ביקורות ספרים על הספר אני עדיין כאן - פרוזה #

מקסים ונוגע ללב, עלילה נוגעת ללב ופשוטה, לא מורכבות. כתובה ברגישות יוצאת מהכלל המושכת את הלב, הרומן נקרא כמעט ברצף כאילו הוא ספר מתח. את הסוף פספסה היה אפשר לצבוע אותו ולהשקיע בו מעט יותר.... המשך לקרוא

avner

לא הכרתי את הספר, לא שמעתי על הסופרת. נכנסתי לקריאה בלי ציפיות . שמחה על הבחירה שלי של ספר זה מהמדף. מעבר לרומן ולא במובן הרגיל של המילה, יש כאן למידה על עולם התרדמת, גם מהצד של המשפחה והסובבים של האדם המצוי במצב זה, והמפתיע -גם של האדם עצמו(הצמח). הסיפור מסופר בשני קולות, של אלזה ושל טיבו. אינני רוצה לעשות ספוילרים או לספר על העלילה עצמה,רוצה רק להמליץ ולומר לכו תקראו. זהו סיפור על קשר בלתי אפשרי, על המקומות שאנשים מגיעים אליהם שהם זקוקים לשקט, על היחסים המורכבים בתוך משפחה, על יחסי רופא חולה , ועל הקשבה לקול הפנימי של שני גיבורי הספר שגרמו לי להתאהב ב... המשך לקרוא

ורד

לקרוא את הספר הזה היה לי כמו לאכול קרמבו. הוא קטן, עדין ושברירי, כזה שאוכלים אותו בכמה ביסים, ונשארים עם טעם של עוד. טיבו הוא בחור צעיר שאחיו מאושפז בבית חולים אחרי שעבר תאונת דרכים. באחד הימים נכנס טיבו בטעות לאחד מחדרי האשפוז. בחדר שוכבת אלזה. היא שרויה בתרדמת מזה חמישה חודשים. בכתיבה עדינה ולא עמוסה מתארת הסופרת שזה לה ספר ביכורים (מדהים, חייבת לציין), סיפור עדין ההולך ונרקם בין טיבו לאלזה. שוב אנו עדים לפלא הלא ייאמן הזה שנקרא גוף האדם. אלזה מסוגלת לשמוע. והיא שומעת הכל, ולפי הצעדים היא יודעת לזהות מי נכנס לחדרה, ואפילו יש לה מעין ספירה פנימית ... המשך לקרוא

dina

הספר 'אני עדדין כאן' מדבר על שני אנשים שגורלם נצלב בגלל הבית החולים. אלזה - אישה שהייתה הולכת תמיד לטיפוס קרחונים, ובאחד מטיפוסייה, היא נופלת ונקברת תחת שלג, וכתוצאה כשהיא מובלת לבית חולים היא שרועה בתרדמת במשך חצי שנה. טיבו - גבר אשר מגיע לבקר את אחיו לאחר שגרם לתאונה כשהיה שיכור ודרס שתי נערות למוות. טיבו מוצא נחמה ושלווה בחדרה השקט של אלזה, בעוד רצונה של אלזה -ששומעת הכל סביבה- רוצה מאז ומתמיד להתעורר רק כדי לראות את טיבו, הבן אדם היחיד ששמחה לשמוע על בואתו. אט אט נרקם ביניהם סיפור אהבה שנראה חד צדדי לשניהם. אבל השאלה היא אם הוא יהיה יעבוד. ~ביקורת... המשך לקרוא

Drunk Reader

לאחרונה אם היו מציגים את הרגשות שלי בגרף קו הסטטוס יהיה ישר ללא עליות ומורדות. אבל הספר הזה גרם לקו לעלות ולהתפתל ובעיקר גרם לי להרגיש את המילה חיים. דווקא בתוך הסערות והצרות הסופרת כותבת בחיות וחיוניות אופטימית שכלכך נדירה בעולם הזה עד שלפעמים נראה לי שזו מתנה מולדת. כל פרק הוא בצבע וגוון אחר הספר הזה הוא כמו פלטה של צייר , חיה מלאה צבעים רגשות והשראה. הדמויות כלכך מציאותיות , טיבו לא שרירי וחתיך עולמי, אלזה לא בלונדינית עם גוף של מיס יוניברס. הם בסך הכל שני אנשים רגילים שמנסים למצוא את היציאה מהמנהרה שבנו להם החיים. הם רגישים ואגואיסטים , הם בעלי ש... המשך לקרוא

זאת רק אני.

מצאתי את הספר הזה אחרי שנברתי בערימות של ספרים ומתחת לערימה של רבי מכר (שלא בהכרח טובים) מצאתי את הספר המדהים הזה. לא הצלחתי להוריד את הספר מהיד. סיימתי אותו תוך שעות ספורות ואני חייבת להודות שלא הספיק לי. התאהבתי באלזה וטיבו ומצאתי את עצמי כמו אוהדת במשחק כדורגל מדברת בקול רם אל הספר. הספר כתוב בצורה פשוטה ומקסימה שממגנטת אותך לעלילה. הייתי שמחה אם הסופרת הייתה מציגה את הדמויות ברבדים מעט יותר עמוקים, זה הדבר היחידי שהיה חסר לי בספר. מניסיון אני נוטה לא לאהוב טרילוגיות או סדרות כי לרוב זה מותח את העלילה לרמה שכבר נאבד כל מה אהבת בספר, אך במקרה הז... המשך לקרוא

סתיו_מור

סיפור מקסים ומרגש. טיבו מגיע לבית החולים כיוון שאחיו מאושפז שם (עקב תאונת דרכים שעשה שהיה שיכור והרג 2 נערות), הוא נכנס לאחד החדרים ומוצא את אלזה השקועה בתרדמת. מתפתח בניהם סיפור אהבה. הסיפור כתוב בצורה מאוד פשוטה (אני חושבת שבפשטות הזו דווקא מצאתי את היופי…) ולמרות זאת הוא מעלה הרבה מאוד נושאים לחשיבה… הדילמה המרכזית היא האם זה בסדר לאבד את התקווה ולנתק את אלזה ממכשירי הנשימה או להמשיך להחזיק בתקווה שתתעורר על אף הזמן הרב שעבר... מומלץ! ... המשך לקרוא

טלי

הטכנולוגיה הרפואית מאפשרת לנו עולם חדש של דילמות והשקפות. נושאים מרתקים המספקים חומר חדש לספרים ולסרטים. והספר הזה שייך באופן מוחלט לז'אנר הזה. אלזה שוכבת כ"צמח" חמישה חודשים אחרי תאונת טיפוס בקרח. היא מחוברת למכשירים שונים ושום דבר אינו מצביע על תגובה כלשהי. טיבו מגיע לבית החולים בו מאושפז אחיו אחרי תאונת דרכים בה הוא דרס - כשהיה שיכור - שתי נערות. ומכאן צריך הסיפור לצאת לדרך מרגשת, לא? אני מניחה שכל אחד היה רוצה לדעת מה מרגיש אדם במצב "צמח". זה טבעי שנפחד ממצב כזה ונרצה איזו הרגעה: האדם הזה עדיין נמצא שם בפנים. הוא שומע ומבין, הוא לא הלך לשום מקום. וזה... המשך לקרוא

yaelhar

זו לא יצירת מופת, אבל זה יופי של ספר ביכורים! כתוב מקסים, מרגש, מעורר חמלה ולא מעט מחשבה. על פניו הספר ניראה קליל, ברם הוא עוסק על הבחירות בחיים, ובנושא מורכב שמגיע לשולחן השופטים: "המתת חסד". סוגיה מורכבת שעוטפת לתוכה שאילתה מרכזית: "באיזו מידה האדם שייך לעצמו." לאלזה זלייה בת ה-29 קר, היא רעבה ומפחדת. מפולת שלגים הותירה אותה ללא הכרה והיא מצויה בתרדמת, אך שומעת הכל...מחוברת למכונת החייאה בחדר מס' 52. עמוד 6: "שישה שבועות אני ערה. שישה שבועות איש לא שם לב לזה." "הם" חושבים שהיא אבודה לגמרי. האימא באה לבקר לעיתים רחוקות, האבא הפסיק לבקר אחרי עשרה ימים... המשך לקרוא

לי יניני

סיפור מעורר מחשבות, קריא וזורם. סיימתי אותו ביום אחד. מקריאת הכתוב בגב הספר ציפיתי לספר סוחט דמעות ומרגש מאד והאמת שקצת התאכזבתי. לדעתי חסר עומק בסיפור אבל בקלות אפשר להתאהב בגיבורים ולפעמים זה מספיק. אלזה מאושפזת בבית חולים לאחר תאונה עקב מפולת שלגים. היא שוכבת מחוסרת הכרה ללא יכולת תזוזה או תחושה אבל עם יכולת שמיעה. אף אחר לא יודע שהיא שומעת כל דבר שאומרם הרופאים ובני המשפחה המבקרים. כמה חדרים לידה מאושפז אחיו של טיבו, לאחר שדרס שתי ילדות כשנהג שיכור. טיבו מאד כועס על אחיו ולא מסוגל לבקרו. כאשר טיבו בא עם אמו, הוא משאיר אותה בחדרו של האח ויוצא החוצ... המשך לקרוא

תושיק