ביקורות ספרים על הספר חייבים לדבר על קווין

רציתי לקרוא זמן מה. לא לגמרי מה שציפיתי ולעתים כמעט ויתרתי. מעורר אנטגוניזם וככל שמתקדמים הינו קשה, מטריד ועוכר שלווה. בעיית מפתח מבחינתי בגינה נטיתי לוותר מדי פעם היא גבב פרטים מייגעים. 500 עמודים בהם אווה המספרת ואמו של קווין מרחיבה ללא סוף על עבודתה בתיירות וטיסותיה בעולם, הבית שקנו, משפחתה, שיחות סתמיות ומה לא. עמודים רצופים על כלום שעל חלקם עברתי ממש מהר, מיעוט חלוקה לפסקאות המקשה יותר. חפרנית רצינית, בקיצור. קווין חאצ'טוריאן (המבוטא כ-ק' ומכאן נגזרים ראשי תיבות ק"ק מדי פעם) ממוצא ארמני הוא סוציומט מטורף מלידה שגדל להיות רוצח בן עשרה אך אינו טיפש... המשך לקרוא

ראובן

... המשך לקרוא

משה

עוד על "חייבים לדבר על קווין" מאת ליונל שרייבר כתב: משה מאלר קראתי את ספרה ליונל שרייבר – בחרה לה שם של בן. "חייבים לדבר על קווין". קראתי. . . ובכיתי. דמעותיי טרם יבשו. כתמי הצבע שהותזו בידי ילד מופרע המבקש את רוגזת אמו להתריס באופן משווע ומשדר לכולם יחס מזעזע. חייבים לדבר על קווין. כי זה הזכיר לי את כתמי הצבע המופרעים שהתיז גם בני. עצמי ובשרי. מרח כתמי צבע חולים צועקים משוועים כאילו זעק: אשפזוני, אשפזוני, הצילוני, עיזרוני ואני, כאותו שחקן בקן הקוקיה ג'ק ניקולסון בתפקיד גיבורו של קן קייסי עומד בבית המטורפים הזה ותוהה האם אני הוא המטורף ? או שמא ... המשך לקרוא

משה

מי שנותן לאזרחים נשק כדי לצוד בעלי חיים תמימים דרך כוונות משוכללות ממרחק של מאות מטרים, צריך לשלם מס. מס דם. מס אדם. וזה המס. סגן נשיא ארה"ב לשעבר ריצ'ארד (דיק) צ'ייני, קיבל פטור מהמס הזה, וחבל. בתאונת הציד שלו היה רק פצוע אחד. איזה דיק. חבל שהוא נשאר בחיים כדי לספר על זה. חייבים לדבר על קווין 1. עם פסיכולוגים 2. עם פסיכיאטרים 3. עם מגרשי שדים 4. עם מוציאי דיבוק 5. עם גלאי פסיכופתים 6. עם מאבחני סוציופתים 7. עם מאתרי רוצחים 8. עם מישהו מהמנגנון המסכל, המעצר המנהלי או האשפוז בכפייה, אבל חייבים לעשות משהו בקשר לקווין, דאמיט!!! דברים שעשיתי במהלך הקריאה<... המשך לקרוא

במידה רבה של אי נוחות אני משתפת את הרגשתי לגבי חייבים, מפני שלאחר שצלחתי את הספר עד תומו מסקנתי היא :לא. לא חייבים, בהחלט לא. עלי להסביר את דברי, למרות שאני צופה ריקושטים בתמורה. הנושא אותו בחרה ליונל שרייבר טעון ומעורר חרדות ופחדים בכל אדם, ובעיקר בכל הורה. לכן הרעיון שהגתה להציג את הסיפור מנקודת מבטה של האם הוא בהחלט מיוחד ולא צפוי. אבל הכתיבה נשמעת מאולצת, ובמקרים רבים חסרת אמינות עד כדי כך שהיא חושפת למשל את העובדה ששרייבר עצמה לא ילדה ולא טיפלה בילדים מעודה. הספר תואר במקומות רבים כמותחן פסיכלוגי מעמיק. חיפשתי עומק ולא מצאתי אלא ציפוי רדוד של ... המשך לקרוא

טופי

וואו...נשארתי עם פה פעור בסוף הספר ...אז הסיבה שהוא מקבל אצלי "ספר טוב" ולא מעולה,זה שהיא טוחנת את השכל בתיאורים ממש מיותרים שבגללם קיבלתי מלא פעמים עצבים ופשוט שמתי את הספר בצד (ספר מעולה מעולם לא נתן לי להניח אותו בצד) כמה שניסיתי להסביר לסובבים אותי מה מיוחד בספר הזה לא עלה במידה אחת עם ההרגשה של הקריאה ובבת אחת החלטתי לוותר ולא לנסות להסביר פשוט מי שרוצה לדעת חייב להתאמץ ולקרוא!!!! חייב!! זה בהחלט ספר שלא נתן לי מנוחה חשבתי עליו ועל התובנות שעולות ממנו... אני מצטערת אם התיאורים שלי סתומים פשוט ברגע זה סיימתי אותו והתחושות עדיין מהדהדות לי בראש...כנראה ... המשך לקרוא

דיבשונית

"חייבים לדבר על קווין" עלה פתאום לכותרות, גם כאן וגם באתרים אחרים, בעקבות הסרט שיצא על פיו, שגרר כמובן הוצאה מחודשת עם כריכת הסרט. לא ראיתי את הסרט וגם אינלי כוונה כזו, והספר שקראתי הוא בהוצאה הישנה בתרגום צולע במקצת. היה לי מאוד קשה לצלוח את הספר, משתי סיבות: הסיבה הראשונה היא התוכן הקשה של הספר. הסיפור ידוע: ילד שנולד עם סוציומטיות מובהקת, שונא את כל העולם ולא נמנע מהלפגין את תיעובו לחברה שמסביבו. היחיד שזוכה ליחס סביר כביכול הוא אביו, שלא מבחין כי מדובר בהצגה אינטרסנטית ותו לא. אימו של קווין, הדוברת בספר, מבינה את המניעים שלו ומסוגלת לצפות את התנהג... המשך לקרוא

מירב