ביקורות ספרים על הספר אמריקנה

ספר טוב! המספר את סיפורה של איפמלו, נערה ניגרית שחורה השואפת להצליח מעבר לאפשרויות המוגבלות בניגריה לאנשים מוצלחים. "אנחנו חיים בכלכלה של ליקוק תחת. הבעיה הכי גדולה במדינה הזאת היא לא שחיתות. הבעיה היא שיש הרבה אנשים כשירים שלא נמצאים במקום שהם אמורים להיות בו כי הם לא ילקקו לאף אחד, או שהם לא יודעים למי ללקק, או שהם אפילו לא יודעים איך ללקק תחת" (נשמע מוכר?) איפמלו נוסעת אל אמריקה "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות". היא נאלצת להיפרד באופן זמני מאובינזה אהבת חייה, שאמור להצטרף אליה בהמשך. אך תוכניות לחוד ומציאות לחוד. עקב אסון התאומים, שעריה של אמ... המשך לקרוא

michalus

"היא הבינה שקריסטינה טומאס מדברת ככה בגללה, בגלל מבטאה הזר, והרגישה לרגע כמו ילדה קטנה ונרפית ומזילת ריר. 'אני דוברת אנגלית', היא אמרה. 'אני בטוחה בכך,' אמרה קריסטינה טומאס. 'אני רק לא יודעת כמה טוב'. איפמלו התכווצה. באותה שניה מתוחה, דוממת, כשעיניה פגשו את עיניה של קריסטינה טומאס לפני שלקחה את הטפסים, היא התכווצה. היא התכווצה כמו עלה מיובש. היא דיברה אנגלית כל חייה, הובילה את חוג הדיבייט בתיכון, ותמיד חשבה שהאינפוף האמריקאי לוקה בחסר. היא לא היתה צריכה להתכווץ ולהצטמק, אבל כך היא הגיבה. ובשבועות שלאחר מכן, כשירדה קרירות סתיו, היא התחילה להתאמן על מבטא א... המשך לקרוא

נצחיה

חשבתי שאזדקק לכשבוע לקרוא את 500 עמודי הספר. וזה בערך הזמן שהקדשתי ולא מהסיבה שחשבתי. הפסקתי וחזרתי הרבה בשל העדר עניין אמיתי. ולא שכתוב גרוע. הסגנון סביר למדי עד טוב. אממה, הוא מדשדש. כמה אפשר לקרוא על שזירת שיער במספרה (שלצורתו יש משמעויות) , המסיבה של צ'יף והשיחות עם דודה אוג'ו. לא מעט דמויות ולפעמים הלכתי קצת לאיבוד. אימפלו ואובינזה מתגוררים בניגריה ואהבתם ניצתת בתיכון. החיים בניגריה קשים . השלטון מושחת. דיקטטורה צבאית, למעשה. רוב העם חי בעוני ולאליטה של פוליטיקאים וקציני צבא בכירים יש הכל, טובעים בעושר מנקר עיניים עם בתי מידות ומכוניות, מסעדו... המשך לקרוא

ראובן

הספר היפה הזה עוסק בגזענות, בזהות, בחיפוש עצמי, בהגירה והיטמעות כשאת כל אלו עוטף סיפור אהבה. אהבה כזאת שחוצה גבולות ומרחקים, שמתגברת על הרבה מכשולים. זה סיפורם של איפֶמֶלוּ ואוֹבּינזֶה מניגריה, שמתחיל בבית הספר התיכון. מרגע שנפגשו השניים זה היה רגע מכונן עבור שניהם. כשמתחילים השניים את לימודיהם באוניברסיטה, נקטעים הלימודים כמה פעמים עקב שביתות, ואיפֶמֶלוּ מגישה בקשה לויזה לארצות הברית כדי לסיים את לימודיה שם. היא משאירה את אוֹבּינזֶה מאחור ויוצאת לדרך חדשה. ופה מתחיל הסיפור. איפֶמֶלוּ שעובדת היותה שחורה היתה לה לעובדה, מגלה שבאמריקה היא נבחנת ו... המשך לקרוא

dina

יש לי חבר אחד במקרה גם הוא עובד על מונית וגם במקרה הוא ערבי. הוא היה יכול ללכת לעבוד איפה שצריכים אנשים שיבדקו אותך בלי שישאלו אותך מאיפה אתה ומה שלומך ושאלות כאלה בשביל לראות את המבטא שלך יעני איפה שצריך שיבדקו אותך בלי שאתה מדבר. הוא איך שמסתכל על בנאדם ישר יכול להגיד אם זה ערבי או יהודי ומאיזה מקצוע פחות או יותר הוא בא ואם נשוי או לא נשוי ודברים כאלה. שאני מנסה להגיד דברים כאלה על האנשים יוצא לי בדיוק לא נכון אבל הוא תמיד מה שאומר יוצא נכון. כל האנשים אני חושב עושים את זה גם בלי רצון יעני מסתכלים מסביב ושמים כל אחד בקופסא שלו לפי איך שהם רואים אותה... המשך לקרוא

סימנטוב

אני ממש אהבתי את הספר הזה. כתוב טוב, מעניין. למדתי הרבה על התחושה של שחור שנולד באפריקה וחי בין שחורים וכאשר הוא מגיע לארצות הברית הוא או היא מגלים שלהיות שחור ועוד שחור לא אמריקאי זה לא פשוט על כל ההשלכות של נושא הגזענות. האמירה של הנער בן ה -17 דיקה שהגיע כתינוק לארצות הברית ומגיע לביקור בניגריה "כמה שחורים יש פה..." האפיון של גיבורת הספר איפמלו ושרטוט דמותה על כל העובר עליה כולל מערכות היחסים שלה הוא פשוט נפלא ואתה חש המון סימפטיה אליה. גם אהוב ליבה אובינזה אשר קורותיו מסופרים במקביל מקבל בסיפור דמות מאוד סימפטית ומעניינת. הסופרת יוצרת מתח טוב בציפי... המשך לקרוא

רוני

אם אני צריכה לסכם את הספר בפסקה אחת זה תהיה הפסקה הזו: הספר הוא קיא של שיחות סלון של אינטלקטואלים בעיני עצמם. אינטלקטועאלקים. הם הגיעו לאורגזמה אינטלקטואלית קבוצתית כשברק חוסיין אובמה נבחר להיות נשיא. את החוסיין אני הוספתי. בעצם לא הוספתי אלא פשוט לא התכחשתי לקיומו. זו הייתה אורגזמה מתמשכת רב שלבית: המשחק המקדים היה בהכרזה של אובמה על המועמדות לנשיאות. העניינים התחממו כשהוא ניצח בפריימריז של הדמוקרטים וקיבל את המינוי. וכשהוא נבחר לנשיא, אוהו, אז הגיע ה'אגמור בשיר מזמור'. אבל מה פתאום שאני אסכם את הספר בפסקה אחת? זה נוגד את הטבע החפרני שלי. לקרוא ... המשך לקרוא

שונרא החתול

ספר שכתוב טוב ומעניין... המשך לקרוא

רוני pery

ספר מצוין מומלץ לקריאה. מעלה את שאלת צבע העור והגזענות,ללא עכבות וללא פוליטיקלי קורקט. העלילה מתרחשת בניגריה אנגליה וארהב כאשר הגיבורים הם ניגרים אקדמאים המחפשים את עתידם בעולם ואת התממשות חלומם להיות משמעותיים ולא מושפעים מצב עורם. התוצאה היא שרק בניגריה שאין בה לבנים, בעית הגזענות אינה קימת, רק שם הם יכולים לזקוף קומה, זאת למרות כל הבעיות במדינה. ... המשך לקרוא

אסתר

דמיינו שלפניכם שורה ארוכה של כל בני האדם בעולם, מסודרים על-פי גוון עורם. בקצה הימני עוגה כושית, בקצה השמאלי קצפת. עליכם למקם את הדובדבן בין שני האנשים שמהווים, לדעתכם, את הגבול בין שחורים ללבנים. אמור לי היכן דובדבנך ואומר לך מי אתה. אם הקבוצה הלבנה שלך צחורה ובוהקת, כנראה שגם אתה צחור ובוהק. אם אתה שחור, ככל הנראה שיכללו בה צבעי מוקה, אספרסו או כל תערובת אחרת. אם אתה ממש שחור, אפילו אתיופי יצליח להשתחל לשם, לספר הלבן המיוחל. אימפלו לא ידעה שהיא שחורה עד שהגיעה לאמריקה. לא, זה לא משום שנולדה בכפר פרימיטיבי בו מעולם לא דרכה כף רגל לבנה (אחרי שנוקתה מבוץ). ... המשך לקרוא

נעמי

עבר איזה חודש מאז שסיימתי את הספר החכם הזה, והיה לי קשה לכתוב עליו ביקורת כי לא כל כך ידעתי איך לתאר את מה שהסופרת גרמה לי להרגיש, אבל החלטתי שאני חייבת כי אני רוצה שאנשים נוספים ידעו עליו כי הוא ספר חשוב. אז מה כל כך שבה אותי? כנראה שהכנות והפרטים הקטנים. איפמלו, גיבורת הספר, היא ניגרית שעוברת ללמוד בארה"ב כי בניגריה כל הזמן יש שביתות. בארה"ב היא מגלה לראשונה מה זה להיות שחורה, והיא כותבת בלוג שנון ובועט על ענייני גזע מנקודת המבט של מישהי שחורה אבל לא אמריקאית. קסם לי תיאור הקשיים באמצעות הדברים הקטנים של היום יום(הרגשתי ככה גם כשקראתי את הזהו אדם של פר... המשך לקרוא

מירית

מה אתם יודעים, כמה זמן חיכיתי שהספר הזה יתורגם, ובסוף הוא יוצא חודשים ספורים אחרי שקראתי באנגלית. אז אני תכף אקרא גם בעברית, אבל בכל זאת מחדשת את המלצתי החמה עם הביקורת על גרסת המקור. בשני הספרים הראשונים של אדיצ'יה, העלילה הייתה ממוקדת יותר בחיים בניגריה, בהתלבטויות ובפוליטיקה שלהם ואילו השלישי, "כרוך סביב צווארך", עסק בחוויות בין תרבותיות אבל היה אוסף של סיפורים קצרים. ואילו העומק והרוחב של הספר הזה הם כל כך נפלאים שאני מתביישת שבהתחלה אהבתי את הכתיבה שלה רק כי "זה על אפריקה". זה ספר על אמריקה לא פחות מעל אפריקה, כמו גם על לונדון, על גזענות והגירה, ה... המשך לקרוא

מירב