ביקורות ספרים על הספר יפים כמו שהיינו
****
שנייה, קודם-כל נוריד מהשולחן את המובן מאליו - רון לשם יודע לכתוב. זה בטוח.
אהבתי מאוד את ״אם יש גן עדן״, והתפעלתי מ״מגילת זכויות הירח״, אבל גם תוך כדי הקריאה שלהם קיננה בי תחושה דקה מן הדקה של רגע, זה בכאילו. יש כאן משהו *יותר מדי* אותנטי. כל כך אקסטרימלי-אותנטי, שכבר ברור שזה לא באמת, ואז מתוך הגעשטאלט מתברר באופן שהוא מעל לכל ספק שנעשה פה תחקיר מדוקדק, עד העצם, שעובד עלינו עם מילים יפות מז׳רגון ספציפי ומנסה לסמא את עינינו מלהבין שרון לשם לא היה שם באמת, אלא רק ישב כמו קפטיין לשם מהשב"כ מול מתוחקר אחד, שניים, שלושה, עשרה, וחלב מהם את מה שהוא רצה לקב... המשך לקרוא
42 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
על מה אתה מספר? תעשה טובה, תבחר. רק תבחר. אי אפשר לנסות לספר על הכל.
את הספר אפשר לחלק לשני חלקים, שכמו באופנה ביום, משתלבים זה בזה למרות שקרו בזמנים שונים (תחשבו על זה רגע- מתי בפעם האחרונה ראיתם סדרה שאין בה פלאשבקים?).
החלק הראשון עוסק בהווה- והוא, סליחה, משעמם עד מוות ומנסה להיות מקורי ועמוק, מה שהופך אותו לעוד יותר משעמם עד מוות, ואפילו קלישאתי ומתיש.
החלק השני מתרחש בעבר, ודווקא מצליח לעניין. רק שהוא מנסה לגעת ביותר מידי נושאים, וזה מעיק.
על מה אתה מספר?
על ילדות וחברות ישראלית?
על שכול?
על חומת מגן?
על ההתנתקות?
על זיכרון?
על הטיול הגדול?
על מדע ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
כמי שחוטאת בכתיבה בעצמה ספרים כמו זה של רון לשם תמיד גורמים לי להתלבטות. אין ספק שהוא כותב כשרוני ובעיקר בולטת היכולת שלו לתאר סצנות מלחמה, מה שכמובן התבטא בספר הקודם שלו. מאידך הסיפור עצמו הרבה פעמים הביא אותי למקומות שרציתי לצרוח "תפסיק לבלבל את המוח עם השטויות האלו."
אני גם מוצאת את הכתיבה שלו צפופה מידי(אין לי מילה יותר מתאימה כרגע), ומעייפת מאד.
אני מצרפת אותו לרשימת הסופרים שכל כך מתפעלים מיכולתם לשחק במילים ששוכחים שבכתיבה יש משהו מעבר לזה. אפשר להגיד בפשטות דברים עמוקים מאד.
... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אין ספק שהספר משאיר רושם עז. אופייני לספריו של רון לשם. אך הפעם היה קשה לי להתחבר לחלק מהסיפור בערך שליש כל החלק בחול.לכן דרגתי אותו כך.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
לפעמים, כשיוצא להגיע לספר לא קולח, אני מציצה בביקורות של אחרים, אבל ככה בקטן, רק באגף הכוכבים.
לרוב, "עקשנית שכזו", אני נשארת בשלי.
הפעם, הגעתי עד עמוד 86 (מתוך 272 בתצורה דיגיטלית) וכל מה שעבר לי בראש, חזר, עבר וחזר, הייתה שאלה אחת, לא מכובדת במיוחד, שמשלבת פראפרזה על שם ספרו הקודם של רון לשם, 'אם יש גן עדן, איך זה שנגזר עלי לקרוא את הספר המשמים הזה?'.
מדובר בספר שכתוב כיומן מסע שהשתבש (היומן, או המסע, תחליטו אתם) ואולי הוא בכלל טקסט סטייל 'אופיום להמונים', מלא במשפטים שכבר קראתי, משולבים בכאלה שעדיף היה שלא אקרא.
אבל הבקורות מהללות, המבקרים שואגים 'רון לשם חז... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר לא שגרתי שמשאיר איזו תחושת 'וואו'. עבר והווה, מציאות יפה בצד אכזרית, מדע ודמיון.
סגנון מיוחד, חסרון אחד-יש חלקים ארוכים מדי, מיותרים.על חלק עברתי מהר,בלי להתעמק.
ילדותו ונעוריו של דניאל בגוש קטיף ויתמות בגיל צעיר.נועם מגורי,חבר קרוב כאח המלמד אותו על מהות החיים. חיים ליד הים עם טיפוסים הזויים וחוויות גלישה עם שפה משלהם. שירות קשה בצנחנים בשיא האינתיפאדה, ישראל מדממת ומבכה את המתים. תיאורים נוקבים של הווי צבאי קשה- צפיפות, אימונים קשים, גיבוש וחברות, גיהינום השנאה והטרור והמלחמה בו. הליכה מפרכת לשטח עם ציוד במשקל עשרות קילוגרמים (מזכיר את 'אם יש גן... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
שוב רון לשם עושה את זה, כותב ספר מעניין שאני לא מצליח להוריד מהידיים. הספר מספר על דניאל בשתי תקופות בחייו במקביל, באחת הוא נער מתבגר שמחפש את דרך חייו תוך כדי הדילמות שנופלות עליו ובשנייה הוא כבר בוגר, בטיול של אחרי הצבא. לאט לאט, כל פרק בסיפור חייו המוקדם מסביר וחושף את ההתנהגות בפרקים של חייו המאוחרים. עד ההתנגשות הסופית בין שני חלקי חייו לקראת סוף הספר.
אם אהבתם את "אם יש גן עדן", תפנו לעצמכם זמן לקרוא גם את הספר הזה. הוא שונה, הוא לא סובל מתסמונת העלילה החוזרת שהיום הרבה ספרים וסופרים נופלים בה.
הוא מעניין, מחדש עם רעיונות שיגרמו לכם להרהר על מה אתם... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הספר החדש של רון לשם הוא ספר מסע של הגיבור בשם דניאל.
מסע הזוי בדרום אמריקה, מסע אל גוש קטיף, מסע אל האינתיפאדה השניה, מסע אל הנפש, מסע אל העבר ומסע אל המסע.
הספר מתחיל מעט איטי ולוקח לו זמן להתפתח. מורכב מ2 עלילות לכאורה בלתי תלויות. אחת בזמן הווה והשניה תיאור העבר. שתיהן של גיבור הספר, דניאל.
תוך כדי עלילה אנו מתוודעים להרבה תתי עלילות, הווי ילדות והתבגרות בגוש קטיף, מימי ההקמה ועד הפינוי. תיאור שירותו הצבאי כצלף ביחידת צנחנים בשטחים כולל אירועים טראומטיים.
עיצוב אישיותו הנוכחית כתוצאה מהאירועים בחייו וכמיהתו לסגור מעגל עם אירוע אחד בלתי פתור ול... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
|
|
|
|
"מהיום שאני זוכר את עצמי חיכיתי להיות מלח הארץ. רציתי להיות רשג"ד מצטיין בשומר הצעירף מדריך בחוגי סיור. להיות לא רע בבגרות חמש יחידות לימוד בפיזיקה, ונאמן למישהי שתהיה מלח הארץ בעצמה ותמשיך איתי לשנת שירות בכפר נוער. מישהי שתחכה לי בשבתות כשאחזור. דמיינתי את עצמי מתבגר כלוחם צנוע אבל נועז, עם עיניים בורקות מאושר ומערכים ומאהבה לחברים, לאחים לנשק. להמשיך לקצונה, לפקד על מחלקה, להנהיג, לעשות את אמא גאה" (עמוד 192).
"יפים כמו שהיינו" (הוצאתכנרת זמורה-דביר, 2019), ספרו החדש של רון לשם מתאר את חייו של דניאל, למן ילדותו בצל מלחמה, ועבור בחוויותיו מן השירות הצבאי ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|