בביקורת של נעמי על הספר "הכול יהיה בסדר" הבעתי דעה "שערורייתית, מקוממת ומתנשאת"* בזו הלשון:
"בלי קשר לספר (ולסופר) הספציפי, אני תוהה מה גורם לסופר/ת להיות פעיל/ה באתר ספרים כאשר מראש אפשר להניח שהדבר משול לריקוד בשתי חתונות תוך ישיבה על שני כיסאות, ובין היתר, מיותר במצב כזה לצפות לביקורות נייטרליות ואובייקטיביות לחלוטין.
אי לכך ובהתאם לזאת, אני גם לא קוראת ספרים של סופרי סימניה, וגם כשאני פעם ביובל מחליטה לקרוא ספרות מקור עכשווית, זה מצריך ערנות כפולה כי "כל ישראל חברים" אז אני מתקשה לסמוך על הדירוג."
ההחלטה הפרטית שלי לא לקרוא ספרים של סופרי סימניה ולסרב לקבל אותם במתנה היא אולי קיצונית וההפסד כולו שלי אבל אני חושבת שאדם שיוצר קשרים אישיים (גם אם וירטואליים) עם חברי האתר לא יכול לצפות לקבל פידבק אובייקטיבי ומאוזן גם אם הוא ידגיש השכם והערב ובכל הזדמנות שזה מה שהוא באמת רוצה. זה לא עובד ככה. לאנשים לא נעים לפגוע.
ואז יש שלושה מצבים בשטח:
- אנשים אוהבים את הספר וכותבים בלב שלם שאהבו אותו (אחלה)
- אנשים פחות אוהבים את הספר ואם הם מחליטים לכתוב ביקורת אז היא יוצאת מגומגמת / סחור-סחור ובדרך-כלל ללא דירוג (המממ...)
- אנשים לא אוהבים את הספר – ברוב המקרים הביקורת לא תגיע ואותו קורא יסתפק בתגובה פרטית 'מתחמקת' והספר יישאר ללא דירוג. במקרים נדירים הביקורת תגיע, מלווה בהתנצלויות, "זה לא את/ה זה אני" והרבה מאוד אי נעימות מסביב. בנוסף, לפי מיטב זיכרוני, בכל מקרה כזה אותו כותב/ת הביקורת נאלצ/ת להתמודד עם קיתונות של רותחין – מה שבטח לא מעודד להוציא לאור ביקורת לא אוהדת. (בעיה!)
-
ולכן, מי ש*באמת* מעוניין לשמוע דעה כנה ונטולת פניות על ספרו – הדרך ההגיונית ביותר בעיניי לעשות זאת היא באמצעות צפייה מן הצד ללא מעורבות ישירה וללא יצירת קשר אישי.
עד כאן בעניין הזה. מוזמנים להגיב (או לא להגיב).
* על מושג ה"חברות" והשמצות אישיות בפורומים מצומצמים-בקרוב.
"בלי קשר לספר (ולסופר) הספציפי, אני תוהה מה גורם לסופר/ת להיות פעיל/ה באתר ספרים כאשר מראש אפשר להניח שהדבר משול לריקוד בשתי חתונות תוך ישיבה על שני כיסאות, ובין היתר, מיותר במצב כזה לצפות לביקורות נייטרליות ואובייקטיביות לחלוטין.
אי לכך ובהתאם לזאת, אני גם לא קוראת ספרים של סופרי סימניה, וגם כשאני פעם ביובל מחליטה לקרוא ספרות מקור עכשווית, זה מצריך ערנות כפולה כי "כל ישראל חברים" אז אני מתקשה לסמוך על הדירוג."
ההחלטה הפרטית שלי לא לקרוא ספרים של סופרי סימניה ולסרב לקבל אותם במתנה היא אולי קיצונית וההפסד כולו שלי אבל אני חושבת שאדם שיוצר קשרים אישיים (גם אם וירטואליים) עם חברי האתר לא יכול לצפות לקבל פידבק אובייקטיבי ומאוזן גם אם הוא ידגיש השכם והערב ובכל הזדמנות שזה מה שהוא באמת רוצה. זה לא עובד ככה. לאנשים לא נעים לפגוע.
ואז יש שלושה מצבים בשטח:
- אנשים אוהבים את הספר וכותבים בלב שלם שאהבו אותו (אחלה)
- אנשים פחות אוהבים את הספר ואם הם מחליטים לכתוב ביקורת אז היא יוצאת מגומגמת / סחור-סחור ובדרך-כלל ללא דירוג (המממ...)
- אנשים לא אוהבים את הספר – ברוב המקרים הביקורת לא תגיע ואותו קורא יסתפק בתגובה פרטית 'מתחמקת' והספר יישאר ללא דירוג. במקרים נדירים הביקורת תגיע, מלווה בהתנצלויות, "זה לא את/ה זה אני" והרבה מאוד אי נעימות מסביב. בנוסף, לפי מיטב זיכרוני, בכל מקרה כזה אותו כותב/ת הביקורת נאלצ/ת להתמודד עם קיתונות של רותחין – מה שבטח לא מעודד להוציא לאור ביקורת לא אוהדת. (בעיה!)
-
ולכן, מי ש*באמת* מעוניין לשמוע דעה כנה ונטולת פניות על ספרו – הדרך ההגיונית ביותר בעיניי לעשות זאת היא באמצעות צפייה מן הצד ללא מעורבות ישירה וללא יצירת קשר אישי.
עד כאן בעניין הזה. מוזמנים להגיב (או לא להגיב).
* על מושג ה"חברות" והשמצות אישיות בפורומים מצומצמים-בקרוב.




















