ביקורות ספרים על הספר יום אחד
|
לא רע.
מסתבר שאפשר לחיות חיים ארוכים בתוך רפש, כשאתה מתגלגל משיכרות אחת לשניה, במסע הרס עצמי מפואר.
ומצד שני לבנות חיים שלמים על ציניות וצדקנות ללא קץ וללא תוחלת.
והכי מוזר - בין שני האנשים שנעים במסלולים אלו יכולה להיות ידידות עמוקה ובסוף גם אהבה.
אז נכון שאני לא מאמין בידידות כזו, וחושב שהיא לא קיימת, אבל כמו בסיפור אגדה טוב, גם כאן היה נחמד לקרוא ולהתגלגל עם הסיפור משלב לשלב.
נחמד למי ששייך לקבוצה הגילאית ומבין וזוכר את המציאות שהייתה באותם שלבים.
אבך בהחלט לא יצירת מופת.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אין ספק שהספר הזה וודאי מוכר לכם, כמובן אם הייתם מודעים לסרט ששבר את הקופות בשנת 2010? או לשחקנית האן האתווי באותה תקופה, וגם אם לא, זה היה אחד מהסרטים הרומנטים שנודעו בשנת 2010-2011. הסיפור מגולל את סיפורם של שני חברים שנפגשים בתור סטודנטים דקסטר ואמה בקימברד'ג בלונדון בשנת 1988 ב15 ביולי, מתאהבים אחד בשני אך מחליטים לשמר את החברות בינהם, ולא להפוך לזוג וכל שנה רואים מה קורה לאותו הזוג, איפה הם נמצאים? והתאריך הוא בעצם שנה אח''כ אך באותו תאריך לועזי 15 ביולי. זה נשמע לכם בטח לא הגיוני, עלילה בלתי שגרתית שחושפת רק יום אחד בשנה, והספר המדהים הזה נכתב בידי סופר ל... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נהדר. אומנם סיפור העלילה קצת מוכר ומזכיר סיפורים דומים, אבל הדרך הייחודית שהסופר בחר: היום המסוים בשנה לאורך השנים, הכתיבה הקולחת, המצחיקה, המרגשת והחדה הופכת את הספר למשהו אחר.
אהבתי את הדמויות הכל כך שונות וכל כך רציתי שהחיבור ביניהם יקרה .
אהבתי את הספר.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סדרת הקולנוע UP היתה סדרה של סרטים תיעודיים בריטיים שצולמה משנות ה- 60 ועקבה אחרי חייהם של ילדים בריטיים. כל 7 שנים חדרה המצלמה לחייהם לרגע והמשיכה הלאה עד המפגש הבא - מילדות בגרות וזיקנה. אני ראיתי פעם ראשונה את הסדרה בשנת 84 כך שחוויתי 4 גלגלולים בחיים של גיבורי הסדרה - מאז ועד היום אני תוהה האם העתיד נכתב מראש (כמו שאפשר לראות על חלק מהדמויות) או שחיינו הן דלתות מסתובבות - למי שלא הציץ בסדרה אני ממליץ בחום לנסות - זו חוויה סוציולוגית מאלפת כמו גם הסיפורים סביבה וכל שכן גיבוריה הדוקומנטריים שלראשונה בחיי חשפו אותי לעידן הריאלטי.
לענייננו הניסיון לכוון ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
למען האמת לא התרשמתי ולא התלהבתי, ובטח שלא מצאתי בספר את ה "רומן מבריק" שנכתב על הספר בגב הספר. הספר קצת טרחני, לא זורם בשטף ולא קל להמשיך בקריאתו, לפחות בחציו הראשון. הרעיון נחמד - לספר אחת לשנה, ביום השנה לפגישה הראשונה של הגיבורים, על חייהם ועל מה שעבר עליהם במשך השנה האחרונה. הביצוע והכישרון של הסופר קצת פחות. אולי רק במאה העמודים האחרונים ישנה קצת התרוממות והספר משתפר, מה שעזר לי גם לתת לו בסוף 3 כוכבים (בסדר) ולא להתלבט בין שניים לשלושה (שזה היה הכיוון שלי במשך רוב הקריאה בספר). אל תרוצו לקרוא, לדעתי לא מצדיק.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אומללות.
זו המילה שהייתי משתמשת כדי לתאר את הספר הזה. אומללות.
זה ספר שלם שמדבר על 2 אנשים אומללים עם חיים אומללים ומסכנים ואפילו עלובים באיזה שהוא מצב.
בחיי שבשליש האחרון של הספר אני פשוט בכיתי, לא כי זה ריגש אותי או העציב אותי או משהו כזה, אלא כי הדמות הייתה כל כך אומללה שאני התקשתי לקרוא את זה אפילו.
היו לי ציפיות! הרבה מהן!!!
אני מצאתי את הספר הזה באיזו כתבה 'סרטים נוראים שבוססו על ספרים טובים' או 'סרטים טובים שבוססו על ספרים נוראים', אני לא זוכרת איזה מה ולא הצלחתי למצוא את הכתבה הזו, אבל כשקראתי את התקציר מלפני שנה ושליש חשבתי שזה יהיה חמוד.
אבל ל... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שישים מדרגים: 52 בנות, 8 בנים. אני חושבת שזה נתון שמרמז למדי על מהות הספר. אבל נתחיל בהתחלה.
יולי. חם. המדחום מורה על שלושים וחמש מעלות, שזה די הרבה אם חושבים על זה. יצורי הפרא בקיטנה שכחו שהם אמורים להיות ילדים חנונים שהולכים מרצונם החופשי למחנה מדעי בקיץ. במקום זה הם ציירו בעט זה על עורפו של זה, וחטפו זה לזה את האייפונים. עזבתי אותם, הלכתי לתמי 4 ומילאתי את הבקבוק במים קרים, ויצאתי אל החניה המהבילה, לתוך האוטו שלא היה לו שום צל לעמוד בו במשך שבע שעות. בתוך האוטו הטמרפטורה בוודאי עוברת את שלושים וחמש המעלות. בוודאי את הארבעים. גם המזגן לא ממש עוזר. המזל הי... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כולנו דומים אחד לשני,רובינו עושים את אותם מסלולים בגילאי 20-40 מי יותר מי פחות..
גרים בדירות שכורות ברחביה או מקום אחר ,דירות שלא מצדיקות את שכ"ד הגבוה,אבל מחיר שמשלמים
כדי להיות סטודנט בדרך לעצמאות שאומר שלום "לסינר של אמא".
הקלות שבה אנחנו פוגשים ונפרדים מכמויות האנשים שעוברים לנו מול הפרצוף,או תופסים מטוס לקצה העולם
שורפים כסף וזמן בחיפוש משמעות ואהבה אמיתית.הקלות שבה אנו "מאבדים את הראש" בכמויות אלכוהול בגלל אהבה נכזבת..
כמה שטויות אנחנו עושים בשם הנעורים הנצחיים שהגבול בכלל מתחיל היכן שהשמים נגמרים..
מסטודנטים אידאליסטים חדורי אמונה לשנות את ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יומרה נכונה במקצת תהיה לומר שהקולנוע הישראלי עבר שתי פסגות משמעותיות, הראשונה הייתה בסרטי הבורקס הקומיים-האירוטיים כדוגמת אסקימו לימון שהפכו לסרטי פולחן, והפסגה השנייה היא המגמה העכשווית, סרטים סמי דוקומטריים, הלובשים דעה פוליטית מוצקה הסוללים דרכם למועמדות המכובדת של הסרט הזר באוסקר כדוגמת "בופור" או "ואלס עם באשיר".
לא אני לא התבלבתי, אני יודע שאני אמור לכתוב על "יום אחד".
היומרה שהצגתי בפתיחה על הקולנוע הישראלי מעלה שאלה על תפקידו של הקולנוע. יש שיגידו שישראל ויתרה על הניסיון להצחיק, או לרגש,וניתן לומר כמסקנה שבריחה מהיכולת להצחיק או לרגש זה... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שואב אותך לגמרי לתוך העלילה, רומנטי, מרגש, משעשע ועצוב.
הקריאה קלילה ומהנה, ממליצה לקרוא.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
לקתחי את הספר בעקבות המלצה של המוכרת כי שמעה שמאוד אהבתי את הספר של ענת טלשיר אז היא ארמה שאני מאוד אתחבר לספר הזה בגלל שהוא נורא רומנטי ומדבר על אהבה גדולה. טוב אהבה גדולה לא מצאתי בו, לא השאיר בי שום חותם... סיימתי לקרוא אותו שלשלום וכבר שכחתי על מה הוא היה.. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מקסים. אין ספק שהרעיון הנרטיבי שעומד במרכזו מקורי ועושה כמעט את כל העבודה. אציין גם את הכתיבה של ניקולס והדמויות העמוקות. ללא ספק, יום אחד הוא אחד הספרים הטובים שקראתי בשנה האחרונה!
שימו לב גם שאו-טו-טו יוצא הסרט בקולנוע (http://www.lev.co.il/movies/movie.asp?itemid=569), עם אן האתאווי וג'ים סטורגס. בתקווה שהסרט לא יאכזב.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
פיהוק גדול.
אני אוהבת שנינות בריטית, ושמעתי שזה ספר משגע.
חבל שפתחתי אותו. סיפור האהבה ה"מקורי" על אהבה שהחלה כלילה חד פעמי והפכה לחברות ארוכה עם עליות ומורדות במשך שנים היה יכול להיות מצויין- אבל הוא לא.
בניית הדמויות היתה אנמית, וכך יצא שאמה, הסטודנטית המרדנית שאפה להציל את העולם אבל זה התבטא רק בתיק של צ'ה והתעניינות בפוליטיקה, דקסטר רוצה להיות מפורסם והעיקר שיהיה "כיף", אבל היו הרבה מאוד חוסרים ונראה כאילו זו אופרת סבון או תסריט לסרט בו תמיד נשארים צעירים, הסופר לא היטיב לתאר את שינויי הגיל והקפיד על הדגשת הקירבה ובאמת שהתפוצצתי בשלב מסויים, מפני... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קריא מאד. אתה שם אתם. ניתן לחוש את הדמויות ובעצם החווייה היא בהיותך שם. הכתיבה מעניינת והמראה בביתך מדברת אליך: "זכור לך משהו דומה?". אם כך - הרי הספר השיג את מטרתו. מומלץ (אפילו בחום...)... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שאלתי את הספר בעקבות המלצות. אני מגדירה את הספר בין בסדר ל-טוב. קטעים מסויימים עניינו אותי ואחרים שעממו עד כדי כך שנאלצתי לדלג עליהם מה שבדרך כלל איני נוהגת לעשות. רוח מלנכולית מרחפת מעל הספר ,בין דפיו ושורותיו כאילו אין תקווה והגורל ידוע מראש ולא משנה איך תנהלנה הדמויות את חייהן. מאורעות החיים מטלטלים את האנשים כמו מריונטות מבלי שתהיה להם שליטה על גורלם - די מדכא.
במהלך הקריאה הייתה לי תחושה של פספוסים לאורך כול הספר .אף אחד לא באמת מאושר שם . כולם בעיקר דקסטר ואמה מרגישים חושבים משתוקקים למשהו ולמישהו והבעיה היא שהם אינם מביעים באופן ברור את רגש... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסוף מפתיע, אבל האמצע וההתחלה מאוד משעממים. לא התחברתי לדמויות גם.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא נפלתי,לא סבלתי - זו הדרך הכי טובה נראה לי לתאר את חווית הקריאה שלי פה.
3 כוכבים בהחלט.
יש פה איזה רעיון ספרותי שלא יצא לי עוד לפגוש - לקיחת יום אחד בשנה (15 ביולי) החל משנת 88 עד 2007 ולתאר דרכו חיים שלמים של זוג אנשים על כל תהפוכותיהם.
הרעיון הזה טומן בחובו איזה מלכוד שלא נראה שאפשר לצאת ממנו:
מצד אחד הואיל ואנחנו חוזרים כל פעם ליום הספציפי הזה בכל שנה מן הסתם נרצה שיקרו בו הכי הרבה דברים כי בשאר הימים אנחנו לא נוכחים בספר אלא רק שומעים לאחר מעשה בצורה של זיכרון פה וזיכרון שם. מצד שני הרי זה לא הגיוני שכל הדברים הכי חשובים בחיים יקרו באותו יום כל שנה ואם ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר שלקחתי בספריה במקרה. לא שמעתי לא עליו ולא על הסופר שכתב אותו. מזמן כבר לא נקשרתי כל כך לדמויות בספר.....ספר מרגש וחכם.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעולה. מעולה. מעולה.
ספר על החיים, על החלטות ובחירות, על מה שקורה לנו, על מה שהיינו רוצים שיקרה, על מה וכמה שניסינו.
קריא מאוד, מרגש, יש צחוק ויש בכי. נוגע ללב וגם קורע לב...... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?
אמה ודקסטר מסיימים את לימודיהם במכללה ויוצאים אל החיים. חברים טובים, ששואפים בסתר ליבם ליותר מזה.
אנו מלווים אותם ואת הקשר ביניהם במשך כעשרים שנה: התפתחות מקצועית, חברתית, אישית.
יחד איתם אנחנונחשפים לפער שבין שאיפות וחלומות לבין המציאות, שלא תמיד מתחשבת במה שכתבנו ביומננו היקר בימי הנעורים. הדרך רצופה עליות ומורדות, הצלחות ותסכולים, כשכל הזמן, ברקע, מתחת לפני השטח, מבעבעת הכמיהה ההדדית לקשר משמעותי יותר ביניהם. קשר שמתפספס מסיבות שידועות לנו, הקוראים, אבל לא לזוג החברים.
השנים עוברות, החיים קורים. האם יהיו יחד בסוף?... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מאוד יפה ומרגש. אני לא אכתוב על מה הוא מסופר כי כבר הרבה אנשים עשו זאת לפני.
הספר כתוב בצורה קלילה וברורה,העלילה מאוד מושכת ומסקרנת.
... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אנחנו לא באמת זוכרים את חיינו. יש לנו זכרונות מארועים מכוננים, אבל בדרך כלל כשתרצה לזכור תקופה מסויימת, הרגשה מסויימת, תתקשה מאד. ואם מישהו שותף לזיכרון שלך, פעמים רבות הוא יזכור אותו אחרת ממך.
הספר הזה מנסה לתמצת חיים שלמים דרך התבוננות ביום בשנה. מה היה לנו ב 1992? וב 1998? הסופר לוכד את חייהם של גיבוריו פעם בשנה וביום הזה מצליח לבחון את השינוי העובר עליהם, את התבגרותם ואת תקיעותם.
הסיפור מסופר דרך עיני גיבוריו: הפרשנות שהם נותנים לארועים (שגם כשהם חולקים חוויה, פרשנותם שונה) הדרך הייחודית בה הם רואים את רגשותיהם ובוחרים מה לעשות לגביהם... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עושה חשק אחרי שקוראים את הספר לתעד יום אחד כל שנה באותו תאריך ולראות מה השתנה וכמו בספר אתה מוצא את עצמך כל פעם במצב/מקום אחר שלא תמיד תיכננת כמו שרצית או שכן..אבל תמיד תמיד משהו ישתנה.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היו קטעים יפים בספר סוף קצת מפתיע, אבל אני חייב לומר שיצירת מופת זה לא! בטח כשקוראים אותו ממש אחרי 'היומן'. לא נפלתי מהכסא...... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
להיות בן 22 ולחשוב הכל פתוח ישנן אין סוף אפשריות בפניך ובעיקר יש מלא זמן, אם אתה נכשל לא נורא אתה כל כך צעיר... ופתאום הדברים לא כל כך מסתדרים אנשים מסביבך מרימים גבה ואתה לא כל כך יודע מה אתה רוצה להיות שתהיה גדול או גרוע מזה אתה לא כל כך מוצלח בלהיות מה שרצית להיות. ספר מעולה .... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם ודקס. דקס ואם.
דיוויד קולינס מפליא בכתיבתו הכנה, הישירה והלא מתחנפת. אני אפילו לא יודעת למה לקחתי לקרוא את הספר (לחץ חברתי?) אבל עשיתי את זה, והוא הפתיע אותי כל כך לטובה. זה לא עוד רומן נדוש ודביק ובנאלי אלא סיפור אהבה מקורי ושונה דקסטר הוא לא הבחור המושלם ואמה היא לא היפייפיה התורנית, מה שנותן לדמויות הזדמנות להיות אנושיות ולנו הקוראים הזדמנות למצוא את עצמינו בתוכם.
הרעיון של הספר מקסים. בעוד חייהם של אמה ודקסטר מתפתחים, משתנים, עולים ויורדים, אנחנו הקוראים פוגשים אותם פעם בשנה ב-15 ביולי של כל שנה ומתוודעים אליהם מחדש. אנחנו עדים לכל ההחלטות החש... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
במוסף "ספרים" של הארץ כתבה רותה קופפר "לעיתים רחוקות קורה שנתקלים בספר לגמרי במקרה. ספר שלא שמענו עליו דבר קודם, לא המליצו עליו, השמועה על איכותו לא עברה מפה לאוזן - והוא מתברר כנהדר, ספר שהוא תמצית של כל מה שמחפשים בחווית קריאה." השורות האלה כל-כך קלעו למה שחשבתי שהחלטתי לצטט. גם אני ממש הימרתי עליו ללא כל רמז מקדים, קניתי בעצם ספר אחר ואת זה לקחתי כנוסף במבצע כי לא מצאתי משהו אחר. אחרי שקראתי קצת הבנתי - I hit the Jack pot כבר לא יכלתי להפסיק לקרא.
הספר עוקב אחרי איש ואשה מהיום בו סיימו אוניברסיטה ב-1988 עד שנת - 2007 כשכל פרק הוא אותו תאריך רק שנה מאוחר יותר. השניים ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
