ביקורות ספרים על הספר מוכר האתמולים - זוכה פרס "האינדיפנדנט" לספר המתורגם הטוב ביותר 2006

איזה ספר מקסים... נכון שלקחתי אותו ליד בגלל התמצית שרשומה על כריכתו האחורית. אבל בינה לבין תוכן הספר אין כמעט דבר. אבל לא התאכזבתי מהבחירה לקרוא את הספר. זכיתי לטעימה מהדבש הזה. ספר מקסים, בנימת פאדו פורטוגזי מעורב בהרבה רוח ברזילאית ועם זאת הוא בהחלט מיוחד בהיותו אנגולי. יש בו את החיבור החזק לעולם של אירופה האינטלקטואלית ושל אנשיה הטובים שעולמם הקוגניטיבי עשיר בידע והכרת סופרים, משוררים, מוזיקאים ומלחינים יחד עם היסטוריה וחיבור למציאות של ימנו. מצד שני יש בו את הייחודיות של אנגולה, ההיסטוריה העקובה מדם שלה, כולל תקופת הכיבוש הקולוניאלי ושלטון ה... המשך לקרוא

עומר ציוני

החלק הכי טוב בספר הזה זה הכריכה האחורית שלו. הרעיון מגניב מאוד, הביצוע הרבה פחות. הסיפור איטי מידי, מפוזר, לא מתקדם לשום מקום ובאופן כללי די משעמם. הכרחתי את עצמי לסיים את הספר הזה, ולקראת הסוף עוד איכשהוא קרה משהו, אבל לא ברמה שהצדיקה את כל הקריאה המפרכת עד שם. תובנה אחת מעניינת שיצאה לי מ"מוכר האתמולים" היא ההבנה כמה אני רגילה לספרים אמריקאים (או אירופיים) ולתרבות מערבית. העלילה שבספר מתרחשת בלואנדה, מדינה שהייתי צריכה לפתוח ויקיפדיה כדי להבין בכלל מהי ומיהי. ולאורך כל הספר הופיעו כל מיני הערות השוליים שהיו צריכות להסביר לקורא הישראלי המבולבל על ... המשך לקרוא

אני =]

הדיסוננס בין מה שחשבתי שיהיה בספר הזה לבין מה שיש בו בפועל גדול מאד. אחרי שקראתי את הכריכה האחורית, המספרת כי מדובר פה בזייפן של קורות חיים, העומד לשירותם של פוליטיקאים ושאר מבקשי יוקרה, ולאור שם הספר, ציפיתי לסאטירה עוקצנית, שנונה ומבדחת. זה לא. אין פה הרבה סיפור. במקום זה יש פה יופי ואווירה והוא פיוטי ממש. הספר הזה מתנהל לאיטו, למרות שאינו ארוך ומחולק לפרקים קצרים מאד, עמוד אחד עד עמודים ספורים, ממש כמו שירה. הסיפור מתרחש באנגולה. הגיבור הוא אדם שמוכר אתמולים, משמע, ממציא לאנשים את עברם: שושלת משפחתית, היסטוריה, הכל. בדיוק כפי שעושה סופר. הספר... המשך לקרוא

סוריקטה

תמיד אחרי שאני מסיימת לקרוא אני קוראת את הביקורות על הספר שסיימתי בסימניה. התאור "מפוזר" חזר על עצמו גם בביקורות הטובות יותר וגם בפחות טובות. ואני חייבת להסכים. העלילה מפוזרת , הפרקים מאוד קצרים , לעיתים נראים לא ממצים אבל לדעתי – כמו שסיכם רמי סערי באחרית דבר על ספר – על כל מילה ומילה היתה מחשבה מעמיקה. הסופר מצליח להעביר את תחושת החלום בעלילה שמתרחשת במציאות ודווקא רוב האינפורציה ה"אמיתית" מתקבלת דרך החלומות . הספר מספר על אדם שבונה ומוכר לך ביוגרפיה שתעזור לך להצליח בעתיד. האנשים המפוקפקים ברובם שמשלמים על שרותיו מעמידים אותו במצב לא נעים כשהם... המשך לקרוא

קפה לאטה

ספר נפלא על הגבול שבין ממשות לדמיון,חלום וזכרון. אחרי פתיחה כזאת בומבסטית, יש לאמר, כי הספר כתוב בפשטות,בקסם של משפטים וביטויים, המון תובנות חיים וציניות על הפוליטיקה ותועבות האדם. הסיפור מובא מנקודת מבטה של.. שממית שעל הקיר בבקתה באנגולה. שם גר אדם שמיצר ביוגרפיות אותנטיות לאנשים שונים. בעוד הוא פוחד כי האנשים ינסו לבדוק את "עברם", הרי הם בודקים ומוצאים אותו מתאים לשביעות רצונם. הסיפור, אירוני. הקורבן בסיפור היא השממית, שנופלת קורבן לרוע שמתואר בעמוד 125 כך: "הוא היה רע ולא היה מודע לזה. הוא לא ידע מהו הרוע. כלומר הוא היה רע באופן מוחלט".דרך אגב מדוב... המשך לקרוא

אורי רעננה

ספר רזה ו"מפוזר", ובכל זאת מלא באלמנטים קטנים ומושכים. הבולט שבהם הוא השממית הספרותית אאולליו אשר מתיימרת להיות גלגול מחדש של... ובכן, תגלו לבד. הספר דליל בהתרחשויות מלבד בכמה הפרקים האחרונים, אבל בדרך אנחנו עדים לחלומות רבי המשמעות של אאולליו ולסיפורה של אנגולה שנקרא בין השורות. מי שמסתקרן לגבי אנגולה, כדאי שיקרא גם את "המשאלה של קיאנדה" מאת פפטלה, שנותן זוית שונה על המצב האנגולי.... המשך לקרוא

MrBenZvi

כשקראתי את גב הכריכה של "מוכר האתמולים" נזכרתי ב "נפשות מתות" של גוגול. שם נוכל מסתובב וקונה זכויות של איכרים מתים . ב"מוכר האתמולים" מסופר על אנגולה אחרי שהגיעה לעצמאות ואנשים שעלו לגדולה רוצים ליצור לעצמם יחוס משפחתי מכובד, שיתאים למעמדם בהווה. וכגודל הצפייה הייתה גודל האכזבה. כבר בתחילת הספר הקורא נתקל בדו שיח בין "גיבור הספר – פליקס ונטורה" לשממית (כן,שממית ואפילו לבנה). השממית מהווה נדבך חשוב בסיפור וחלק מהפרקים מוקדשים רק להגיגיה. העלילה נפתחת באדם שמבקש מפליקס לארגן לו מלבד יצירת ייחוס חשוב גם יצירת עבר לעצמו. בקשתו נענית די במהירות אבל מ... המשך לקרוא

הנסיך הקטן

התחלתי לקרוא, מפוזר מדי בעלילה ,עוד ספר שההוצאות מתרגמות והשד יודע למה .... המשך לקרוא

חמדת