ביקורות ספרים על הספר אבי ואמי
|
הזמן הוא קיץ, המקום הוא ההרים הגבוהים, האנשים הם יהודים שבאו לכמה שבועות מהעיר הגדולה כדי לנפוש, ומקומיים שהם איכרים גויים שאוהבים אותם ושונאים אותם בו זמנית. בין הנופשים נמצא ארווין שהוא בן עשר (ושבעה חודשים, כפי שהוא טורח להדגיש שוב ושוב, כלומר במחצית הדרך לכיוון האחת עשרה), ושני הוריו. ארווין הוא בן יחיד ועל כן רגיש למעשיהם ולתחושותיהם של הוריו, לדברים שנאמרים ושלא נאמרים. ארווין אמנם צעיר אבל הוא מודע למתח שהולך וגדל בין הוריו, וגם למתח הכללי הסובב. יש מלחמה בפתח, והיהודים הם האנשים המאוימים ביותר במקרה הזה.
הנופשים על הנהר הם דמויות צבעוניות, ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
הספר פורסם בשנת 2013. מתאר חופשת קיץ של המשפחה בבית נופש כפרי על גדת הנהר פרוט. הכותב מתאר את תחושותיו כילד ערב מלחמת העולם השניה. , את החשש מהבאות. את הניסיון להאחז בחיי הרגע בידיעה שהמלחמה קרבה והשנאה של המקומיים מתגברת. הוא הדגיש את התחושות אצל הוריו השונים זה מזה מאד. האב מנסה להתרחק וחש מנוכר. והאם משתדלת להאחז בזכרונות ילדותה בבית הורים שומרי מסורת חברותית ומחבקת. השהייה הממושכת מאפשרת להכיר דמויות נוספות של יהודים וכפריים - תמונת מצב של יהודים מזרח ארופאים לא דתיים ובני המעמד הבינוני. זכרונו של ילד ותחושותיו מתוארות במדוייק - מיטיב לתאר את ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נתחיל בסוף. חבר שאל מה יקרה אם אמות בערב, אמרתי לו: הייתי רוצה קודם לגמור את הספר של אפלפלד.
אז זהו, סיימתי. מבחינתי העיקר הושג ;)
(התחלתי ספר אחר בינתיים, אבל ממש "חבר מעבר" ואפילו מתחת לזה. ממשיכה בקריאה, ובטח עוד אכתוב בהמשך אבל לא מגרד את הקרסוליים)
"קל יותר לקרוא מאשר לכתוב. אבא טוען שקריאתי חפוזה. לקריאה חפוזה אין ערך רב. יש לקרוא ולהשתהות ולחשוב על מה שקראת. קריאה שאין עמה חשיבה דומה לגמיעת מרק דליל.
כבר אז חששתי מן הכתיבה. בסתר לבי ידעתי שהיא כרוכה בהסתכלות כואבת, אך לא תארתי לעצמי שהיא תהיה לי במרוצת הזמן מחסה ומקלט, שבהם אמצא לא רק את עצמי, אלא ג... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני שאדבר על חוויית הקריאה של הספר עצמו, ראוי להתייחס לפרק הראשון שלו: אפלפלד פותח את הספר בהגיגיו על חוויית הכתיבה של הסופר, ועל תפקיד הזכרון באקט הכתיבה. הוא מדגיש את חשיבותו של הילד שחי בתוך הסופר, ועל ההיזקקות לו כשניגשים אל מימדי הזכרון. אני לא מתכוון לתמצת כאן את תוכן הפרק, גם כי הוא קצר, וגם כי ראוי לכל חובב ספרות לקרוא אותו - אפלפלד משתף בכנות, בישירות ובתמצות את הדרך שבה ראוי בעיניו לכתוב, לא לפספס!
לגבי גוף הספר - הקצב שלו מאוד איטי, מעט עצל. אבל תכונה זו הולמת את הספר ואת ה'עלילה' משתי סיבות: א. נקודת מבטו של הילד המספר, שגומע מראות, מתבונן באנ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אפלפלד מתאר חוויה של משפחה - הורים ובן, יהודית, בחופשת הקיץ שלהם על גדות נהר הפרוט ולאורך הרי הקרפטים. זו לא סתם עוד חופשה אחת מיני רבות שלהם, זו חופשה שעתידה להיות האחרונה, טרם יפקדו אותם זוועות יהדות מזרח אירופה החל מ1938 ואילך.
לאורך קריאת הספר עטפה אותי מעין חמימות מזרח אירופאית. כזו שלא הכרתי. זו חמימות שיצאה מתוך יחסיו של ארווין (הבן) עם הוריו. זה היה נעים וטוב לגלות את התבנית האוניברסאלית "הבריאה" של יחסים בין ילד להוריו וכל כך החרידה אותי המחשבה על הפרידה הממשמשת וקרבה של ארווין מהוריו. לאורך קריאת הספר טעיתי לחשוב שאכן אפלפלד מתאר את אירועי הי... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו ספר מצוין, משובח ומרגש כל כך. אני אוהבת - וליתר דיוק, מעריצה, כן, ממש כך, מעריצה - את סגנון הכתיבה של אהרן אפלפלד, את השפה שלו, את הדמויות שלו. כל כך אהבתי והתרגשתי לקרוא את דמויותיהם הכה נוגעות ללב של "תושבי הגדה", הנופשים היהודים שבאו לנפוש בחופשת הקיץ. לא היה לי ספק שזהו ספר מאוד אוטוביוגרפי ולכן התרגשתי מדמות הילד ארווין ומהוריו. הילד ארווין - הלא הוא אהרן - פשוט מקסים, שובה לב, רגיש כל כך.
איזה ספר נפלא ואיזה סופר ענק, יחיד בדורו, הוא אהרן אפלפלד. אנא, קראו את הספר הזה! הוא פשוט ירגש גם אתכם!... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אף כי זה אינו מותחן הספר מרתק והסופר מצליח להכניס אותך פיזית אל מקום התרחשות העלילה. אחרי שסיימתי לקרוא אותו לא הצלחתי לזכור אם קראתי את הספר או שראיתי את הסרט.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
נהניתי מאוד מקריאת הספר. הספר כתוב ביד אומן באופן קולח ותמציתי מגולל תקופה של שלושה שבועות בהם הסופר בן ה-10 מבלה בחופשה עם הוריו.
נהניתי מאוד מהרבדים הגלויים והנסתרים , תיאור אופי האנשים והתחושות טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
על "אבי ואמי" לאהרן אפלפלד
מאת: משה מאלר
הרומן האוטוביוגרפי של אהרן אפלפלד "אבי ואמי" מתפרס על תקופה קצרה ביותר של שלושה שבועות בהם נופשים הוא והוריו עם שאר יהודי צ'כיה על גדת הנהר. במהלך שלושה שבועות אלו עורך הסופר "קלוז אפ" ממוקד על כל אחת מהדמויות שהוא פוגש שם, ובמיוחד על אביו ואמו, תוך שהוא משרטט ביד אמן את דקות היחסים ביניהם, את המילה הנאמרת ואת זו שאינה נאמרת. את קולמוסו הוא טובל ברוב חן לתיאור הדמויות ואת רשמיו כילד מאותם אנשים ומתקופה זו של טרום מלחמה, תקופה שחלפה לבלי שוב ודמויות שאינן עוד בנמצא. רגיש ונדיר בייחודיותו, כראוי לסופר מהשורה הראש... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
'הילד שבי, שמלמד אותי לראות'
"אין אמן רציני בלי הילד שבו. הילד שבו מציל אותו מן הדיבור המיותר, מן הווכחנות, מן ההתחכמות ומהעמדת הפנים שאדם מאמץ מכורח הנסיבות"
כנראה שזה לא בדיוק הספר המתאים להתחיל בו את אפלפלד כי אין כאן עלילה של ממש אלא יותר זיכרונות ורשמים המלווים בדמיון, בחלומות ובחרדות של הילד – ארווין – שהוא היה בגיל 10.
אפלפלד מתחבר אל הוריו בהשלמה של איש בן 80, בגעגוע לימים האחרונים של אושר, לימים של תמימות בקיץ האחרון על גדת הנהר פרוט, בשנת 1938, רגע לפני שהכל הלך לעזאזל. הספר הזה הוא מעין צורך פנימי שלו להשתקף בתוך הוריו, להגדיר לעצמו א... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אוהבת את כתיבתו הנקייה, ואת הדרך בה הוא מתבונן באנשים, במערכות יחסים ובמצבים אנושיים קטנים - בדקות וברגישות. לעיתים מכביד לעיתים לא וולמרות זאת נשאר אופטימי.
"כתיבת ספר הוא מסע שיימשך ימים רבים , יהיו בו, כמו בכל מסע, התוודעויות, תעיות, מחשבות ייאוש ושינה בלתי נעימה. המגע הפנימי עם עצמך והדמויות שילוו אותך בדרכך הם מיזוג של אנשים שהכרת מקרוב ואנשים שחלפו על פניך וחמקו מחייך, ויש אנשים משורש נשמתך, שמשום בלבולי השעה לא נגלו אליך כראוי ושקעו בתהום הנשייה, אך אל דאגה, במסע הזה, אם אך יאיר לך המזל פנים, יתגלו אליך מקצת האבדות הללו והעולם שלך ילך ויתרחב. כל ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מרתק וכואב לקרוא מה היה לפני השואה ואיך היהודים הרגישו והתנהגו.
והילד החמוד ששואל את אביו מדוע שונאים את היהודים
ומגוון הדמויות שמתאר אפלפלד- תענוג. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשהתחלתי לקרוא את הספר רציתי לומר שזהו לא ספר אפלפלדי טיפוסי. כשהתקדמתי בו ראיתי את הדמיון הרב לספריו האחרים. אז נכון, זהו "כמו יומן", אבל הוא נשאב מזיכרונו של ילד בן 11 אחרי ששים וכמה שנים. הסיפור מצליח להביא את נקודות המבט של הילד, בלי לכתוב בשפה ילדותית. לספר סיפור בלי לכתוב אותו כסיפור. כתיבתו של אפלפלד, גם כשמדובר ביומן, היא עדיין קסומה.
וכמו גם בסיפוריו האחרים, הוא מנפץ לנו את מה שלמדנו בשעורי ההיסטוריה על יהודי אירופה ערב המלחמה העולמית השנייה. היהודים שלו הם אתלטים. גבוהים. בוגרי צבא. חזקים. לא נכנעים וששים להתמודד (לפחות בחלק מהמקרים) עם האיום ה... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עד היום קראתי כמה וכמה ספרים של אהרון אפלפלד. את רובם ניתן להגדיר כ"ספרי שואה". יש בהם בדרך כלל זיכרונות אישיים מילדותו בתקופת השואה. סיפרו "אבי ואימי" דווקא איננו מתרחש בשואה עצמה, אלא בתקופה שקדמה לה. הוא כתוב כרומן שגיבורו הראשי הוא דמות של ילד שע"פ כל הסימנים הוא בן דמותו של אפלפלד עצמו... והוא מספר לנו בגוף ראשון את מה שקורה... ההתרחשות היא בסוף שנות השלושים, במקום נופש כפרי על גדות נהר הפרוט שבקרפטים. המיוחד הוא שכל הנופשים במקום היו יהודים וברובם בעלי אמצעים. על רקע האנטישמיות הכללית שרק הולכת ומתגברת והמלחמה הנוראה שלפי השמועות עומדת לפרוץ כל רג... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חברים, יש פה סופר גדול. אין לי מושג איך מתארים עולם שלם של אנשים, תחושות, פחדים ואווירה של טרום מלחמת העולם השניה בצורה כל כך מרתקת, משכנעת, זורמת בדיוק כמו נהר הפרוט.. עד עכשיו אני מרגישה שהכרתי את האנשים בספר.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ספר יפיפה. כתוב דרך עיניו הרגישות והתמימות של ילד שצופה במתרחש סביבו, חש את האווירה, מודע לרגשות הסובבים ועומד על אופיים, מתארם במילים פשוטות ומדויקות בהמון אמפתיה. מתאר את השקט שלפני הסערה הגדולה, החששות יחד עם הכחשת הסכנה. הנאה צרופה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהרן אפלפלד אשף המילה הכתובה, עושר אמיתי. דיוק אמיתי של מילים לתיאור כל התחושות.
ימים אחרונים של חסד.חופשה על גדת הפרוט. עינו הרגישה של הילד קולטת את הפחד וחוסר הביטחון.
כל הגלות חזרה אלי. כל המנטליות כל ה"ביחד". האחריות ההדדית. תחושת ה"עדר". כל מה שהקל על הגרמנים והאוקראינים את ההשמדה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשקוראים ספר של אהרון אפלפלד החושים המשתתפים בקריאה הם רבים העיניים קוראות ורואות את המראות , הנופים של הטבע שמעים את זרימת הנהר רואים את האנשים המתוארים כל כך מוחשי זוהי חוויה יוצאת דופן. הסיפור המסופר עובר בראש כתסריט הכל כל כך מוחשי כל כך נגיש שכמעט אפשר לגעת בנופים ובאנשים.
אין ספק שכל ספר של סופר זה הוא חוויה מרתקת.
ממליצה בחום רב... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
25 ימים בילו ארווין בן ה-10 והוריו לאורך חופו של נהר הפרוט, באותו מקום בו נהגו לנפוש כל קיץ. זהו הנופש של שנת 1938, נופש עתיר מראות לילד המתבונן הקטן, הנוהג להסתכל על הנערות התמירות השוזפות גופן לאורך הנהר, על גב' פ', על האיש שרגלו נקטעה, על קרל קניג הסופר, על דוקטור צייגר ועל הנזיר החי בהשלמה במנזרו במעלה ההר.
השלווה במקום גדולה, המקום יפה נוף, הסוסים בריאים ומובילים את רוכביהם בשלווה ובדהרה קלה, האוכל טעים ורק פה ושם היהודים מקבלים שוב ושוב תזכורת לגבי יהדותם ותזכורת לגבי מלחמה כלשהי הממשמשת ובאה.
ארווין מתאר את אביו כאדם נאור, לא מאמין בשום אל ובטח לא ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
