“הספר הקטן והנפלא הזה הוא ספר חכם, הוא שנון בצורה יוצאת דופן וזה ממש מגניב. הספר הוא בעצם אסופת סיפורי פנטזיה מוכרים שפין-גארנר המציא אותם מחדש, הוסיף להם טוויסטים לעלילה והכניס גם מודרניזציה וזה פשוט תענוג לקריאה. כל פרק הוא בעצם סיפור אחר, שכתוב בלשון שנונה עד מאוד עם חידודי לשון ותוספות למבוגרים. פין-גארנר הופך את ספרות הפנטזיה הקלאסית באבחת קולמוס למשהו אחר לחלוטין, בוגר יותר ומלא כל טוב השפה. והתרגום בעברית נקרא ממש מצוין.
הקריאה ממש טסה לא עוצרת לרגע ועלולה להפתיע גם את הספקנים ביותר. הקורא מרגיש כמו מים בכוס שמשנים צורתם בכל תנודה בסיפור והכיף הכי גדול הוא שאתה ממש לא יודע איך זה ייגמר.
הנקודת הקשה היחידה זה שהסיפורים של פין-גארנר כלל לא תמימים כמו שאולי היינו רוצים לראות את סיפורי הפנטזיה של הילדות שלנו. ולכן מאוד לא מומלץ (לדעתי) לקרוא את הספר הזה לפני שמכירים את האגדות המקוריות כי אחרי הקריאה של פין-גארנר אין דרך חזרה.
תהנו...”

“אכילס: והנה שוב אנחנו נפגשים. מה שלומך הפעם?
הצב: למען האמת מתחיל לשעמם לי. למה אף אחד לא מספיק מקורי בשביל לעשות משהו חדשני?
אכילס: הם פשוט מאותגרי חדשנות. וחוץ מזה, ככה אתה פוגע ברגשותיהם של מיעוטי היכולת המוחלשים ע"י הוצאות לאור אכזריות הכורתים יערות גשם למען טובתם האישית? אתה לא מתבייש??
הצב: מצטער, לא התכוונתי לפגוע ברגשות הכותבים -
אכילס: כותבים? ואם הם כותבות? מה זה הסקסיזם הזה, אתה חושב שנשים לא יודעות לכתוב? ומה אם כל אלו שלא כובלים את עצמם למגדר אחד? אני חושב שזו אפליה על בסיס מגדרי.
הצב: מצטער, אבל פעם אחרונה שבדקתי בספרי ההיסטוריה הופשטטר היה גבר, וגם קרול לא היה אישה.
אכילס: אישה? מה זה הביטוי הגזעני הזה? הרי כתוב במפורש "כי מהיא לקחה זאת"! השתמש נא בביטוי היא-שה.
הצב: ובכן, עוד נחזור לויכוח חסר התועלת הזה, אך לפני זה אני רוצה שנדבר על הספר ברשותך.
אכילס: לדבר על הספר ממתי אנחנו נוהגים לדבר על הספר? הספר זה החלק הכי פחות מעניין בביקורת, אתה לא כותב ביקורת בשביל לדבר על הספר...
הצב: ואף על פי כן, למען השמרנות והספר, אה, הסדר הטוב. מה דעתך עליו?
אכילס: הסופר מזעזע. אתה יודע כמה עצים נשחטו על מנת להוציא את הספר? אתה יודע כמה עובדים דוכאו באכזריות כדי לספק לך את מקור ההנאה הזה? אתה חושב שזה הוגן? תקח לדוגמא את הצרצר מהצרצר והנמלה. הוא בחור טוב! סליחה, לא בחור, הוא חיה ( אבל הוא שווה בדיוק כמו בן אדם! למקרה שבטעות חשבת אחרת ) לעניין. אתה חושב שזה הוגן שאם הנמלה עבדה ללא הפסקה, הרוויחה בעמל רב ובקושי גדול זה מגיע לה? למה היא לא חולקת אם אחרים?
הצב: יש משהו במה שאתה אומר. אכן הנמלה הייתה צריכה להביא מהתירס לצרצר, אך להגיד שהיא התנהגה באופן חזירי? אתה לא חושב שזה פוגע בחזירים?
אכילס: באופן כללי אני חושב שההתנהגות הכלכלית שלנו צריכה להיות כמו החתול במגפיים. תלמד מהחתול - חיה חכמה, נבונה, שמשתמשת בסנדלי פשתן ללא עור של חיות שנרצחו ללא עוול בכפם. היית רוצה שיפשטו את עורך מעליך על מנת ליצור מנעלים ליצורים גדולים ואכזריים?
הצב: אני חושב שהייתי מוותר על הרעיון. בבכל אופן, יש לך משהו חכם להוסיף בשביל הקוראים הנבונים?
אכילס: אני לא חושב, אבל אתה מבין, הם לא נבונים. הם פשוט מאותגרי טמטום. זה לא יפה לדבר אליהם ככה. רק אנשים רעים מדברים ככה, אתה אדם רע. כלומר, אסור לי לומר לך שאתה רע, זה לא מנומס, אבל אתה בעל דעות מוסריות נמוכות מהממוצע. אתה מבין?
הצב: אז אני אסיים באתגר קטן בשבילך. אתה הרי דיברת עם זנון לא מעט, משמע אתה מבין טיפה בפילוסופיה. אז אשאל אותך שאלה קטנה, ננסה לנתח את הטיעון שלך:
a. אני אדם גזעני
b. אני אדם רע
ננסה לנתח את זה בצורה טיפה יותר מסודרת:
A. אני אדם גזען
B. כל אדם גזען הוא רע
Z. אני רע
בעצם כל אדם שמסכים אם A ו B, חייב גם להסכים עם Z, נכון? האם פספסתי משהו?
אכילס: לא, אבל למה Z ולא C?
הצב: חכה בסבלנות. ואם אומר לך שאני מסכים עם A, ואני מסכים עם B, אבל לא מסכים עם Z?
אכילס: הרי אז שדעתך שונה משלי, אך אני מוכן לקבל אותה אף על פי כן. אך דבר זה סותר את ההגיון הישר, כיצד הדבר אפשרי?
הצב: אם זה ההגיון הישר, בוא נוסיף הנחה נוספת:
C. אם A ו B נכונים, אזי גם Z נכון.
ואם אומר לך עכשיו שאני מסכים עם A, B, ו C, ולא מסכים עם Z?
כנראה נוסיף הנחה נוספת:
D. אם A, B, ו C נכונים, אזי גם Z נכון.
הלא כן? ואם אני מסכים גם עם D, ועדיין חולק על Z? אתה צריך להוסיף הנחה נוספת.
כשתצליח להוכיח לי שאני אדם רע, תספר לי. להתראות לך, נפגש בביקורת הבאה!”