שבוע לאחר מכן....
רף התעוררה בבלבול לאחר החלום שחלמה. הוא היה כל כך מציאותי. שני אנשים, נער ונערה, דיברו אליה. הם אמרו לה שהסיבה לכך שכל האנשים שוקעים בתרדמת, היא שהם כלואים בחלום. 'זה לא הגיוני', חשבה. 'סתם חלום. חוץ מזה, עשרת הנותרים? נשארו עוד המון אנשים ערים בעולם!' היא הסתכלה על השעון שליד מיטתה. ארבע אחר הצהריים. מצחה התקמט בדאגה. זהו אינו סימן טוב כלל. ידוע כי לפני שאדם שוקע בתרדמת, לרוב השעות שבהן מתעורר נעשות מאוחרות יותר ויותר. היא ירדה ממיטתה ונעלה את כפכפיה המרוטים. אמנם היא ואחיה מקבלים כמו בכל חודש את הקצבה המגיעה לילדים שנותרו ללא הורים, אך מצבם הכלכלי לא היה מזהיר. מטפלות לא באו בחשבון. כל אדם דאג למשפחתו, ולרוב האנשים העדיפו להישאר בבית, לחכות לעת שבה יתעוררו כל ילדיהם, ולשרוד מהקצבה החודשית, מאשר ללכת לעבוד. רף ומייק נשארו לבדם בעולם, לאחר שכל משפחתם שקעה בתרדמת. רף חששה שתאבד בקרוב גם את מייק. היא ידעה שלא תוכל לעמוד בזה, למרות שכל שעליה לעשות הוא לפצות את פיה, ומיד תתקבל מקום בבית משפחת קליין, משפחתה של קים. היא העדיפה להישאר בביתה הקטן. על חלונות חדרה נותרו הוילונות הסגולים שהתחננה בפני אמה שתקנה לה, ועל המדף שליד ארון הבגדים הקטן שלה, נחו מספר ספרים, מן האהובים עליה ביותר. את השאר החליטה למכור. היא לקחה בידה קצה שיער אדמוני ומקורזל, ליפפה אותו סביב אצבעה, והביטה במראה שבחדרה. שיערה המתולתל והאדמוני היה סתור כולו. אחד מספריה נפל בחבטה על הרצפה. 'הארי פוטר, השיער שלי לא נראה עד כדי כך נורא שצריך להתעלף בגללו' מלמלה בעת שהרימה אותו חזרה למקום.
"מייק!" קראה. אף אחד לא ענה. 'אולי גם השעה שגם הוא מתעורר תהיה מאוחרת יותר?' חשבה בליבה. סימן אף יותר גרוע. אחיה נמצא בקצב התקדמות לא טוב, לפי הנתונים של מ"ח. מד החלומות. כל משפחה קיבלה כזה לאחר שמצב האנשים החל להידרדר. המ"ח הראה את הזמן שבו מתעורר כל אדם, לעומת שאר הימים, וישנה התרעה אם לפי ההערכות, זמנו של האדם להתעורר תם. היא רצה אל חדרו של מייק, היישר אל המ"ח שבחדרו. עיניה הכחולות והגדולות נעצמו בחשש כשהתקרבה אליו מספיק בכדי לראות את אשר כתוב עליו. היא לא רצתה לדעת את התשובה לשאלה שהתרוצצה במוחה בדקה האחרונה. 'האם תופיע התרעה?'
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ניק לא שמח לגלות שהוא תקוע בחלום. הם תמיד נראו לו טיפשיים כל כך. למה שאצטרך לברוח למקום אחר, כשהעולם הזה יפה כל כך? תמיד טען, כשפרי ניסתה להבין למה כל כך סולד מהם. היא לעולם לא תוכל להבינו, מפני שהיא רואה את הטוב בהכל. אך נראה שהפעם גם פרי אינה מאושרת ממצבם. היא לא הפסיקה לנוע באי נוחות, ומבטה היה נעוץ בחומה הבלתי נראית כל הזמן. הוא בדיוק עמד להתקדם לעברה, כששמע רחש. 'האם בחלום הזה ישנם גם חיות?' חשב בתהייה. גם פרי שמעה את הרחש. היא הסתובבה לעבר הקול במבט חשדני. אין לדעת מי זה. קול הרחש התחזק, ולפתע, מבעד לשיחים סבוכים יצאה נערה. היא הייתה יפהפייה, שיערה השחור הארוך גלש באלגנטיות על גבה, אך עיניה השחורות נראו פראיות ואכזריות. עורה הלבן כשלג היווה ניגוד מושלם לשיערה ועיניה, ושפתיה התקמרו לחיוך רחב.
"הרבה זמן ציפיתי לראותכם כאן" אמרה בשקט. "ניק ופרי...."
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
קים פקחה את עיניה באיטיות, לאחר שהתעוררה מן החלום המשונה שחלמה, מצפה לראות את אימה רוכנת מעליה. היא נחרדה לגלות שאף אחד לא היה שם. תוך חצי שנייה היא כבר זינקה ממיטתה, ושאתה לעבר חדרה של אימה. אפילו זמן לחשוב על החלום שחלמה לא היה לה, שהותיר אותה אובדת עצות, שכן כל מחשבותיה היו נתונות לאימה. בריצתה נתקלה ברגל השולחן שבסלון, ונפלה בכאב על השטיח הצמרירי. מרפקה נחבט בשלט, והדליק את הטלוויזיה. ראש הממשלה כבר לא הביט בה בפניו חמורות הסבר, אלא אדם אחר. היא הניחה שגם הוא לא התעורר היום. 'מספיק להתעכב' ציוותה על עצמה בכעס. היא חלפה על פני חדרו של פיטר, שראתה שבדיוק התעורר. "קים, אימא יצאה?" שאל אותה, עוצר את ריצתה, והיא שמעה את הפחד מתגנב לקולו. "אני לא יודעת פיטר, אני עכשיו הולכת לבדוק" השיבה בקול מדוד. עיניו הירוקות הביטו בה בבהלה. לפתע, מבטו התקשח. "אני מצטרף אלייך", אמר, ומיהר בעקבותיה. שניהם פסעו בשקט לתוך חדרה של אמם, והציצו בחשש במיטתה המסודרת, מתפללים שלא יאלצו לראות ראש בלונדיני מבצבץ מן השמיכה.
ת-ג-ו-ב-ו-ת!
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
