ביקורות ספרים על הספר משטרה - הבלש הארי הולה #10

הספר שמסיים את הסדרה, העשירי במספר מי היה מאמין ומותח עפ עלילה מרתקת, רענן כמו הספר הראשון בסדרה. הולה מתגלה שוב כאדם לר רגיל וגורם לך הפתעה כל פעם מחדש. לא כותב מילה על העלילה תקראו כדאי לכם.... המשך לקרוא

avner

ספר מצוין העלילה מעניינת ומותחת כמו גם בניית הסיפור הכתיבה של נסבו חכמה מורכבת ורגישה לאורך הסיפור מפוזרות פילוסופיות קטנות ודקויות אנושיות עמוקות בעיניי אחד הטובים של נסבו. רוצו לקרוא.... המשך לקרוא

מעשהר

יו נסבו היה ונשאר אומן מתח והספר הזה אכן מותח, לפחות מהשליש השני שלו. אלא שלמרות המתח הוא פחות מהנה. את התיחכום של טרילוגיית אוסלו ("אדום החזה", "נמסיס", "כוכב השטן") החליפו בספרים האחרונים תיאורים גרפיים של רציחות מזוויעות, מניעים פחות הגיוניים, תיאורי הינצלויות של הארי הולה ממוות בנוסח סרטי ג'יימס בונד ואיכשהו האנשים הקרובים ביותר אליו תמיד מעורבים. גם זיהוי הרוצח הפך להיות קל מדי, בבחינת "אקדח שמוזכר באקראי ובאופן לא בולט במערכה הראשונה, יורה במערכה האחרונה". הארי הולה מנסה להתרחק מעברו ומהמשטרה אחרי פרישתו בסוף "איש השלג" (7# בסדרה) והמעבר להונג קו... המשך לקרוא

רונדו

הארי הולה מס' 10. גם אם חשבתי בעבר שדי, מספיק, שיפרוש - הפעם ספר מלא הפתעות - נסבו פשוט עובד עלינו ומפתיע אותנו - אתה חושב שזהו ואז מסתבר שזה ממש לא מה שחשבת. אחת לשנה כנראה שצריך לקבל מנה של הארי הולה - כמעט כמו סם (לא שניסיתי). כתיבה מבריקה, עלילה מותחת, הפתעות מכל עבר - שוב שוברים את השיניים עם כל שמות הרחובות הנורבגיים. לצערנו יש גם קורבנות מקרב הבלשים שמקיפים את הארי וממש מרגישים עצב - כי הארי הולה וצוותו - אחרי 10 ספרים - כבר הפך להיות "חבר". ממתין לספר הבא.... המשך לקרוא

רוני

# סופר מצויין הוא זה המצליח להעביר רגשות אל הקורא. יש די הרבה (ולא מספיק) סופרים שיודעים לספר סיפור, שיודעים לתאר תיאורים, שיודעים לכתוב מתח אבל יש מעט מאד סופרים – בכל הז'אנרים – שמצליחים לגרום לקורא להרגיש מה שהם מתכוונים שירגיש. נסבו הוא סופר כזה. למרות הערכתי לכתיבתו, הפסקתי לקרוא את עלילות הארי הולה אחרי שלושה או ארבעה ספרים. אפילו נטשתי משיעמום ספר אחד שעסק באוסטרליה. ואז הגיעה הביקורת של אלון על הספר הזה (תודה רבה) ורויטל הוסיפה עוד לסקרנות (חן חן) הסיפור מופרך ומזעזע כמו, ואף יותר, מספרים אחרים בז'אנר הסקנדינבי. (קוראי ספרי המתח יודעים שבמי... המשך לקרוא

yaelhar

לא מזמן yaelhar התלוננה בביקורת (מצויינת כהרגלה:)) על הרף שעלה, על איך אנחנו קוראים כיום בספרים באדישות כל מיני זוועות שבעבר אנשים היו מזדעזעים עמוקות אם היו נתקלים בהן. כך בדיוק הרגשתי כשקראתי את הספר הזה. יו נסבו מעולם לא היה אגתה כריסטי, עם הרציחות הכה מעודנות שלה, כן? תמיד היו זוועות בספרים שלו, אבל נראה כאילו הוא חש צורך להעמיק אותן, לזעזע יותר ויותר, ליצור פושעים שלא סתם עושים מעשי פשע אלא את המעשים הכי נוראיים, מחרידים ובלתי סבירים שאתם לא יכולים להעלות על דעתכם... אבל נסבו יכול (מה זה אומר עליו? אשאיר את זה לפסיכולוג שלו). וכן, אני מבינה שכבר אי אפשר ... המשך לקרוא

רויטל ק.

**** חלפו כמעט ארבע שנים מאז שקראתי את ״רוח רפאים״, האחרון מסדרת ״הארי הולה״ של יו נסבו. זה היה לפני המבול, אבל בכל זאת אני זוכר שכבר אז התחלתי למאוס בסדרה הזאת. גם אם נסבו כותב טוב, אחרי תשעה ספרים כבר הבנתי טוב מדי איך הראש שלו עובד, ולא היה לי כוח יותר להארי הולה והג׳ים בים שלו. יאללה, רוצחים אפלים, תככים ומזימות במשטרת אוסלו. הבנו. אפילו את ״מקבת״ נטשתי אחרי כמה עשרות עמודים, על בסיס ״יאללה יאללה״. כך שאפשר לומר שלספר הנוכחי ניגשתי בגבה אחת מורמת בהסתייגות. סליחה על הנורווגית, אבל גודאמיט, האיש הזה יודע לכתוב. לא קל לכתוב מתח. מתח יעיל. מעניין. ... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט