתי בה ואז נשמע הקול של צ'אק אומר מי שם???? ********* צעקתי לו, נו נו נו לא יפה לקלל אתה מקורקע הוא אמר וצחק צחוק מרושע. טוב זה לא יעזור הלכתי לראות את מנגנוני הדלת , טוב נראה שהם חזקים והנעילה היא מבחוץ. הלכתי לחפש מפתח רזרבי מאחורי ערמות הדברים השבורים,מצאתי אמרתי ופתחתי את הדלת לרווחה.
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
[אנוביס, הדלתות יכולות להיפתח רק מבחוץ, והם בלי מנעולים בכלל
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
[טוב אני זורם, למרות שזה מטומטם]
אז, ג'וני החליט להתווכח ההא? לקחתי את הרובה ברגע ששמעתי שהוא מחטט, וברגע שהדלתות נפתחו, והבעת פנים משעשעת ביותר הייתה על הפרצוף שלו, אמרתי בחיוך:"לילה טוב חבוב" ויריתי. ג'וני התמוטט לתוך התא, ואני אמרתי לשאר בעוד אני לוקח את המפתח,"למקרה שתרצו להיתחכם, אני ילחץ על כפתור שמשחרר את כל הפסולת והחלק האחורי וזה כולל אתכם.נסיעה נעימה"
|
|
|
אנוביס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
(זרום עם זה)
כולם יצאו החוצה וראיתי את צ'אק שלפתי את אקדחי ויריתי בו שני יריות אחת לכתף והשנייה לכתף השנייה דם עף על הקירות והוא צעק ********,זה בשביל ליאם אמרתי לו והנחתים הביאו את המפקדת ואת צ'אק ופרקו מהם את הנשק וקשרו אותם לעמוד. טוב אני מקווה שעכשיו לא יהיו מקרים מצערים כמו זה, וחוזרים הביתה צעקתי וכולם שמחו.
|
|
|
אנוביס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
(גולגולת הרעם בבקשה תמחק את התגובה שלך)
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
[טוב, לי ולאנוביס יש וויכוח מי צריך למחוק את התגובה שלו. אני יפרט עכשיו למה כדאי את התגובה שלי, 1:אני רשמתי את התגובה לפניו,2: אין לי מושג איך יש לו פתאום אקדחים, ו3:אני יותר מוכשר ממנו בלירות, כי אני כבר מתאמן שנים, והוא לא.
|
|
|
אנוביס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
כן אבל 1 לי היה אקדח שלקחתי מהחייזר 2זה לא משנה שאתה טוב יותר ממני בלירות לפעמים יש פוקסים 3התגובה שלי יותר מגניבה
|
|
|
קטניס
לפני 12 שנים ו-7 חודשים
(אני מצאתי פתרון לוויכוח, אני יוציא פרק חדש ותראו איך זה יפתר!)
|
|
