ביקורות ספרים על הספר אל האבדון - ספרית פועלים #

# יש תקופות בהן אנשים נעים ונדים בלי מנוחה. יש זמנים בהם האישי והציבורי מתלכדים והכל כל כך רע, שמעט הטוב המגיח לפעמים לא מצליח לאזן את הרע. יש ספרים שבדיעבד אתה יודע שהם היוו נבואה שהתגשמה. לא נבואה טובה. הספר הזה שייך לספרים מהסוג הזה. הוא מנבא, באמצעות מצב הרוח הכללי, התפרקות המנהגים וההשתוללות של הפרטים את מה שאנחנו יודעים שקרה. אנחנו רואים במילים הכתובות את סימני האזהרה שאף אחד, כולל מי שכתב אותן, לא הבין בזמן שעוד אפשר היה, לכאורה לשנות. פביאן, אחד משורדי מלחמת העולם הראשונה, חי ועובד בברלין. הוא צעיר ציני, מנסה לתפוס מעט שמחה בעולם עצוב ושבור. "שמ... המשך לקרוא

yaelhar

בספר למבוגרים של קסטנר מסתתרת יצירת מופת.... המשך לקרוא

ריני

חשיבותו של ספר זה היא בכך שהוא מצלם מצב חברתי של החברה הגרמנית בשנות ה-20 של המאה הקודמת. סגנון מיוחד, קריאה קלה, והרבה מחשבות על מוסר, סדר חברתי וחוסר תכלית. מומלץ... המשך לקרוא

דורון נחמני

אריך קסטנר הוא סופר שקרוב לליבי. המחנכת שלי בכיתות א'-ג' הקריאה לנו את "פצפונת ואנטון", וכל כך התלהבתי שפשטתי על הספרייה ביישוב ובבית הספר וקראתי את כל הספרים של קסטנר שמצאתי. אהבתי את כולם אבל הכי השתקע במוחי הקטנטן היה "עצרת החיות", שבו חיות העולם מתאגדות נגד המלחמות של בני האדם, ואולי הספר הזה השפיע עלי יותר משנדמה לי. עם השנים למדתי להעריך את האדם המרתק הזה. אריך קסטנר נותר בפינה חמה בליבי, ואולי בגלל זה אני מוטה בביקורת שלי לטובתו. "אל האבדון" הוא כמובן, בשום פנים ואופן לא ספר לילדים, וגם לא ל"פוסקי ההלכה בטוהר המידות". "פביאן: סיפורו של מורליסט" הוא... המשך לקרוא

BlackStar

ספר מומלץ מאוד, לא בשל ה"חזון", אלא כיוון שהוא משובץ בהרבה תובנות (אקסיומות לדעתי) מעוררות מחשבה, כמה מהן רלבנטיות לימינו. העלילה קצת פרועה ומתרחשת בברלין, אבל זה לא חדש אצל קסטנר. האווירה הקודרת אינה מוכרת לי מספרי הילדים (בכל זאת, נכתב שנתיים לפני עליית הנאצים כביקורת חברתית). חלק בלתי נפרד מהנאת הקריאה קשור בתרגום לעברית של אילנה המרמן, שטרחה להוסיף הערות שוליים מועילות בתחתית הדף, ולא בסוף הספר. בגב הספר נכתב: "רומן חכם ושנון מאין כמוהו, שבו חזה (קסטנר) את ההידרדרות של גרמניה ואירופה אל הדיקטטורה ומלחמת העולם השנייה." בדיעבד זה חזון. חלקי. אין התי... המשך לקרוא

עודד

Der gang vor die hunde –"הליכה לפי הכלבים/ אל האבדון"- הוא הרומן היחיד שפרסם אריך קסטנר למבוגרים. הרומן מספר על האבדון שחווה פביאן, הגיבור הצעיר של העלילה, שבתחילת הסיפור חי בברלין של רפובליקת ויאמר- בראשית שנות השלושים, רגע לפני סופה הדרמטי. הרומן נכתב ע"י קסטנר בסוף שנות ה-20 ולבסוף גירסה מצונזרת פורסמה בשנת 1931. "מאחר שכך, היום כמובן קשה אף יותר מאשר אז להבין ש"פביאן" אינו ספר "בלתי מוסרי" אלה להפך: זהו ספר מוסרי מובהק. (..) ובכן, כבר הכריכה נועדה להבהיר שלרומן יש כוונה-להרתיע. להרתיע מפני האבדון שגרמניה ועמה אירופה כולה הולכת לקראתו. הספר התכוון להשתמש באמצעים ה... המשך לקרוא

אושר

"אל האבדון" הוא תרגום משמח מאוד, מאוד (נו טוב, לפחות עבורי ובעיני). אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה רציתי להאט את קריאתי כדי שחוויתי מהספר והמפגש איתו ימשיכו לעוד קצת, ואז עוד טיפה ואם אפשר איזה עוד אחד קטן לאחר מכן...הספר עצמו מכניס אותנו כבר מתחילתו אל תוך קרקעית ה"דקדנס" הברלינאית של רפובליקת וימאר התוססת והכאוטית, וזה פשוט נהדר. לא כי אריק קסטנר מציב מיניות ומין בפרונט של ספרו (הגם שזה גם מבורך ונפלא בעיני) אלא כי הקצב, שמלווה בשנינות ובציניות של גיבור הספר פביאן, הוא בדיוק הקצב שמעביר משהו מן ההווי המוגז של הימים ההם. הסיפור עצמו עוקב אחר פביאן, בוגר מ... המשך לקרוא

תמר\אלפסי

בעת ביקור חפוז בפראג, התברר לי כי דרזדן נמצאת במרחק נגיעה משם. היתה לי תכנית דקדקנית היכן לבקר ומה לעשות אך ביטלתי הכל ברגע; החלטתי שאני נוסעת לעיר ההרוסה כדי לספוג את האווירה שנותרה. לב העיר הצ׳כית היה עמוס תיירים ישראלים ועורקי הכרך הצרים היו אבוסים בחנויות ומזללות, הרגשתי שאני עומדת להקיא והרי לא לשם כך הגעתי. עצרתי מונית ונסעתי לתחנת הרכבת. את האתרים כבר אבחר מתוך ספר שארכוש ברגע שאגיע ליעד. הבוקר היה אפרורי וקר, קניתי קפה דלוח, דקה לפני שהרכבת יצאה מהרציף והתיישבתי במחלקה השנייה. לאחר שעתיים וחצי יצאה השמש מבין העננים וקדמה פני. הייתי בארץ א... המשך לקרוא

shila1973