ביקורות ספרים על הספר אני ישן בחדרו של היטלר

... המשך לקרוא

מיכאל

אפרופו אנטישמיות פולנית. החידה אודות האנטישמיות הנצחית של אירופה ידועה זה כבר, כך שתיעוד האנטישמיות המודרנית היא עסק משעמם אם לא מתעסקים במקורותיה האמיתיים, ולצערי כל מה שטוביה עשה כאן הוא רק לתעד (ואני ציפיתי שטוביה טננבום בתור בוגר ישיבה יידע גם להשיב תשובות, ולא רק לשאול שאלות). אבל כשאתה משחק בתפקיד היהודי שאוכל שרימפס עם יין עכו"ם ותוהה למה הגרמני הזה עדיין שונא אותו, למה כבר אפשר לצפות? טוביה היקר, אם אתה קורא את ביקורתי, אני מאד מקווה שתמקד את העדשה של המצלמה לא החוצה אל הגרמני השונא זה מכבר, אלא פנימה, אולי למטה - אל הכרס, שעדיין לא למדה שאכילת ... המשך לקרוא

אבק ספרים

"איזה שם מצמרר!" "למה את קוראת דברים כאלו?" אלו כמה מהתגובות של האנשים שראו אותי קוראת את הספר הזה. את הספר הזה סחבתי איתי לכול מקום והייתי קוראת אותו בכול הזדמנות אפשרית. למען האמת, התחלתי להתעניין בו כול כך בבגלל השם שלו, שם פרובוקטיבי ממש, כמו שאני אוהבת! לרוע מזלי, הספר היה מושאל והייתי צריכה לחכות. במשך חצי שנה. אך לבסוף הספר הגיע לידי ומאז לא הורדתי אותו מידי. הספר הזה ממש שינה את אותי. אני לא הייתי אותו אדם לפני שקראתי אותו, ויכול להיות שאני מגזימה. הספר הזה הוא פשוט ספר חובה. הוא מסביר באופן מדהים איך השואה התרחשה דווקא בגרמניה ולא באף ארץ א... המשך לקרוא

patrick

טוביה טננבאום, יהודי אמריקאי, ניו יורקי בן למשפחה של שרידי שואה, עיתונאי שכותב ומפרסם גם ביומון הגרמני 'די צייט', מקבל הצעה מהוצאה לאור גרמנית גדולה - לצאת לכמה חודשים בגרמניה ולפרסם ספר של רשמים ראשונים ממסע לגרמניה בשנת 2010. הספר הזה הוא התוצאה של המסע ולמעשה הוא ספר המראה את רשמיו מגרמניה של שנת 2010, התושבים, המהגרים, התרבויות, המשמעות של להיות גרמני, המאפינים וכו'. המסע נערך גם בתקופת משחקי הגביע העולמי בכדורגל 2010 שגם לו יש מקום מכובד ומרכזי בתרבות הגרמנית, אבל הבולט מכל לדברי טננבאום הוא הקשר או אולי נכון יותר לומר התסביך של הגרמנים ליהודים, לפלסט... המשך לקרוא

אבי

את הספר הזה קראתי לאחר ספרו הפנומנלי של טננבום תפוס ת'יהודי! מה אומר לכם? ביג מיסטייק. בדר"כ אני לא אוהב לשלב אינגליזמים בשפה, אבל הפעם זה מתבקש: היוג'! יכול להיות, ולו המצב הפוך וסדר הקריאה היה אחר, לא הייתי ממשיך לספר המאוחר יותר. זה היה מאוד חבל. במצב הנוכחי נותרתי וחצי תאוותי בידי וזה לגמרי לא נורא. אני ישן בחדרו של היטלר נכתב כשנתיים לפני תפוס תי'הודי!, שניהם כתובים באותה טכניקה. בשני המקרים טננבום מקדיש כמה חודשים מחייו כדי לסייר במקום כלשהו, כדי להשיג תשובות כלשהן. במקרה שלפנינו טננבום מבקר כמה חודשים בגרמניה של 2010 ומבקש לדעת כמה תשובות פשוטות: מ... המשך לקרוא

מורי

ש', מהעבודה שלי, מספרת לי על החופשה שלה ביער השחור. לאחר חצי שעה של סיפורים וחוויות מהנות היא אומרת "ולא הצלחתי להפסיק לחשוב על מה האנשים האלה עשו בשואה". וזה מראה שהיא יהודיה וישראלית. ככה אנחנו מתוכנתים. קופצים למשמע "אכטונג" או "שנל", מכינים דרכון נוסף ואזרחות זרה. יודעים בדיוק מה נארוז בתיק במקרה שנצטרך לברוח, עוברים לבית חדש ומתכננים מיד שביל בריחה אופציונאלי במקרה שהגסטאפו יגיע באמצע הלילה, ואיפה אפשר להכין מחבוא ממש טוב. קונים מכונת כביסה של AEG ומכונית של פולקסווגן ונופשים ביער השחור, אבל רותחים על זארה שמוציאה חולצת פסים ועליה כוכב שריף צהוב, כ... המשך לקרוא

נצחיה

אזהרה - הביקורת על הספר הזה ארסית למדי. למעשה, אני לא זוכרת ספר שגרם לי לתגובות רגשיות כל כך חזקות כמו הספר הזה. הספר הזה אמור להיות מעין "בחינה מחודשת של המציאות" בגרמניה. נושא מעניין וחשוב. נראה מבטיח. הסופר הוא עיתונאי שספר אחר שלו, "תפוס ת'יהודי", עלה עכשיו לכותרות. הביקורות מאחורה מבטיחות. מסע שעוזר להבין גרמנים. מסע בגרמניה, מתובל מדי פעם בהגיגים של העיתונאי המוצלח שנסע לשם. בפועל, מה שהתקבל זה מסע בהגיגיו של הסופר, מתובל מדי פעם בגרמניה. לא כל כך ברור מה מוביל את המסע הזה. הכל נראה גחמני למדי - החלטתי לקפוץ לשם, חזרתי לפה. חוץ מתאריך היציאה למסע, ש... המשך לקרוא

נורית

איזה כיף לטוביה טננבאום. נתנו לו כסף בשביל להסתובב בגרמניה ולראיין אנשים. הוא גם אכל במסעדות, ישן בבתי מלון מפוארים, ביניהם בחדר של היטלר במלון כלשהו. הלוואי עליי. אבל אולי כל הטוב הזה מגיע לטננבאום בזכות, הוא מכיר את ההיסטוריה הגרמנית מצוין, הוא דובר עברית וערבית ולפי הבנתי גם גרמנית, הוא מכיר את הקוראן, הוא מכיר את התנ"ך, הוא אמיץ וישיר ואמיתי ומנסה להיות חף מאמונות תפלות ומסטריאוטיפים. וככה בדיוק הספר הזה נראה. שיטוט בפלחים שונים של גרמניה והקלדה של השיחות שנערכו עם אנשי המקום, חלקם עוברי אורח אנונימיים, חלקם בעלי תפקידים בתקשורת, בכנסיה, בבתי הכ... המשך לקרוא

שממית

לא רציתי לקרוא ספר המעורר סוג כזה של חוסר נחת, אך הנסיבות ומזל הטוב הובילו אותי לבלוע את ספר משונה, מצחיק ומשעשע עד שיגעון שכתב העיתונאי היהודי טוביה טננבום. תזכרו את השם הזה! כי בשביל להבין מה יצירה ספרותית זו, יש להבין מי זה טננבום. טננבום בשתי מילים: בוראט לאינטלקטואלים. טננבום ביותר מילים: במאי תיאטרון ומחזאי בהכשרתו וגם בחור שמן, גדול, חייכני וחסר בושה. במהלך סיורו בגרמניה הוא מחליף זהויות ומתחזה להולנדי, לגרמני שנולד בארה"ב ואפילו לירדני, וכל זאת במטרה לחלץ מבית החזה של המרואיינים את צפונות ליבם. אנו הקוראים מתלווים במהלך הספר לבור... המשך לקרוא

אלון .ז.