ביקורות ספרים על הספר תיאום כוונות [מהדורת 2013] - 30 שנה למלחמת יום כיפור - עם הספר - פרוזה ישראלית #

עוד לא הספקתי להוריד את הגבה שהרמתי כשקראתי בביקורת של אלון איך הוא לומד לבגרות בהיסטוריה עם הילדים שלו וכבר מצאתי את עצמי קופצת לספרייה לקחת את תיאום כוונות כדי לעזור לבן שלי בעבודה בספרות. ההפתעות הקטנות של ההורות… אבל האמת היא ששנים שאני רוצה לחזור אליו, אולי אני צריכה להודות למורה לספרות של הבן שלי. או שבעצם, אולי עדיף לחכות קודם לראות איזה ציון קיבלנו? את הספר תיאום כוונות קראתי לראשונה כשהוא יצא לאור. הייתי אז בכיתה י"ב, לא ילדה קטנה, כמובן שידעתי שמלחמה זה דבר נורא… אבל הספר עדיין היה אגרוף רציני בבטן. תחושה חזקה של "אה, ככה זה מלחמה... המשך לקרוא

רויטל ק.

בחמישי באוקטובר שנה שעברה ראיתי בקולנוע את הסרט גולדה, ודאי לא קשה לנחש כיצד אני זוכרת את התאריך כה טוב. הסרט התמקד בתקופת כהונתה של גולדה כראשת ממשלה וביחוד בימים הראשונים והקשים של מלחמת יום הכיפורים. הסרט היטיב לתאר את ההלם והזעזוע מנקודת המבט של הקברניטים של המדינה אל מול הפלישה וההתקפה האדירה. יצאתי מהסרט ברגשות עזים ודי מעורערת. הוא מתאר היטב עד כמה המצב היה קשה מבחינת ישראל. ויומיים אחר כך הכל השתנה, במדינה, בי. קשה שלא לראות את הדמיון בין שתי המלחמות, המלחמה מלפני חמישים שנה וזו שעכשיו. הספר תיאום כוונות מתאר את הימים הראשונים של מלחמת י... המשך לקרוא

מירית

WEB-INF\web.xml... המשך לקרוא

אורח

ספר זה הוכיח לי מעל הכול שמלחמה אינה רומסת את הדת. על פניו, מלחמה ודת הן שתי מילים מנוגדות וכל קשר ביניהן מקרי בהחלט, כביכול, אבל הספר הוכיח שגם ברגעי קושי, רגעים שבה הדעת מוסחת, פצצות מוטלות בזו אחר זו לכל עבר, שורקות מעל לראשך ומאיימות לפגוע בו, הדת, התפילות ונוכחותו של האל נמצאים בליבו של אדם מאמין ולא מרפים ממנו. נוסכים בו ביטחון ומאפשרים לו לנוע הלאה, עם כל הכאב שבדבר. במהלך הקריאה לא בכיתי. לא ירדה אף דמעה, אבל תחושה קשה של כאב ננעצה בי כיתד. ישירות בלב וליוותה אותי לאורכם של העמודים, וככל שהעברתי אותם תחת ידי והגברתי את קצב הקריאה, התחושה הקשה הת... המשך לקרוא

סקאוט

ביום כיפור לפני שלוש שנים עוד הייתי חייל, אי-שם בין שכם לאריאל. שובצתי באיזו עמדה עם עוד חייל, כשכל פעם מישהו אחר למעלה בעמדה בזמן שהשני נח למטה. אני, שרגיל בתפילות בבית הכנסת ביום כיפור, פתאום מצאתי את עצמי לבד. הנה מה שכתבתי אז: בתפילה הייתי גם הציבור וגם שליח הציבור. התרתי את העבריינין להתפלל כשהעבריין היחיד שהיה שם- היה אני. וגם הצדיק היחיד. קריאות הקשר על עוד אירוע בגיזרה התערבבו עם יונה הנביא ועם ווידוי הגדול וי"ג מידות ונעילה. ומדי הירוק שהחליפו את בגדי הלבן. מניין של חייל יחיד, תפילת רבים של איש אחד. (אוקטובר 2016) השנה החלטתי ל... המשך לקרוא

adielz

מלחמה היא מבחן קשה לכל אדם, לאופיו, לערכיו, לאמונותיו. קל וחומר מלחמה נוראה (כל מלחמה היא נוראה, אבל יש נוראה ויש נוראה). מלחמת יום הכיפורים הייתה נוראה. סבתו, תלמיד ישיבת ההסדר "הכותל" בירושלים, נקרא להילחם כשהיה בן 21. אני חושב שנכון לקרוא את הספר שכתב לא רק כסך תיאור הקרבות, החוויות, מה עבר עליו ועל חבריו במלחמה, אלא גם כמסע מטלטל ונורא של איש מאמין באלוהים, בתמימות, בכל לבו, שיוצא ממנו אדם שונה, אך כנראה גם מאמין גדול יותר. זה הסיפור שלו, כמובן. נדמה לי שזו זווית ייחודית והיא עיקר החידוש בספר. היו שהשוו את סבתו לעגנון. זו שגיאה גדולה. עגנון משתמש בל... המשך לקרוא

עמיחי

תיאום כוונות - הרלוונטיות הכואבת של הביטוי את האלוף (מי"ל) אורי אור, פגשתי מספר שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים, בערב אחד, בו החשכה שירדה גרמה לשיחה אינטימית ולהתכנסות לתוך מחשבות והרהורים. במפגש בו נכחו מספר צעירים, אורי סיפר על קרבות רמת הגולן, שהיו האירוע המכונן של חייו, בהם הוא פקד על חטיבת שריון במילואים, שנדרשה לעלות בבהילות מפילון לרמת הגולן, עם טנקים מיושנים, צנטוריונים המתודלקים בבנזין דליק, וללא תיאום כוונות, פעולה שהטנקיסטים מבצעים בכדי לכייל את תותח הטנק, ללא פעולה זאת פגז התותח לא יכול לפגוע במטרה, וכמובן עם ציוד אישי חסר, וללא הבנת הסיכונ... המשך לקרוא

רץ

הם עוד חיים בינינו, עובדים, מסתובבים, נחים, מנהיגים ומונהגים, רגילים ומיוחדים, שקטים וצועקים. הצעירים ביניהם כבר בסביבות השישים, והוותיקים נושקים לשמונים. הם חולקים אתנו את היום יום של החיים הרגילים, את הצעקות והחוסר נימוס, את ביחד והאחווה, אבל הם אחרים. הם גיבורים אמתיים, הם היו שם בתופת, קו דק של התנגדות שמאחוריהם אנחנו, אלה שכבר היו ואלה שיהיו. הגיבורים האמתיים והשקטים, הם ראו את הגיהינום ושמרו אותו לעצמם, לחלומותיהם ביום ובלילה. לפעמים משהו דיבר על זה, לפעמים מישהו צילם את זה, אבל אף אחד פרט להם לא יתפוס את זה. מלחמת יום הכיפורים, הכריעה במכה ... המשך לקרוא

ניר

https://wp.me/p4kTCp-8b9 "ואיך שמעתי את גידי המט"ק צועק: תותחן, אש! ואני משיב: אבל אין לי תיאום כוונות! והמט"ק צועק: תותחן, אש! אש! אתה שומע? לא חשוב לאן, יורים עלינו..." (עמוד 13). ביום הכיפורים האחרון קראתי שוב את ספרו של הרב חיים סבתו "תיאום כוונות" (הוצאת ידיעות ספרים, מהדורה שנייה, 2003). הספר תיאר את חוויות הלחימה של הסופר, בן ישיבה באותה עת, אשר לחם במלחמת יום הכיפורים כטנקיסט בחטיבת המילואים 679 ברמת הגולן. לראשונה קראתי אותו בשירות הסדיר, ומאז חזרתי אליו לא פעם, אף שאינני שריונר ובוודאי ובוודאי שאיני בן דורו של המחבר (כי אם צעיר ממנו ב־30 שנה), שכן כבר בקריאה הראשונה... המשך לקרוא

פרל

ספר מעולה, קראתי את הספר ביום אחד, האמת שרציתי לשמור את זה ליום כיפור, אבל הייתי חייבת ספר טוב ואכן נהנתי מאד, והכי נהנתי מהמשפט הזה: אנשים גדולים עושים מעשים גדולים כשכולם רואים, אנשים קטנים עושים מעשים קטנים כשאף אחד לא רואה והם הם באמת המעשים הגדולים.... איזה כוח איזה אמונה ואיזה גאווה אדירה היתה לדור הלוחמים של חיים סבתו, והלוואי שיידבק קצת מהיופי והטוהר בספריו גם בנו... איזו דרך מקסימה זאת היתה להתחיל בה את השנה החדשה... ... המשך לקרוא

שושי