פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני 14 שנים ו-2 חודשים חמש שנים אלון דה אלפרט

  

  אלון דה אלפרט

  ***
  
  
  
  זה יום רגיל. בוקר. היום אני מתחיל קצת יותר מאוחר. הזמנו חשמלאי, שיסדר עוד שקע בחדר של הילדים, וגנן, שיטפל בכל העציצים המתים במרפסת בגלל שהסוללה של המחשב של ההשקייה נגמרה לפני חצי שנה, ואני, כידוע, לא מוצא את הזמן אפילו לגזור ציפורניים.
  
  לקחתי את מאי לגן קודם, דילגנו מעל המדרכות - כמו ספיידרמן, היא אומרת, בלי שיש לה מושג מה זה ספיידרמן, רק רועי גולדברג מהגן שלה כל הזמן קופץ כמוהו אז היא רוצה גם.
  
  שירי, עם בטן של סוף שמיני, נוסעת לאולטרא-סאונד בכללית, רק בשביל לראות שהכול בסדר. אני מכין קפה לחשמלאי, הגנן לא רוצה.
  
  מקדחות, רעש, אני עם העיתון בחצי יד. הטלפון שלי מצלצל, שירי. הלו מותק, אני אומר.
  
  בכי.
  
  בכי ממש, נורא, בכי של מוות פתאומי, של כאב עמוק.
  
  מה? מה? אני שואל בפאניקה גוברת. אין... אין דופק, אין דופק, היא מתייפחת, אין דופק. לא נכון, לא נכון, אני יורד על הברכיים, מה קורה, תגידי לי שזה לא נכון. איפה את, מה את עושה, מה קורה, לא נכון, לא נכון. בכי. תחכה בבית, אני באה הביתה. מה באה, קחי מונית, לא, אני באה הביתה. זה בטוח? תבדקי, תבדקי שוב, הם בדקו, הם בדקו. אני באה. תתקשר.
  
  אני לא בוכה, אבל אני רועד, ובמצב של חוסר אמון טוטאלי. עדיין על הברכיים, אני חושב מה עושים עכשיו. מה עושים. החשמלאי מסתכל עלי, מקדחה ביד. אני אומר לו, תלך, הילד שלי מת. התינוק, התינוק שלנו מת. הוא אומר לי, אני כל כך מצטער, ותוך דקה הוא מחוץ לדלת, עם כל האבק והבלגן עוד בכל מקום. הגנן נעלם עוד קודם, לא שמתי לב. אני מתחיל טלפונים, מה בדיוק אתה אומר? ההורים של שירי בסינגפור. אמא שלי. סבתא של שירי. דודה שלה, תתקשר לאמבולנס, הם אומרים, אולי אפשר לעשות משהו. לאן להזמין? אני מתקשר למד"א, הם חוקרים אותי, איפה היא עכשיו? איפה אתה? אני מבולבל, מבטל הכול.
  
  שירי נכנסת, עיניים שחורות, הבטן נראית כרגיל, ממש כמו בבוקר. היא הולכת מהר לחדר השינה ומתחילה לבכות בקול רם על המיטה שלנו, בכי בוטה, מזעזע, חסר מעצורים. אני נשכב מעליה, מחבק אותה, הדמעות שלה מרטיבות לי את האוזן. אני לא מצליח לבכות, פשוט מחבק אותה ומנסה לא להתפרק. טוב, אין מה לעשות, אין מה לעשות, היא אומרת, אני נכנסת להתקלח. להזמין אמבולנס? לא יודעת, אין מה לעשות עכשיו. את לא יודעת את זה, אולי, אולי ניסע עכשיו מהר ואולי אפשר, את יודעת, אולי אפשר לעשות משהו. לא, היא אומרת. הם אמרו לי. אם אין דופק אז אין. היא נכנסת להתקלח, ואני פשוט הולך מהר מצד לצד בבית, כי אין לי מושג מה אני עושה. אני לא מסוגל לעצור.
  
  היא יוצאת, מתלבשת, מכינים תיק באופן מכני נורא, אותו תיק שהכנו לחדר לידה. הזמנתי מונית, אנחנו יוצאים לירושלים. הנהג נוסע בשקט, ואנחנו יושבים מאחורה, אוחזים ידיים, שותקים, ראש מורכן בכוח, אולי בכל זאת אפשר לעשות משהו. הנהג אומר, אין לי דלק, אני חייב לעצור בלטרון למלא דלק, אכפת לכם? מה אני אגיד לו, לא?
  
  איכשהו מגיעים להדסה, כולם כבר מחכים לנו בחוץ, שקטים ורציניים, אנחנו נכנסים פנימה, למקום הכל כך שמח הזה, חדר לידה. נשים שוכבות על כורסאות מצפצפות, מחוברות למוניטורים, המון המון דפיקות לב, ובעלים נרגשים ויעילים.
  
  האחות נותנת בנו מבט, ומיד מכניסה אותנו לחדר קטן. שאלות, בדיקה נוספת, מתי הרגשת תנועות בפעם האחרונה? לא יודעת, אתמול? אולי בבוקר? לא יודעת. מחברים למוניטור, וכלום, הטכנאית הרוסיה אומרת, כלום, אין דופק, אין מה לעשות, אני ממש מצטערת. אז זהו? אז זהו? אי אפשר ליילד, לבדוק, להחיות? משהו? אני מתפרק בפעם הראשונה ומתחיל לבכות, בקול, כמו איזה מניאק דפוק, הדמעות זורמות כמו מים, ואני ושירי בוכים בטירוף בחדר הקטן הזה, מלא צילומים של תינוקות ומכתבי תודה ממוסגרים על הקירות.
  
  מסבירים לנו את האפשרויות, עושים זירוז, אבל זה יכול לקחת שלושה ימים, תבינו. זה תלוי באיך שזה יתפתח. כן. לידה רגילה, אני מצטערת. עם כל הצער, עכשיו שום דבר לא בוער לכם, והחדרי לידה מלאים, ויש נשים עם, איך לומר, תינוקות אמיתיים שצריך ליילד.
  
  חברה של שירי, נעמה, תסדר הכול. היא אחות. מאשפזים אותנו במחלקת נשים, סיבוכי הריון, משהו. לא יודע מה קורה, מטפטפים לשירי משהו לווריד, ואחרי כמה שעות מובילים אותנו לחדר לידה, ממש כמו בלידה רגילה. נעמה ואני ליד המיטה, שירי בוכה, אני רוצה לגמור עם זה, נו כבר, ואנחנו מלטפים אותה, הכול יהיה בסדר מתוקה, את גיבורה, את גיבורה.
  
  בסוף, הוא נולד. לידה שקטה, קוראים לזה. אין בכי. אין חיוכים. רק בכי. שואלים אותנו אם אנחנו רוצים לראות. אם אנחנו רוצים להיפרד. שנינו מהנהנים מיד, אין בכלל התלבטות. מקבלים אותו לידיים, עטוף בשמיכות. תינוק. אמיתי. לא בובה. קצת יותר משני קילו. לא פג, לא יצור. תינוק ישן עם עיניים עצומות ופה אדמדם, עם כפות ידיים ורגליים גדולות, ציפורניים, שיער. תינוק.
  
  אנחנו בוכים כל כך הרבה. מסתכלים ובוכים. בוחנים כל תו, מחפשים דמיון למאי, ומוצאים. יש לו את הפה שלי, וכפות רגליים גדולות. גוון העור שלו, אולי קצת כחלחל. אבל הוא בקלות היה יכול להיות חי. לו רק, לו רק.... לא יודע. האחיות משאירות אותנו לבד, לפחות חצי שעה. אולי יותר. אני יושב על הרצפה ובוכה בקול, על התחושה הנוראית הזאת של החמצה, ושל סוף, ושל כאב.
  
  בסוף אנחנו מוסרים אותו לידיים של המיילדת, ואני צריך להתחיל לחתום על מסמכים. רוצים נתיחה, לא, לא. מעדיפים אותו מושלם. ככה, כמו שהוא. גם ככה אי אפשר לדעת מה קרה. אנחנו מדברים הרבה, חושבים על כל מה שהיה יכול להיות, על כל השמות שכבר ידענו שנקרא לו, על מה שנגיד למאי, על איך נתמודד עם השכנים, ועל כל הקלישאות האלה שנמשיך, שעוד יהיו לנו עוד ילדים, שהכול לטובה, כל דבר שרק יכול לתת לנו משהו, כוח להמשיך ולעבור את זה.
  
  אחר כך החלטות, כאלה החלטות מסריחות, של סידורי קבורה, ואם לתת לו שם או לא, ואם לזכור, או לשכוח, והמון המון בכי.
  
  
  
  ***
  
  
  
  אחד עשר חודשים והמון פחדים אחר כך, נולד לנו יהלי הקטן, המתוק, שהכניס מחדש את המילה "חיים" לעולמנו בכל משמעות אפשרית, ואנחנו אוהבים אותו כל כך. ואחר כך יואבי המקסים, פו הדב שלנו, ולפני שמונה חודשים גם עומר הצטרף למשפחה, ילד חייכן ונפלא שכמוהו אין בכל העולם כולו.
  
  
  
  ילדים זה שמחה.
  
  
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  

  • לפני 7 שנים מרגש מאוד מאוד צב השעה

    

    צב השעה

    שמחתי על הסוף האופטימי.
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 8 שנים ו-5 חודשים פספסתי משהו...

    את הקשר לכותרת - חמש שנים?
    
    חוץ מזה היטבת לתאר כאב נוראי בלי היסחפות רגשית הורסת. גם ככה זה מספיק הורס.
    
    ויופי שיש עוד ילדים, ועוד יותר הגישה שלך אליהם, שהיא מלאת יחס חם.
    
    שיהיה פורים שמח,
    לך, לשירי, למאי, יהלי, יואבי ועומר :)
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 8 שנים ו-5 חודשים תודה. זה נכתב ביום השנה החמישי. פורים שמח גם לך אלון דה אלפרט (ל"ת)

      

      אלון דה אלפרט

      
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

  • לפני 8 שנים ו-5 חודשים בכיתי. אפרתי (ל"ת)

    

    אפרתי

    
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 8 שנים ו-5 חודשים עם יד על הלב- אני בוכה כאן. -^^-

      תיארת את זה באופן כה נוגע וכנה.
      זה רק גורם לי לחשוב מה ההורים שלי עברו, במיוחד אמא שלי, ואף על פי שכביכול עברו שנים רבות ונולדו ילדים לאחר מכן- זה שם.
      זה לא משהו שניתן לשכוח אי פעם.
      
      זה מזכיר לי שפעם שאלתי את אמא שלי מה היא הרגישה והיא ענתה לי שזה פשוט נורא, שאת מחזיקה בבטן שלך מספר חודשים ילד, מצפה לו בקוצר רוח ובסוף הוא נולד אבל מת. ויש לו מראה של תינוק והכול.
      
      זה פשוט בלתי נתפס.
      קריאת מה שרשמת גרם לי להבין טוב יותר מדוע זה עדיין שם, חלק מהחיים.
      
      
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

      • לפני 8 שנים ו-5 חודשים תודה סקאוט. החיים מוזרים לפעמים. מתכננים משהו אחד, והכול נשבר ברגע ומשתנה בחדות אלון דה אלפרט (ל"ת)

        

        אלון דה אלפרט

        
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

    • לפני 8 שנים ו-5 חודשים כבר עשר וחצי שנים. גם אחרי עוד שלושה ילדים, זה שם. אלון דה אלפרט (ל"ת)

      

      אלון דה אלפרט

      
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

      • לפני 8 שנים ו-5 חודשים אני בטוחה בזה. יש פצעים שלא מגלידים אף פעם. מזה אנחנו בנויים, מכל הפצעים הללו. לא מהשמש זורחת והחיטה צומחת. אפרתי

        

        אפרתי

        ככה אני בכל אופן.
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

        • לפני 8 שנים ו-5 חודשים לגמרי. מסכים איתך. אלון דה אלפרט

          

          אלון דה אלפרט

          האירוע הזה, הנורא הזה, חיזק אותנו כמשפחה ובנה אותנו הרבה יותר חזק מאשר הדברים הטובים שקרו לנו. לא שאנחנו רוצים קשיים ורודפים אחרי טרגדיות, אבל משהו בתהליך ההגלדה מהדק (או שובר, לפעמים) דברים שלא היו קורים אחרת. בדיוק כמו שרירים, למשל - כשמאמצים אותם, הם נקרעים קצת, ואז מתאחים חזק יותר.
          

          ---

          הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

          כותרת התגובה:
          תוכן התגובה:

          * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
          

          • לפני 8 שנים ו-5 חודשים לגמרי. אפרתי

            

            אפרתי

            ובכל זאת, נעדיף חיים קלים.
            רק מי שואל אותנו.
            

            ---

            הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

            כותרת התגובה:
            תוכן התגובה:

            * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
            

  • לפני 12 שנים ו-1 חודשים מרגש מאוד. גם הסיפור וגם הכתיבה. גילת (ל"ת)

    

    גילת

    
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 12 שנים ו-2 חודשים היום היה צריך להיות לי ילד בן שבע. אלון דה אלפרט

    

    אלון דה אלפרט

    אבל אז, אז הכול היה אחרת, ואולי לא היה לי יהלי, ולא יואבי, ולא עומר. היה משהו אחר, ואני לא מעיז ולא יכול לחשוב, מה.
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 12 שנים ו-1 חודשים קראתי והתרגשתי. עולם

      

      עולם

      נדרש הרבה כוח להמשיך קדימה אחרי מכה כזו, למרות שאין ברירה, ולעלות מהמקום הקשה הזה. ועליתם.
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

      • לפני 12 שנים ו-1 חודשים לא היתה לנו אלטרנטיבה אחרת ממש. אלון דה אלפרט (ל"ת)

        

        אלון דה אלפרט

        
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

    • לפני 12 שנים ו-2 חודשים הבאת לי חני

      

      חני

      לחלוחית לעיניים כרגע, אנשים כל כך אמיתיים באתר כל כך וירטואלי :)תודה ששתפת, לא נראה לי שזה משהו שמשהו יכול לשכוח אי פעם. היו לך כל כך הרבה מילים מרגשות לכתוב על כך, אני מכאן יכולה לשלוח רק השתתפות בכאב ובשמחה שהחיים מזמנים.תודה
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

      • לפני 12 שנים ו-2 חודשים תודה רבה חני. אלון דה אלפרט (ל"ת)

        

        אלון דה אלפרט

        
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

    • לפני 12 שנים ו-2 חודשים אתם זוג אמיץ ומשפחה נהדרת .רק בריאות . חמדת (ל"ת)

      

      חמדת

      
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

      • לפני 12 שנים ו-2 חודשים תודה חמדת. אלון דה אלפרט (ל"ת)

        

        אלון דה אלפרט

        
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

    • לפני 12 שנים ו-2 חודשים עצוב כל כך. אני לא יכולה לדמיין איך מרגישים. בלו-בלו

      

      בלו-בלו

      יש לך (לשניכם) הרבה אומץ לעשות עוד שלושה ילדים.
      אני התרסקתי אחרי שלגדולה גילו סוכרת ולא העזתי לחשוב על ילדים נוספים. אילו לא הייתי אז בהריון לא הייתי מולידה עוד.
      לקחת את זה למקום הכי טוב שאפשר. ברור שעדיף לא לעמוד במבחנים כאלו, אבל זו לא בחירה שלנו.
      
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

      • לפני 12 שנים ו-2 חודשים אומץ? אני לא הרגשתי ככה. אלון דה אלפרט

        

        אלון דה אלפרט

        ניסינו והבאנו עוד ילדים כי לא היתה ברירה אחרת. כי ככה זה קרה. גם בגלל זה וגם בגלל הביולוגיה שדחקה וגם בגלל אגואיזם וגם בגלל שילדים זה שמחה, וגם בגלל שכל פעם רצינו עוד מזה... ובגלל כל כך הרבה דברים. אבל מזל. הם נפלאים והם נותנים לי לאהוב אותם
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

  • לפני 13 שנים ו-11 חודשים פשוט אין מילים כיפה אדומה

    

    כיפה אדומה

    כמה כאב וצער, כמה עוגמת נפש...
    
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 14 שנים אי אפשר היה להתיק את המבט רעות

    

    רעות

    אני חושבת שבטקע יחסית קצר הצלחת לעורר בי כמעט כל רגש אפשרי .
    חיוך והזדהות לאור המולת היום , הנהון והסכמה בגין השגרה המעייפת ואי היכולת להספיק הכל וזאת בלשון המעטה.
    את הרגש ההורי , החרדות והפחדים . תארת באופן אמיתי וכנה כל כך את מה שעבר עליכם , באופן חסר יומרות וחסר מסכות , לא ניתן היה שלא להזדהות ולחוש צמרמורת .
    אני שמחה עבורכם שהתגברתם על המשבר והאובדן , ועל חיים חדשים שנוצרו
    ייש רכח
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 14 שנים ו-1 חודשים .....כמה שאני שמח בישבילך שהיתגברתה על זה..... והימשכתה קדימה.....אתה הגיבור היומי שלי..... Disraeli

    

    Disraeli

    .....למען האמת תמיד חשבתי שאתה עשוי מברזל..... לא יודע איך אבל ככה הירשמתה אותי.....
    גם היזכרתה לי חייל עים מישקפים שאמר לי פעם שגם הוא רוצה להיות גרין ברט
    .....רזה היה הבחור אבל מאוד שרירי..... עים מישקפים של גון לנון אבל עים עניים של בטי דיוויס.....
    אפורות וחזקות קצת מפחידות.....
    .....אמרתי לו .....ילד..... למה שלא תחזור לאמא היא תכין לך כוס שוקו חם עים כמה עוגיות של אוריאו.....
    בידיוק איך שאתה אוהב.....
    .....ועים אתה כל כך רוצה להיות חייל..... למה שלא תיצטרף למישטרה הצבאית.....
    אני בטוח שיהיה לך טוב בסייגון עים שאר החברה שם
    .....גוני עבר לתנוחה מאוד ידועה למי שמכיר אותה מאימוני קרבות המגע..... ואמר לי.....
    בוא ניראה .....מה יש לך.....
    .....לקחתי אותו אומנם אבל לא מהר לאט לאט..... לא מאמין שהוא עדין נושם אחרי המכה שחטף בצוואר.....
    אחרי חמש עשרה חודשים קיבלתי אותו בוייטנאם טרי ישר מהבית ספר בפורט ברג נורט קרוליינה
    .....גוני הקטן קראתי לו..... ליטל גוני מארקנסו.....
    אלון אתה מזכיר לי אותו מאוד חזק
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 14 שנים ו-1 חודשים are you for real, man? אלון דה אלפרט (ל"ת)

      

      אלון דה אלפרט

      
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

      • לפני 14 שנים ו-1 חודשים .....מה מה מה ?..... Disraeli

        

        Disraeli

        .....אני בידיוק רואה תוכנית על זוג שנישרף חזק מאוד בפנים..... בתאונת מטוס..... שני הילדים הקטנים לא ניצלו.....
        הוא ניראה קצת יותר טוב מימנה..... היא כניראה עוד הרבה ניתוחים בפנים מחכים לה.....
        .....אבל מזל טוב יש בן ראשון..... איך תיקרא לזה עים לא גיבורת היום ? אה.....
        .....עים זה חשוב אז הם מורמון מיוטה.....
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

  • לפני 14 שנים ו-1 חודשים אני נדהמת כאחד- מיה אליה

    

    מיה אליה

    מהיכולת שלך להיפתח ולספר דברים
    מאידך קראתי כמה פעמים דברים שכתבת ואתה כותב מסודר, יפה ונוגע -
    המון בריאות
    ולא לשכוח (מה שקורה לי המון ) ליהנות מהם בין כל הדאגות :)
    
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 14 שנים ו-1 חודשים מסודר זה אני :-) אלון דה אלפרט

      

      אלון דה אלפרט

      נהנים מהם. זה כל מה שיש
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

      • לפני 14 שנים ו-1 חודשים כנראה שזה כך שמגדלים אותם בשנים:) מיה אליה

        

        מיה אליה

        שמחה שיש בך את השקט גם ליהנות מהם..
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

  • לפני 14 שנים ו-2 חודשים וואו. הכתיבה שלך מדהימה. ניר

    

    ניר

    וגידול ילדים הוא ללא ספק רכבת הרים..
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 14 שנים ו-2 חודשים תודה לכולם אלון דה אלפרט

    

    אלון דה אלפרט

    זה אירוע טראומתי ביותר שהצלחנו לגדול ממנו ביותר ממובן אחד. קשה להאמין כמה מסובך יכול להיות העניין הזה של הריון, כמה מפחיד וכמה, כפי שנאמר כאן, שביר הקיום שלנו בעולם הזה.
    אין דבר יותר נהדר ונורא מילדים. הם שמחה, וחרדה עצומה. כאב מתוק, צחוק מהבטן, אושר טהור, ומקור בלתי נדלה לרגשות מכל הסוגים ובכל הקיצונויות.
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 14 שנים ו-2 חודשים כאב אביב וסתיו

    

    אביב וסתיו

    לפום צערא אגרא
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 14 שנים ו-2 חודשים ריגשת וצימררת אותי בבת אחת.. ~דניאל~

    

    ~דניאל~

    מצטערת על האובדן ושמחה שהצלחת להמשיך הלאה, מאחלת לך ולמשפחתך רק בריאות!
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 14 שנים ו-2 חודשים שמחה. ועצב. חיים, וכן, גם ההיפך. יפעת (ל"ת)

    

    יפעת

    
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 14 שנים ו-2 חודשים ואו. הרעדת אותי לגמרי איש יקר. יהודה

    

    יהודה

    מה עוד אכתוב? כל אות ומילה מיותרות. עיניים פעורות
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 14 שנים ו-2 חודשים נורא עצוב. אנחנו עושים את כל הבדיקות האפשריות בהריון כדי לחוש שליטה, רק שהשליטה הזו כוזבת. אין כמו גידול ילדים כדי להמחיש לנו כמה קיומנו שברירי בלו-בלו (ל"ת)

    

    בלו-בלו

    
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 14 שנים ו-2 חודשים להביא ילדים זה פחד. לגדל אותם צריך אומץ. yaelhar

    

    yaelhar

    אבל הם גם האושר הכי גדול.
    ורק שיהיו בריאים ושמחים, וכבר אנחנו שוכחים את האומללות שהיתה.
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 14 שנים ו-2 חודשים נגע ללבי מאוד dushka (ל"ת)

    

    dushka

    
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 14 שנים ו-2 חודשים בכיתי והתרגשתי. תודה ששיתפת. ואכן, ילדים זה שמחה. שין שין (ל"ת)

    

    שין שין

    
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.