ביקורות ספרים על הספר שלום לקנאים - שלוש מחשבות

ספרון הכולל שלוש מסות ספרותיות קצרות. הראשונה והאחרונה הן המעניינות בעיני. פנאטיוּת ופנאטים. רובנו מקשרים את המושג לאיסלאם הקיצוני- פסיכים המטיסים מטוסים לתוך מגדלים, מפוצצים אוטובוסים ובתי קפה בקריאות 'אללה אכבר', שטופי שנאה למי שאינו מוסלמי. אבל הפנאטיות היא הרבה יותר מכך. עמוס עוז מנסה להגדיר מהו בעצם פנאט. זה לא רק חמאס וחיזבאללה, אל קעידה וג'בהת אל נוסרה, חסידי העליונות הלבנה ו-KKK בארצות הברית. גם יהודי קנאי במונחי דת או פוליטיקה, ולהבדיל- טבעונים או מתנגדי עישון. המכנה המשותף-התנגדות או תמיכה ברעיון, יציאה חוצץ נגד מי שאינו כמוהם. הפנאט הטבעו... המשך לקרוא

ראובן

שלום לקנאים. ספרון קטן וצנוע בן – 131 עמודים המדבר על המצב הישראלי בתוך המרחב הכללי שבו אנו חיים. אני סבור שכדאי מאוד לכל ישראלי באשר הוא לקרוא את הדברים ויחד עם זאת, כל אחד שאיכפת לו ממה שנעשה בארץ הזו חייב לקרוא את הספרון הזה, ללא דעות מוקדמות, כי כן למרות שבשורה התחתונה כולנו יודעים מה דעתו של עמוס עוז לגבי פתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני, הרי על מנת לייצר כר פתוח למחשבה, כדי שכל אחד ואחת מאיתנו יבחנו מחדש את דעותיהם ועל מה דעותיהם מבוססות, יהיה זה נכון מצד כולנו להיחשף לסיבות שהובילו את הסופר לעצב את דעותיו כפי שהן מוצגות בספרון שלפנינו. ... המשך לקרוא

טוביה

סופר אמיתי אינו רק אחד שיודע לספר סיפור, אלא אחד שנאבק להעביר מסר שבוער בלבו. את המשימה הזו, צלח עוז ברובה. הספר מורכב משלושה מאמרים/הרצאות שנשא עוז בשני העשורים האחרונים. המאמרים נערכו והורחבו, ומיועדים בעיקר לאלו שדעתם שונה משל המחבר. ככותב, אתה דבק בנרטיב, אך מתאים אותו לקהל היעד. מעניין היה לדעת, אילו קטעים הוסיף, הרחיב או שינה עוז, במהלך עיבוד הספר. הפרק הראשון מתייחס להגדרת הפנאטיות ולדרכי פעולתה בעולמנו. האמור בפרק זה, לא היה עבורי בגדר חידוש. עוז גורס כי ניתן לדרג את הרוע במין היררכיה ברורה, אך אני חולק עליו - רוע לטעמי, הוא מושג סובייקט... המשך לקרוא

אור שהם

"מן המקום בו אנו צודקים לא יצמחו לעולם פרחים באביב המקום שבו אנו צודקים הוא רמוס וקשה, כמו חצר" (יהודה עמיחי) עמוס עוז כסופר אינו חביב עלי. אני אוהבת עברית יפה, אוהבת שימושים מפתיעים בביטויים ועושר לשוני, אבל מאד לא אוהבת שפה מתייפייפת ומצטעצעת ושימוש מיותר במלים נרדפות כאילו אומרים "תסתכלו עלי, אני סופר כל כך ספרותי!". קראתי פה ביקורת שכולה אש ולהבה על הספר הזה והסתקרנתי: האם עוז מחדש משהו? משתמש בטיעונים חדשים, מקוממים, קונטרברסליים? הספרון הקצרצר הזה כולל שלוש מסות – כנראה הרצאות שהפכו למסות סדורות בנושאים מעניינים לדיון אינטלקטואלי. הצרה היא ... המשך לקרוא

yaelhar

מי שזקוק לעוד כמה הוכחות לכך שהשמאל בישראל איבד כל קשר למציאות ראוי שיקרא את המסה הזאת של עמוס עוז. בלי להיכנס לויכוח פוליטי עקר רק אומר שעוז שבוי בקונספציה של יאוש ואבדן דרך. אמירותיו כלליות וטרוויאליות, הנימה האפולוגטית כלפי המזרחים מביכה במקרה הטוב, והמסקנות שלו כל כך רחוקות מהמציאות שאני חושש לבקש ממנו להחליף דיסקט כי יש סיכוי לא מבוטל שהוא עוד משתמש בכאלה. עוז, שיכולותיו הספרותיות הוכחו לא פעם, כושל בהציגו את התזה הפוליטית שלו פעם אחר פעם. זה קרה כאשר הוא העניק במתנה את ספרו "סיפור על אהבה וחושך" לרוצח ברגותי בתוספת הקדשה לבבית, זה קרא לפני שב... המשך לקרוא

אודי

עמוס עוז פורש את משנתו הפוליטית, המדינית והתיאולוגית בכל הנוגע לישראל והיהדות בזמן הזה. הסופר לא חוסך בביקורת כלפי ציבורים שלמים במדינת ישראל, אך הוא עושה הבחנות ברורות בין ביקורת ותרבות של ויכוח ומחלוקת שאפיינו את היהדות והיהודים במשך הדורות לבין אלה הקנאים הקיצוניים שלא נותנים מקום לדעה אחרת משלהם. הקנאים נמצאים גם בשמאל ולכן למרות שעמוס עוז מזוהה עמוקות עם השמאל, הוא אינו חוסך בביקורת גם על המחנה שלו. עוז מתגלה כציוני אוהב את המדינה ואת אנשיה, להבדיל מאיך שהוא מצטייר בציבור הימני לאור השיח האלים שהתפתח כאן בזמן האחרון. ספר מומלץ ביותר לימני... המשך לקרוא

יוסי משה