"חלימות האור הקטן יובילו אותנו אל פינת המחסה של הקרוב והמוכר. דומה שיש בתוכנו פינות אפלות שאינן מוכנות לשאת אלא אור מהוסס. לב רגיש אוהב ערכים שבריריים. הוא מוצא לו שפה משותפת עם ערכים השרויים במאבק, ומכאן גם עם האור הקלוש הנאבק כנגד הצללים. לכן כל חלימות האור הקטן שלנו משמרות מציאות פסיכולוגית בחיינו כיום. יש להן משמעות, אני אפילו נוטה לומר שיש להן תפקיד."
בספרון זה, האחרון שהתפרסם בחייו והאינטימי ביותר מכל ספריו, מזמין אותנו בשלאר אל לילות שימורים של בדידות מזהרת, לחלום בהם יחד עם המשוררים והפילוסופים אל מול להבה אחת בודדה של נר. להבתו של הנר תכניס אותנו בשער החידות הגדולות של החיים והיקום, תזכיר לנו את האינטימיות של הביתיות הקדומה ותסייע בידינו להתוודע אל הצללים, הגוונים, ומשחקי האור–צל של חיי הנפש. בימים שבהם האורות הקטנים הולכים ומתמעטים בסביבת חיינו, הזמנתו של בשלאר לחלום אל מול "האור הקטן" היא הזדמנות להתבונן מחדש באור, לעורר לחיים את תשומת לבנו אל אותו אלמנט כה מכריע שמשפיע על מצב רוחנו וגופנו, ולהיזכר בברית הקדמונית שלנו עמו.

שם הספר
הפואטיקה של החלל - עיון #