ביקורות ספרים על הספר פשוטעור
|
|
|
|
****
השיגרה מקהה אותנו, ואנחנו כמהים אליה, אל המקום הבטוח, הקבוע, הבלתי משתנה, שבו רק נקום בכל בוקר לעבודה או ללימודים או במקרה הטוב לחופשה מזדמנת. לאחר גיל ההתבגרות ההפכפך והמייסר, וחבלי העשור השני והשלישי שהם עריסת חיינו, רובנו לומדים לבכר את התווך הבינוני האפור הזה, מנוון ככל שיהיה, על פני כבישי המוות של הרגשות העזים, התאהבויות מרסקות לב, קנאות קשות כשאול, פחד ואהבה ושנאה... כמבוגרים למודי סבל, את כל האיכס-הרגשי הזה אנחנו מוכנים להשיב בזהירות לחיינו טיפין טיפין באמצעות כלי שני, בספרים וסרטים עצובים שנגמרים תוך שעות ספורות ומותירים אותנו מרוגש... המשך לקרוא
44 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
"פשוטעור" הוא לא ספר קל לקריאה, אין בו יותר מדי עלילה, וכמעט כלום לא קורה בו, קצת כמו בחיים. הספר מתאר בדקדקנות כמעט סיזיפית, שתי פרידות: סופר זקן נפרד מאהובתו הצעירה ובד בבד הוא מחליט שלא להאריך את ייסוריה של אימו הזקנה שחייה כבר נעזבו מגופה והוא מוציא אותה מבית האבות חסר הרחמים ומלווה אותה אט אט אל המוות, בדירה שכורה בתל אביב, בחדרו הקטן.
(איני זוכר היכן סרנה כתב על פרידתו מאימו, אבל שורות יפות אלו הן שמשכו אותי לספר זה, בצד ביקורתו של מר ורטיגו מסימניה.)
הספר מוגדר כממואר, מילה צרפתית לזכרונות ואכן יגאל סרנה לא מתיימר להמציא שום דבר, מלבד את הכל. הספר ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בביקורי האחרון בלונדון נתקלתי במודעה ענקית שהיתה מודבקת על אוטובוס קומותיים טיפוסי: גופות! תערוכה נודדת.
הפוסטר השנוי במחלוקת הראה אדם שחלקיו הפנימיים חשופים: נימים, עורקים, שרירים והוא מצוי בפוזיציה של כדרור ונסיון לקלוע לסל שהיה ממוקם מעליו.
הבנאדם כולו בשר טחון, אישוני עיניו בולטות החוצה וכל תוכנו מוצג לדראון עולם.
הבטתי בכרזה בפה פעור עד שנעלמה מעיני ואמרתי לבן זוגי: לשם הולכים עכשיו!
בירור קצר באחד מבתי המלון וקבלת עלון כרומו צבעוני הביאנו לאזור הוויטצ׳אפל.
מקרי או לא? שהרי באותו מקום ממש פעל בעבר הרוצח הדקסטריטי, המיומן: ג׳ק המרטש.
נכנסנ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יגאל סרנה מחלק את ספרו האחרון "פשוטעור" לעונות השנה ובדיוק כמו בסרט הקוריאני הנהדר גם כאן העונות משחקות תפקיד משנה מורגש.
אביב - קצר כאבחת חרב - סוף. הפוך לניצת - נכבה. (באמת קצר פה כל כך האביב)
קיץ - ארוך ארוך שסוחט ממך החוצה כל נקבובית ומנקה ממך את כל הסחלה
סתיו - נגמר מהר במן קריצה וחיוך אל המהלכים הבאים שהמספר רוקם בינו לבינו ומשתף את בנו בהם
חורף - שגם הוא נגמר בחטף ובחובו אופטימיות חשובה להמשך "בהיותה וגם בלכתה" / "דבר אחד ניתן ואחר נלקח"
סרנה פותח עם פרפרזה על אבחנה של טולסטוי מתוך אנה קרנינה, מציין זאת רק כדי לסגור עם פרפרזה משלי.
הזדהות... גם אנ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
