ביקורות ספרים על הספר בבוא מותי - ("בשוכבי גוועת")

וואו! הפוקנר הראשון שלי והוא מעולה. לא קל לקריאה, מחייב קריאה כפולה של חלקים מהספר כדי להבין רמזים שפוקנר הטמין בו, אבל זה זה עושה את הקריאה אפילו יותר מהנה. למשל, כשהגעתי לשליש הספר חזרתי וקראתי בו מהתחלה. כך עשיתי עם עוד חלקים של הספר, קצרים יותר הפעם. אין לי ספק שאשוב ואקרא אותו בשלמותו באחד הימים. מומלץ מאד לקוראים למרחקים ארוכים!... המשך לקרוא

אחד

סיפור המסגרת הוא מותה של אם המשפחה וביצוע משאלתה להיקבר בעיר הולדתה המרוחקת מרחק רכיבה של מספר ימים. הדבר הראשון שהתקציר הזכיר לי הוא איך לא.."והיום איננו כלה" של איטמטוב. גם שם הסיפור סובב סביב מסע לוויה מכאן לשם. איטמטוב כתב את ספרו שנים רבות אחרי פוקנר, יש סיכוי רב שהושפע מסיפורו של פוקנר. כאן נגמר הדמיון בין שתי היצירות. לא פיתחתי ציפיות לגבי סיפורו של פוקנר, מנסיון העבר כל השוואה או פיתוח ציפיות בין שתי יצירות גורם לרוב לאכזבה. גם בקריאה של שני סיפורים של אותו הסופר אני תמיד משתדל שלא לפתח צפיות ולא לשפוט, אלא לזרום עם הקריאה ולתת לסיפור לעשות את ... המשך לקרוא

משה

# אוסף נאה של פרסים צבר פוקנר על כתיבתו. פרס נובל, שני פרסי פוליצר, פרס הספר הלאומי ועוד כמה שלא פורטו. העניין עם פרסים הוא שהם מתייצבים כעדר. מרגע שסופר נקבע כראוי לפרס, במיוחד לפרסים הנחשבים, אפשר לצפות לעוד ועוד פרסים שיפלו בחלקו. בצדק, במקרה הזה. בדרך כלל מדברים על "מסע התבגרות" כשהדמויות עוברות תהליך באמצעות מסע – לעתים בפועל, לעתים דמיוני. במקרה הזה המסע הוא מסע לווייה, כשהדמות הראשית לא תוכל להסיק את המסקנות המתבקשות ממנו. חלקו של המסע מחריד, חלקו מכמיר-לב, חלקו מצחיק. דרוש סופר יוצא דופן שיטלטל את ליבו של הקורא תוך סיפור על אנשים הרחוקים מאד ... המשך לקרוא

yaelhar

"בבוא מותי" (as I lay dying) פורסם בשנת 1930. הדמות הרשית ברומן היא אדי באנדרן (Addie Bundren), אישה שהביאה לעולם חמישה ילדים ונשואה לאנס באנדרן. לזוג ברנדן חמישה ילדים- קאש, דארל, דואי דול באנדרן, ורדרמאן וג'ול (שהוא מבין החמשיה הכי קשור ואבל למות האם. הוא למעשה בן לא חוקי הבא מגבר אחר- ריווהד וויטפילד). מה שמניע את העלילה, גסיסתה ומותה של אדי בנדרן בעירה שכוחה במדינת מיסיסיפי ובקשתה האחרונה- להיקבר בעיר הולדתה- ג'פרסון. ברומן מובא תהליך האבל וההבאה לקבורה של האם (לרוב) מצד חמשת ילדיה, או מקורבים למשפחה. כול פרק נקרא על שם הדובר, המספר ברומן למעשה מובלא. מה שהקוראים ... המשך לקרוא

אושר

מודה, היה לי קשה בהתחלה לא ממש הבנתי מה הולך, החלטתי לזנוח באכזבת מה את הספר. כבר התחלתי לעיין באפשרויות אחרות לקריאה אך החלטתי לנסות שוב. בחרתי ספר אחר של פוקנר וקראתי סיפור אחד, התרשמותי לא הייתה הרבה יותר טובה אבל בכל זאת עודדה אותי לחזור לספר הנטוש ומשהתחלתי שוב, כבר לא יכלתי להניח מידי. אני כבר משוכנעת פוקנר הוא אחד הסופרים המונומנטליים, שספריהם משאירים בי חווית טלטלה של משהו שהוא החיים אך בעצמה גדולה עשרת מונים. הספר מספר על מסע שעורכים גבר וילדיו לעיר מרוחקת,לקבור את האם. במזג אויר רע, כשהגשר לעיר מתמוטט לתוך נחל/נהר שוצף. תוך כדי מסע, ואף בטרם ... המשך לקרוא

pen