ביקורת ספרותית על מוכר האתמולים - זוכה פרס "האינדיפנדנט" לספר המתורגם הטוב ביותר 2006 מאת ז'וזה אדוארדו אגואלוזה
ספר לא משהו

---

החלק הכי טוב בספר הזה זה הכריכה האחורית שלו.
הרעיון מגניב מאוד, הביצוע הרבה פחות.
הסיפור איטי מידי, מפוזר, לא מתקדם לשום מקום ובאופן כללי די משעמם. הכרחתי את עצמי לסיים את הספר הזה, ולקראת הסוף עוד איכשהוא קרה משהו, אבל לא ברמה שהצדיקה את כל הקריאה המפרכת עד שם.

תובנה אחת מעניינת שיצאה לי מ"מוכר האתמולים" היא ההבנה כמה אני רגילה לספרים אמריקאים (או אירופיים) ולתרבות מערבית. העלילה שבספר מתרחשת בלואנדה, מדינה שהייתי צריכה לפתוח ויקיפדיה כדי להבין בכלל מהי ומיהי. ולאורך כל הספר הופיעו כל מיני הערות השוליים שהיו צריכות להסביר לקורא הישראלי המבולבל על מאכלים, מקומות, אנשים ואירועים היסטוריים של לואנדה, וגרמו לי להבין כמה ההיכרות עם העולם ממנו בא הסופר משפיעה על חווית הקריאה. יצא לי לקרוא ספרים על הודו, אירן וכאלה, אבל שם איכשהוא הפער היה יותר קטן. למרות כל ההסברים, אני יודעת שהי בספר הערות ופרטים שלא הבנתי את המשמעות ואת התרומה שלהם לעלילה עד הסוף. בעיות שלי, כמו שאומרים. אבל אולי גם של המוציא לאור..

עוד נקודה שנשארה מבחינתי בלתי פתורה עד עצם הרגע הזה ממש, היא השממית שמספרת את הסיפור. לא הבנתי מיהי ומאיפה היא הגיעה פתאום... מה הקטע שלה ומה הקטע של החלומות... אולי יש פה איזה אלמנט אומנותי, אבל לא ממש התחברתי אליו.

בקיצור, באסה, אבל הפעם לא אהבתי.

» ביקורות נוספות של אני =]
» ביקורות נוספות על מוכר האתמולים - זוכה פרס "האינדיפנדנט" לספר המתורגם הטוב ביותר 2006