ביקורות ספרים על הספר מותו של אהרון אלקלעי

מה יהיה איתך, עידית אלנתן? את עושה לי את החיים קשים לאללה. וזה לא סתם שאני מזכירה את אללה. ארבע פעמים (נראה לי, כבר הפסקתי לספור) קראתי את הספר שלך במחשבה שהפעם זה יקרה, הפעם אני אוכל לכתוב עליו ולהפיץ את שמו ברבים, ואני עדיין לא יודעת מה לכתוב עליו. נעתקו המילים ממקלדתי. מין הרגשה כזו שכל המוסיף גורע ושאין צורך להרבות במילים אלא רק להניח את זה: מותו של אהרון אלקלעי | עידית אלנתן | חובה אז אולי אני אשתמש בנוסחה המנצחת של מה אני יודעת על... אז מה אני יודעת על בולגריה? סתאם... מה שכן, ידוע שסניף של בולגריה הקטנה נמצא ביפו ושם גרים אהרון אלקלעי הבולגרי ומ... המשך לקרוא

שונרא החתול

**** הסיפור הוא משפחה. או שאולי גם המשפחה הזאת היא סוג של מיקרוקוסמוס של המדינה המשונה הזאת, עם הקרעים, הבילבול, החיפוש אחר זהות מבודלת בתוך הערב-רב של הזהות הקולקטיבית שנקראת, איכשהו, "ישראלי". איזה קשר קיים בין מישהו שנסע להודו אחרי הצבא, לקח סמים, הפך ללווייתן, ואז איבד את עצמו וחזר בתשובה כדי למצוא את עצמו מחדש, לבין, נאמר, בנו הערבי של בעל מוסך ביפו שהתחתן עם יהודייה שהעמידה לו צאצאים בעלי זהות חצוייה, או בעצם כפולה? לכאורה, כלום, אבל כאן, הם גיסים. ונאלצים לחיות יחד, בתוך משפחה מורכבת ממילא, עם אבא ששונא כמעט את כולם חוץ מבתו סנהדרין, עיתונאית תל א... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

# לפני שנים קראתי את הביקורת של אור קרן על ספרה הראשון של אלנתן "בניגוד להוראות היצרן", שגרם לי לרצות לקרוא אותו. לא יצא לי להיתקל בו עד כה, לצערי. ביום הבחירות סטימצקי עשתה מבצע, 4 ספרים ב 60 ש"ח, הדבר הטוב היחיד שיצא לי מהבחירות האלה, ומצאתי שם את הספר הזה, שהביקורת של עומר ציוני שיכנעה אותי לקרוא. בכתיבה מדוייקת ולא מתאמצת, שהקורא(ת) בעלת הדעות הקדומות אינה מייחסת בדרך כלל לסופרי מקור, ברמת השנינות וההומור שאינם מובנות מאליהן בספרות הזו, קראתי ספר מהנה וחכם. יש בו "הבולגרים של יפו", אבל לא בדיוק. דרמ(ות) משפחתי(ו)ת, אבל לא בדיוק. ארצ'י בנקר, בערך אבל לא בדי... המשך לקרוא

yaelhar

העיקר: נהניתי הנאה מרובה מן הספר. ללא סיפור העלילה אנסה בתמצות לסכם את תחושי לאורך קריאתו: הנאתי נבעה בשל כמה סיבות: עלילה מעניינת ושוטפת, בנייה של דמויות - יהודים וערבים, גברים ונשים, שלכל אחד חיים מורכבים ומרתקים, והעיקר - השפה העשירה, הדימויים, שילוב ביטויים מוכרים שלא בהקשר המקובל, הומור, וכתיבה מרמזת ומאתגרת.... המשך לקרוא

יוסי נינוה

אל הספר הזה הגעתי במקרה באיזשהו יריד, אבל לא הייתי קורא אותו אלמלא קראתי את הספר הקודם שלה, בניגוד להוראות היצרן, המשעשע. הספר הזה חול"ב הו"ד (חוטף לב, הופך דפים) לגמרי. העברית שלו לעילא ולעילא, מה שלא מפליא בכלל משום היותה של אלנתן "בוגרת תואר ראשון בלשון עברית ובלשנות אנגלית" וכיום (אפריל 2022) עורכת כתב-העת "נשיונל ג'יאוגרפיק" בישראל. אלא שלא התכנסנו לתחרות לשונית עם מאיר שלו או עמוס עוז, או לאגוז קשה כמו חיים באר. אהרון אלקלעי הצביע לליכוד במקום מגוריו ביפו בניגוד לשכניו. זה לא כזה שוס גדול, אבל סיפורו הוא החלק הקטן בספר. ילדיו הם החלק הגדול, החל בבתו הא... המשך לקרוא

מורי

ספר מעולה. הגעתי אליו בטעות באחד מאיסופי הספרים שלי, שבהם אני אוסף המון ספרים בזול ומקווה למצוא בתוכם אחד או שניים טובים. ומצאתי אוצר. אני לא מכיר את הסופרת ומעולם לא נתקלתי בספריה. הציפיות שלי היו נמוכות ואולי בגלל זה ההתלהבות גדולה כל כך. זהו ספר ישראלי מאד. מתאים רק לנו ולמציאות שלנו בארץ. הגיבורים מדברים בשפה שאנחנו שומעים ברחוב, בחנות, במרכזי הקניות ובמוסך. עברית עכשווית מאד עם צליל אמיתי. והסיפור הנפלא שנארג ונרקם לאט-לאט עד שבסופו אתה מבין שסיפור כזה יכול להיות רק כאן. נשאר לי רק להמליץ בחום - אל תחמיצו.... המשך לקרוא

עומר ציוני