ביקורות ספרים על הספר כוכבי הכלב

בעולם פוסט-אפוקליפטי, מוצא עצמו היג שאיבד הכול, עם שותף חדש לחיים – בנגלי, סוציופת צמא דם כביכול, שמגן איתו על הגזרה בה שניהם מתבצרים. היג מתאר בגוף ראשון את עלילות השניים יחד עם כלבו ג'ספר, שאומץ בזמנו עם אשתו שנפטרה מהמגפה. הסגנון הקצרני והמשובש של הגיבור דרש הסתגלות. חשתי דיסוננס בינו לבין תיאורי הנוף המשתפכים. הספר מעלה תהיות אודות השורד האולטימטיבי – מהן התכונות הדרושות עבורו, ומהו המקום של הרגש והזיכרון במציאות החדשה. הסופר מיטיב לעורר אימה תחילה מדמותו של בנגלי, ופחד כן עבור היג וכלבו. היג מערער על תפיסת השורד האינדיווידואליסט של בנגל... המשך לקרוא

אור שהם

"כוכבי הכלב" הוא ספר אפוקליפטי. כאילו. אבל לא באמת. לא ממש. כי למרות העלילה שמגוללת את סיפורו של היג, שחי עם כלבו ג'ספר בשדה תעופה קטן ונטוש בקולורדו, בסביבה בה רוב בני האדם, כולל אשתו והעובר, מתו ממגיפה, למרות כל זה הספר לא קודר ולא מדכא ולא מעיק ולא משרה על הקורא תחושה שהחיים לא שווים כלום. להיפך, הוא מראה לדעתי שהחיים שווים המון. בספר הזה יש אנושיות וחמלה וחום ורכות ואפילו תיאור כובש של מערכת יחסים חמה בין אדם לכלבו, באופן שפשוט יגרום לכם להעריך את כל מה שיש לכם בחיים. הספר כתוב נפלא. סוג של כתיבה עשירה, סמיכה וצפופה (אבל ממש לא חופרת), החל מתיאורי ... המשך לקרוא

יונתן בן

אני לא זוכר מתי קראתי לאחרונה ספרות דיסטופית, אני חושב שזה היה כשקראתי את 'הדרך', אולי גם 'תחת כיפת השמים' יֵחשב על הסוגה הזו. אבל הנה בשבוע-שבועיים האחרונים קראתי שני ספרים מהז'אנר. אני עדיין בחיים, ואפילו רוצה עוד. הראשון היה 'תחנה אחת עשרה', שאולי עוד אכתוב עליו בהמשך, והשני הוא הספר הזה. כמו שכתבו קודמי, שבזכותם הגעתי לספר הזה (תודה אלון ויעל), זה כנראה לא ספר דיסטופי קלאסי. הייתי מגדיר אותו כספר על הקיום האנושי בעולם שאחרי גוויעת האנושות. היג הוא אדם בודד, בעולם כמעט ריק מאדם, שנאחז בכל כוחו בדברים המעטים שנשארו לו מהעולם הקודם. הכלב שלו, מטוס 'סֶסנ... המשך לקרוא

יוֹסֵף

דיסטופיה משובחת מאת סופר שהייתי שמח לקרוא עוד ממנו... הצד החזק של כוכבי הכלב הוא לאו דווקא נושא הספר (כדור הארץ לאחר מלחמת גוג ומגוג, נושא שכבר נשחק היטב בעשרות השנים האחרונות) אלא הצגת הדמויות והצד האנושי שבעלילה. גיבור הספר מתמודד עם מצב קטסטרופלי ומייאש, הוא נאלץ לעשות דברים שנוגדים את כל מה שהוא מאמין בו אבל מצליח איכשהו לשמור על הצד האנושי שלו - ואפילו למצוא אהבה או שתיים. ספר משובח, מרגש וסוחף (למרות תאורי הטבע הקצת ארכניים מדי), עגמומי אבל עדיין אופטימי למרות הכל. לא נראה שתרגמו עוד ספרים של פיטר הלר לעברית וחבל, הייתי שמח לקרוא עוד. תודה מיוחד... המשך לקרוא

ברק

על פי רוב אני נמנעת מדיסוטופיות למיניהן, אולי בגלל חיבתי לכתיבה חיובית ואלי פשוט כי אני לא מרגישה שזאת אפשרות שצריך לשקול אותה ולהתכונן אליה, אפילו לא ברמה תודעתית נסתרת למחצה. אבל אלון ציין שהספר מומלץ גם למי שנרתעים מהז'אנר והעטיפה הייתה יפה ומעוררת חיבה, כך שניסיתי ולא הצטערתי. עלילת הספר היא באמת פשוטה (במיוחד יחסית לז'אנר שאוהב להגזים בתיאור המערכת החדשה) ועוקבת אחרי היג, גבר שהוא בין השורדים המעטים ממגפה קטלנית, שמנסה להמשיך לחיות בעולם ההרוס והמנוכר שנשאר לו, וזהו פחות או יותר. על פניו, חייו של היג לא מורכבים במיוחד, וכוללים בעיקר טיסות תצפ... המשך לקרוא

מירב

**** לפעמים, אני חולם על משהו בדיוק כזה. סוף העולם. אפוקליפסה, אבל כזו שתותיר אחריה יותר מאשר מאבק הישרדותי עירום, אלים וצפוי. כזו שגם תפשיט ממני את כל מה שהתרגלתי לחשוב שהוא טעם החיים ותאלץ אותי לשנות את ברירת המחדל המטריקסית שלי ולהתחיל לחיות באמת, לא רק לשוט בשונית המוכרת בתוך להקת הדגים האימתנית הזו, יום אחרי יום אחרי יום, כשמבטי נעוץ בזנבו של הדג שלפני, מתורגל עד זרא בהתחמקות מטורפים, התרבות וחיפוש מזון. הספר הזה יוצא דופן באמת, על רקע הדיסטופיות המציפות את עולם הספרות חדשות לבקרים. על פני השטח, העלילה מגוללת את קורותיו של היג, ניצול מגפה אפ... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

אולי נדמה לי אבל דיסטופיות נפוצות היום יותר משהיו נפוצות בעבר. אולי בגלל נבואות הזעם המבטיחות את מות העולם אותו היכרנו מנשק שאיבדנו בו שליטה, ממגפה שאיבדנו בה שליטה או מקידמה שאיבדנו בה שליטה? כך או כך די הרבה ספרים נכתבו על הנושא הזה, והספר הזה אינו מחדש דבר בתחום הסיבה להרס העולם או התוצאה של ההרס הזה. ובכל זאת הוא שונה. היג חי בשדה תעופה נטוש, בהרי קולורדו, ומטיס יום יום את המטוס הפרטי הקטן - רכושו מהתקופה שהעולם עדיין התקיים. אחרי שמגפה חיסלה את רוב אוכלוסיית העולם, מחלת דם קטלנית זינבה בנשארים בחיים. רוב בני האדם ששרדו את המחלות הפכו ליצורים רצח... המשך לקרוא

yaelhar

ספר מפתיע לטובה .קריא מאוד ונותר מעניין לכל אורכו. היג, גיבור הסיפור שהוא גם הדמות המספרת - נותר בחיים לאחר מגיפה שכילתה את רוב האנושות. הנותרים נאלצים לשרוד ולהגן על חייהם ומעט רכושם מפני שורדים אחרים שמנסים להשיג אמצעי קיום על חשבון אחרים כך שכולם בגדר אויבים מסוכנים וכל שורד הופך לרוצח כדי להציל ולהגן על המעט שיש לו. עם זאת הספר אינו אלים, הוא כתוב בצורה אפילו מעט פיוטית אך קריא מאוד משום שהיג הגיבור הוא אדם רגיש שחושב על מעשיו בהווה ובעבר ונשאר אנושי מאוד בסביבה לא אנושית. הספר נקרה בדרכי בסיפריה העירונית ושמחתי שלא פיספסתי אותו- כי כאמור הו... המשך לקרוא

שירי

ספר אפוקליפטי, עם תקוה. על סוף האנושות כתוצאה מגלי חום, מגפות והיכחדות של אנשים,בעלי חיים, צמחים וכמובן תרבות או כל העקרונות האנושיים. הספר מתאר מצב שבו אנשים נלחמים אחד בשני בבחינת "יד איש הויה באחיו". הכל מתואר בתכסיסים כאלו ואחרים. לא אקלקל את הסיפור, אבל האהבה תנצח. הקריאה בספר מעיקה. כשקראתי את רמבו, להפתעתי,אפילו הזדהיתי עם הגיבור המחסל רשעים ( תמיד נזהר מלפגוע בצדיקים, או פשוטי העם). הדבר נכון כמובן במערבונים השונים שמסתיימים תמיד בדו קרב הירואי. הספר דומה יותר לספריו של קרל מאי, "ונטו ויד הנפץ" ושאר סיפורים אחרים. שם האינדיאנים נחשבים ל..מד... המשך לקרוא

אורי רעננה