אני הומו.
כן, אני מודה בזה סוף סוף. אבל במקום לצעוק את זה, אני מעדיף לשתוק. לשתוק ולשמוע את אדם למברט.
מישהו אמר לי פעם שאני דומה לאדם, ואז התחלתי להתעצבן. אבל התחלתי להבין שמשהו לא ממש בסדר אצלי, ושאני אומר בסדר אני מתכוון לזה שכך העולם בנוי שבן ובת מתאהבים ומאהבה שלהם נולד ילד.
אני התחלתי להבין שאני אוהב בנים. שאני לא כמו כולם. נישקתי פעם בת, אבל זה היה הדבר המגעיל ביותר שעשיתי. ואז נישקתי בן, וזה היה הדבר הטוב ביותר שעשיתי. גם אם היינו שתויים מאלכוהול.
אני בן שש עשרה, ואימא באה למורה שלי כי היא שמעה שהרבה נערים מתאבדים בגלל המיניות שלהם לאחרונה, והמורה המפגרת שלי אמרה לאימא שלי שאני צריך להפסיק לכתוב, כי אף אחד לא ירצה לקרוא את מה שאני כותב בגלל העובדה שאני כזה, אני מתכוון, הומו.
ואז שאימא שלי חזרה הביתה, היא הלכה לחדר שלי, וראתה אותי יושב מול המחשב, שהקליפ של אדם "Never Close Our Eyes" מתנגן ברקע.
היא ביקשה ממני לעצור לרגע את הקליפ והביטה בי, ואז היא שאלה אותי, "יש לך חברה?" ומגוון הקול שלה ידעתי לאן היא חותרת, אבל עניתי שלא, ואז היא שאלה אותי אם יש לי חבר, ושאמרתי לה שאין לי היא שאלה אותי אם אני רוצה אחד כזה, עניתי שכן, ואז היא בכתה וחיבקה אותי חזק-חזק.
אימא שלי מנסה לעזור לי בכל העניין המיניות שלי, ואני ממש מודה לה על זה, כי היא תומכת בי בעיניים עצומות.
שבוע שעבר תחקרתי את דוד מיכה, אימא אמרה לי שהוא גם הומו והוא יכול לעזור לי להבין מה אני מרגיש, אז דיברתי איתו.
ישבנו אצלו בבית ואז הוא שאל אותי, "תגיד לי," הוא אמר והעיניים הכחולות שלו היו בורקות, "מה אתה מרגיש שאתה מסתכל על בנים?"
ושתקתי, וסיפרתי לו. ואחר כך הוא אמר לאימא שכן, אני הומו. והיא אמרה שהיא תאהב אותי בכל מצב.
...שהלכנו למצעד הגאווה (כי אימא שלי הכריחה אותי ללכת לשם) הכרתי את דניאל, בן שבע עשרה, גר בחיפה, והוא בי. שאני אומר בי אני מתכוון לביסקסואל, אחד שאוהב את שני המינים, ולקחתי ממנו את מספר הטלפון שלו.
הוא בא לישון אצלי כמה פעמים ואימא אמרה שהוא נער נחמד, והתנשקנו. ואמרתי לו שאני חושב שיש לי קראש עליו, והוא אמר שגם הוא חושב.
כולם בבית הספר יודעים שאני הומו. ואני גאה בזה. והמורה המפגרת שלי דיברה איתי ואמרה שלדעתה אף אחד לא ייקרא משהו שכתבתי, אז הבטתי בה וקראתי לה הומופובית, כי אני לא חושב שהמיניות של הבן אדם היא מה שמאפיינת אותו, אלה מי שהוא, והעובדה שאני הומו היא רק חלק ממני.
חלק שאני לא חושב שאפסיק להיות גאה בו ביום מין הימים.
בגלל שקיללתי את המחנכת שלי וקראתי לה זונה השעו אותי, ואימא שלי נכנסה בהם והמנהלת של התיכון דיברה איתה, ואימא התפוצצה. היא צעקה שאני בן אדם מדהים ושהיא חשבה שמקבלים אנשים כמוני, ואז המנהלת של התיכון אמרה בשקט שאם כך, אין לי מקום בבית הספר שלה.
אז אימא מנסה לחפש לי בית ספר ללמוד בו, אבל אמרתי שזה בסדר, ושאני אהיה בסדר. ואז היא אמרה שאני יכול ללמוד בבית הספר של דניאל, ובאמת אני לומד שם, אני גר אצל דניאל ובשישי אני חוזר הביתה.
אני ודניאל מתנשקים די הרבה, ובבית הספר שלו זה דווקא מקובל, ודניאל שאל אותי אם אני רוצה לצאת איתו למועדון גייז, כי יהיה לנו כיף שם והסכמתי.
הלכנו למועדון גייז שדניאל מכיר, והיו שם נערים מדהימים. באמת. אני מתכתב איתם בפייסבוק כל הזמן, ולפעמים שאני מעלה סטטוסים עצובים כאלה לפייסבוק הם הכי תומכים בעולם ושואלים אותי מה קרה ואם אני רוצה לדבר ולספר מה קרה, ואני כן מספר כי גם הם מספרים לי דברים אישיים.
למשל אופיר, הוא נער בן שמונה עשרה שלא מתגייס כי לא קיבלו אותו לחיל האוויר, והוא אומר שאף אחד לא חייב לקבל אותו ושאם זה בגלל העובדה שהוא אוהב בנים אז זה מגעיל, והסברתי לו שבצבא מקבלים אנשים כמונו, אבל אופיר החליט שהוא לא יעשה צבא. אז הוא טס לניו יורק בעוד חודש, והוא אמר שהוא ייקנה לי כמה דברים ממש ממש נדירים שקשורים לאדם.
בינתיים, אני כותב את זה ואני ודניאל החלטנו לשנות את הסטטוס בפייסבוק לנשואים, כי עד כמה שידוע לי עדיין אין סטטוס שאומר שאנחנו חברים, ודניאל שלח לי עכשיו בקשה ואישרתי.
אני הומו, ואני גאה בעובדה שאני כזה, כי אני מיוחד בזכות עצמי ולמרות שיש אנשים שלא סובלים הומואים זה לא אכפת לי, אני גאה במה שאני.
והשירים של אדם מתנגנים ברקע, ואימא רואה גליי בסלון, כי היא מנסה להבין מה מיוחד בקבוצה הזאת. הייתי אומר קהילה. ואימא תומכת בי, כי בפעם הראשונה בחיים שלי יש לי חברים שאוהבים אותי בזכות מי שאני, וקבענו ללכת לסרט שיצא באוגוסט, עיר של עצמות, כי יש שם שני הומואים.
תומר, עוד נער שהכרתי במצעד הגאווה, אמר שאם קווין זגרס ינשק את מי שמשחק את מגנוס הוא יחליט לבכות ואני מבין אותו, כי זה נושא ממש רגיש אצל תומר. הוא מאוהב בקווין. אני לא מאשים אותו האמת, הוא סקסי ברמות. אני מתכוון לקווין, למרות שתומר לא נראה רע בכלל.
אני לא יודע למה כתבתי את כל זה עד עכשיו, אני רק רוצה לומר שאני גאה בעצמי, ושאני מקווה שיום אחד העולם הזה יהיה מקום שהומואים, סטרייטים, ביסקסואלים ולסביות יהיו חלק מהחברה ושבנים בני שלוש עשרה לא יגידו "לך תזדיין י'הומו!" בתור קללה.
אני הומו, ואתם יודעים מה? אני הכי גאה בזה בעולם.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה