ביקורות ספרים על הספר ארמון הפרעושים
#
היחס שלנו לסופרים הוא דו-ערכי. מצד אחד אנחנו מעריצים כל מי שהוציא לאור ספר. מעריצים את היכולת לארגן מלים בדרך שתשבה את דמיוננו. מעריצים את היכולת לספר סיפור ולמצוא סוף לכל סיפור – קצת לברוא את העולם בכל ספר.
מצד שני, אולי דווקא בגלל הצד הראשון, אנחנו כועסים עליהם אם הם לא משתבצים היטב בסיפור שלנו: אם יש להם דעות פוליטיות שונות משלנו, אם יש להם חיי משפחה שאינם מתאימים לדימוי שלנו את החיים הראויים להערצתינו. וככה אנחנו מנהלים עם הסופרים שלנו יחסי אהבה-שנאה. בשניוּת שיצרנו.
אליף שאפאק הועמדה לדין בתורכיה על "פגיעה ברגשות העם התורכי", בספרה "הממזרה מ... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הספר הוא מעין דירה להשכיר הטורקי. הספר מתאר את חווית חייהם של הדיירים בבניין שקיבל את השם : ארמון בונבון. השם שנותן לו המספר בשם הספר הוא : ארמון הפרעושים.
אך אין הוא ארמון כלל. הבניין נבנה על שטח בתי קברות בעיר איסטמבול על ידי אדם שהיגר מרוסיה עם אשתו.
הספר מספר על כל הדיירים בבניין ,כל פרק לכל דייר עם מספר הדירה של. על היחסים בין בני הבית וגם בין שכנים. מין מיקרו קוסמוס קטן . המספר גם כן גר בבניין כך שסיפור חייו שזור בו.
עיקר הסבל של הדיירים מלכלוך ,זוהמה וריח רע, אך בעצם הם גם המייצרים אותה
הספר מדבר בעיקר על בתי קברות ,על אשפה , לכלוך ,סירחון חר... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אהבתי. אהבתי מאד.
אהבתי כי הספר מדבר על מדינה במזרח הים התיכון, מדינה שהיא מתקדמת ופתוחה למערב והשפעותיו. מדינה עם אמונות תפלות, סרטים אדומים על היידיים וחמסה-חמסה-חמסה.
נכון שהספר מדבר על טורקיה, מדינה שמאבדת בימים אלו את ציביונה המערבי במהירות וגולשת במדרון החלקלק לתוך האופל של עולם דתי פונדמנטליסי חסר סבלנות ופתיחות.
אבל בנקודת הזמן שהספר נכתב - הוא כאילו נכתב על המציאות שלנו, אבל בלי מלחמות ופלסטינים.
ולכן הנופים מוכרים, הטיפשות מוכרת, התנהגות האוכלוסייה ידועה מראש, מזג האוויר מוכר, האמונות התפלות מוכרות, מבנה המשפחות ועוד.
והסיפור קולח ומקס... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הסקרנות הובילה אותי אל הספר הזה... איסטנבול, אוסף מוזר של דמויות שנרקמות לעלילה אחת, עפ"י כריכת הספר... מצאתי יותר מדי דמויות מוזרות, גרות בכפיפה אחת באותו בנין הזוי. הדילוגים מדירה לדירה עייפו אותי ויחד עם זאת הסתקרנתי לדעת את פשר החידה שבסיפור. לא הייתי משווה את אליף שפאק לאורחאן פאמוק.... המשך לקרוא
אהבת? ![]() |
|
|
|
|
|
לקח לי המון זמן לסיים את הקריאה כי הספר לא כזה סוחף והיו לי הפסקות ארוכות בקריאה. ההתחלה מעיקה משהו אבל ההמשך הרבה יותר טוב.
זהו סיפור יוצא דופן על בנין שידע ימים טובים יותר ודייריו.
הסיפורים על הדיירים השונים לא ממש נשזרים זה בזה אלא לקראת הסוף.
תעלומת האשפה בחצר הבנין הולכת ונפתרת לקראת הסוף. הספר מלא דמיון ולדעתי יכולים להנות ממנו כל מי שמחפשים לקרוא סיפור נחמד, קצת שונה.
אם אני מנסה לחשוב על מסר כלשהו שהסופרת מנסה להעביר הרי שזהו: מקור הצחנה הוא לא תמיד במה שמצוי בחוץ וגלוי לעין. כדי לגלות את מקור הסרחון צריך להתבונן קרוב יותר ,בפנים. זהו מסר ש... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ארמון הפרעושים / אליף שאפק
הוצאת כנרת זמורה ביתן
400 עמודים
*הספר התקבל לסקירה מתפוז*
ארמון הפרעושים הוא "ארמון בונבון", אשר נבנה על ידי מהגר רוסי על חורבותיהם של בתי קברות באיסטנבול (כמו גם חלק גדול מהעיר). תהילת העבר של הארמון עברה הלכה לה, והיום הוא עומד מוזנח, מוכה פרעושים וחרקים נוספים אחרים. לאורך כל הספר מתואר ריח הזבל העומד באויר. שקיות זבל נערמות מחוץ לביניין וכל הדירות סובלות מהריח, אך אף אחד מהדיירים לא מצליח לגרום לכך שאנשים פשוט יפסיקו לזרוק שם את האשפה שלהם. אותם "דיירים" הם בעצם תושבי עשר הדירות בביניין, כל אחד יותר ציורי מהשני. יש ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|