ביקורות ספרים על הספר תקלה בקצה הגלקסיה

לא הצלחתי לסיים אותו. אני פחות מתחברת לסגנון הזה. אני לא חושבת שיש ספר ישראלי שקראתי ונתתי לו יותר משלושה כוכבים. אולי זה עניין של טעם, משהו בישראליות בספר הזה לא בא לי טוב, ויש לציין שבהתחלה מצאתי את הסגנון מצחיק. אבל אחרי תקופה שעזבתי את הספר וחזרתי אליו, הסגנון שנראה לי אז מצחיק פתאום נראה לי בינוני וחסר. אני כנראה לא אקנה יותר קובץ סיפורים קצרים, יש משהו בספרים מהסוג הזה שהוא לא שלם ומספק. מה גם שקשה להתחבר. יש סיפורים שמונעים מעלילה או מהדמויות, ואני פשוט לא מצליחה להבין מה מניע סיפורים קצרים. מה גם שקשה לקרוא ספר שאתה קורא קטע אחד סבבה, קטע אחד... המשך לקרוא

סייג'

למרות שתמיד נעים לקרוא סיפורים של אתגר קרת, הפעם הוא הצליח להתעלות על עצמו והביא לדעתי את הקובץ סיפורים הכי טוב שלו עד כה. מצאתי את עצמי חושבת על הסיפורים הרבה אחרי שסיימתי לקרוא.... המשך לקרוא

אלה

קובץ סיפורים של אתגר קרת, זורם, קליל ובנושאים שונים. אהבתי את הכיוונים שהסיפורים השונים לוקחים אותך כולל טוויסט שמצאתי בכמה וכמה מהם אהבתי.... המשך לקרוא

zh

סופר ישראלי, שלא מצא את עצמו מאז שהיה צעיר מגניב עם סגנון של צעיר מגניב, התבגר, התברגן והחליט לחקות את ריימונד קארבר ולכתוב על משפחות אמריקאיות אומללות. מרגיש גרוע ומתועש כאילו לכל סיפור השתמש במחולל אקראיות שפולט דמויות ורקע וחירטט איזה חיבור אומלל של המרכיבים האלה. כך עד להשלמת המכסה. סיפור הנושא שלא יצא מהבית חרושת של כל השאר הרגיש לי אנטישמי. ... המשך לקרוא

אסף

זוהי כמובן איננה הפעם הראשונה שאני קורא ספרים של אתגר קרת. אבל מבחינתי הוא תמיד מצליח להמציא את עצמו מחדש. קרת הוא מבחינתי ה"פול אוסטר" של הסיפורים הקצרים. העלילות של שניהם מבוססות קודם כל על רעיון ואצל שניהם הרעיון הזה מתפתח על כנפי הדמיון רק שאצל אוסטר מדובר ברומנים ארוכים ואילו אצל אתגר קרת מדובר בדרך כלל בסיפורים קצרים ביותר, שרובם המכריע מגיע בסך-הכל לשנים שלושה עמודים. הסיפוריים כתובים בלשון דיבור רזה ויום-יומית; אצלו לא תמצא מעולם מילים ספרותיות נמלצות שצריך לחפש אותן במילון כדי להבין את משמעותן... בסיפור של קרת אין טעם לחפש את המציאות של הח... המשך לקרוא

סדן

ערימת האשפה הזאת זכתה בפרס ספיר.. לא ידעתי שהפרס הוא פוליטי. ... המשך לקרוא

לא מניה ולא מקצתיה

המתין יפה בערימה שרכשתי בחודש הספר ועליה היו כמובן מליון דברים נוספים. אז עכשיו כשחיפשתי ספר קליל יותר התחלתי ומאוד נסחפתי... הסיפורים של קרת מאוד מעניינים יש לו שיטה לכתוב ולעשות טוויסט לעלילה ולסיים את העלילה במקום שלא חשבנו עליו. אני מאוד ממליצה עליו במיוחד לאנשים שאוהבים סיפורים ואתנחתא בין לבין זה ספר בשבילכם. תהנו.... המשך לקרוא

Mira

גם אם יש לאתגר קרת ספרים טובים יותר, אין ספק שהספר הזה הוא אחד מהטובים שקראתי לאחרונה. הוא מתחרה רק בעצמו. אין לי ספק שאתגר קרת הוא הסופר הטוב ביותר בארץ ויזכר הרבה אחרי שכל השאר ישכחו... המשך לקרוא

אזדרכת

תקציר ואזהרה - הביקורת תהיה מפרגנת ולכן משעממת. סיפורים קצרים הם הסוגה הכי קשה בספרות, יש לדחוס לכמה עמודים בודדים עולם ומלואו. אולי זו הסיבה שזו הסוגה שאני הכי אוהב. אליס מונרו הכוהנת הגדולה של הסיפור הקצר מסוגלת לכתוב עשרות סיפורים על אותה פיסת אדמה זערורית באונטריו, קנדה על אותו חוויות ספק מציאות ספק חלום ובכך אפילו מעצימה את הקושי. היא לא רק מגבילה את גודל הסיפור אלא גם את מקומו וזמנו. איינשטיין מצא יקום אחד המוגבל בארבעה ממדים, ואולי שבעה ממדים לדעת כמה מומחים. אליס מוצאת עשרות יקומים, ואולי מאות בתוך אותן מגבלות. אבל אתגר קרת מזכיר לי כוהנת ג... המשך לקרוא

אבי

לא כל כך יודע איך לדרג את הספר. מה משותף לכל הסיפורים - הם כתובים מעולה. ללא ספק. מה אפשר לומר על רוב הסיפורים - הרעיון מסקרן וחדשני, הביצוע קצת כושל. מרגיש חסר פואנטה. ("יום הולדת כל השנה", "סולם", "עוגת פירורים", "GooDeed", "מחר קופה", "חלונות"). ומה אפשר לומר על חלק קטן מהסיפורים - הם פשוט מעולים. בכתיבה. בביצוע. בעלילה. ("טאבולה ראסה", "פיינאפל קראש" - האהובים עליי).... המשך לקרוא

לידור

http://saloona.co.il/anna-holy-city/?p=39?ref=blog_main ספר חדש לאתגר קרת! קולולו! כמה מרגש! אני ועוד מעריצים נלהבים חיכינו לו, לא בערך אלא בדיוק, 8 שנים. קרת התבדח על הנושא ואמר שהוא “מוציא ספר פעם ב-8 שנים, כמו שעון”. הוא אמר שבעצם הוא תמיד כותב, וכשהוא מתחיל להרגיש שהסיפורים לוקחים אותו לאיזה כיוון פתאום, מתחברים להם, אז הוא מחבר ביניהם לאסופה ומוציא אותם לאור. ובכן, טוב שהגיע הזמן הזה! וטוב ש”מועדון הקוראות של סלונה” שלחו לי את הספר דרך אתר ע-ברית. אודה ואתוודה שאת שני הסיפורים הראשונים באסופה, “הפעם הלפני אחרונה שירו אותי מתוך תותח” ו”אל תעשה את זה!” שמעתי כבר בהרצאה ש... המשך לקרוא

אנה

לא צריך להבין בשביל לאהוב כתב אתגר בספרו ואני חושב שאולי גם לא צריך לאהוב בשביל להבין אתגר שייך לרשימה של אומנים שקשורים לשרותי הצבאי - אי שם בין רצועת לבנון ואינתיפאדה ראשונה היו כמה אומנים שהשאירו אותנו שפויים אחד מהם היה אתגר שהכרתי לא מעט חיילים שידעו סיפורים שלמים בע"מ מספרו צינורות. לתחושתי הספר נכתב ממקום שונה שממנו נכתבו ספריו הקודמים, "תקלה בקצה הגלקסיה " מצביע על מיאוס "אבולציה של פרידה " מצביע על בדידות "ופינאפל קראש" מדבר על הרצון להתקפל ולהתחיל מהתחלה. התקווה הגדולה שהביאה כתיבתו של אתגר בתחילת דרכו נראה שהלכה ונמוגה על מצוק החיים וכ... המשך לקרוא

רן