ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שישי, 16 באפריל, 2021
ע"י משה
ע"י משה
סיפור המסגרת הוא מותה של אם המשפחה וביצוע משאלתה להיקבר בעיר הולדתה המרוחקת מרחק רכיבה של מספר ימים.
הדבר הראשון שהתקציר הזכיר לי הוא איך לא.."והיום איננו כלה" של איטמטוב. גם שם הסיפור סובב סביב מסע לוויה מכאן לשם. איטמטוב כתב את ספרו שנים רבות אחרי פוקנר, יש סיכוי רב שהושפע מסיפורו של פוקנר. כאן נגמר הדמיון בין שתי היצירות. לא פיתחתי ציפיות לגבי סיפורו של פוקנר, מנסיון העבר כל השוואה או פיתוח ציפיות בין שתי יצירות גורם לרוב לאכזבה. גם בקריאה של שני סיפורים של אותו הסופר אני תמיד משתדל שלא לפתח צפיות ולא לשפוט, אלא לזרום עם הקריאה ולתת לסיפור לעשות את שלו.
הסיפור מחולק לפירקונים קצרים רבים, לעתים כל 1-2 עמודים פרק לעיתים מעט יותר, כל פירקון מסופר מפי דמות אחרת בשיטת "זרם התודעה", מה שהדמות רואה או חושבת זה מה שנכתב, לעיתים מאוד פשטני ובסיסי. זה אמור להיות מעניין מכיוון שכל דמות היא עולם בפני עצמו, יש גם ילד אחד ואז זרם התודעה מסופר מנקודת ראותו.
מצאתי את הסיפור קצת טרחני, לעיתים משעמם ולעיתים בסיסי מידי. האמת, היה קשה להחזיק עד הסוף, שורה תחתונה פוקנר כנראה לא בשבילי.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
ספר מצוין, בעיניי, אבל תודה על הביקורת.
אפשר להבין את הדמיון ל"והיום איננו כלה" מבחינת קו העלילה, אבל שם בערך הדמיון מסתכם. בחוויה שלי הוא היה די משעמם, מצועצע ולא מתקרב לדקויות שפוקנר מצליח להעביר, לפחות מהאופן שבו הוא זכור לי מאי-אז. ספרות אחרת לגמרי, לדעתי. |
|
Pulp_Fiction
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
מעניין.
טרם קראתי משהו משלו.
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
תודה, סנטו.
טרם נכנסתי לעולם של פוקנר (קראתי רק ספר אחד שלו - "הבלתי מנוצחים" - כנראה שבגיל צעיר מדי, ולא הבנתי כמעט כלום). |
|
חני
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
חשוב לדעת מה אוהבים.
אני עוד לא קראתי ספרים של פוקנר
אז יש לי זמן להחליט. |
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
מסכימה איתך - שום ספר אינו אהוב או שנוא על כולם.
אני אהבתי אותו מאד. התפעלתי מיכולתו של הסופר לספר סיפור שהוא לפעמים מחריד, לפעמים עצוב ולפעמים מצחיק. |
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
מעניין בשביל מי פוקנר כן?
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת