ביקורות ספרים על הספר אנשים עלובים

אני לא יודעת איך לנסח את זה. קראתי את כל הספר החג, אבל די הכרחתי את עצמי לקרוא אותו כי לא היה משהו אחר. אם תשאלו אותי על מה הספר... אני אגיד לכם שהספר הוא על מגפיים. כמה שמקאר מברבר על המגפיים שלו, ומה אנשים יחשבו, זה בלתי נסבל. הספר הזה נחשב "רומן מכתבים", ואם לשפוט על פי הניסיון שלי עם הספר הזה, זה כנראה לא הסגנון עבורי. כן יש אווירה שנחרטת, שלדעתי זה פשוט איך שדוסטויבסקי כותב, ולמרות שלא נהניתי מהספר הזה אני גם לא יכולה להגיד שהוא משעמם. זה פשוט לא מגיע לשום דבר מעניין. זה סיפור על עליבות, ומי אוהב סיפורים כאלה, ברצינות, מי מבינינו מחליט יום אחד שוואלה ... המשך לקרוא

סייג'

נהדר ונוגע ללב. קצת חזרַתי בחלקים מסוימים, אבל בסך הכל זה נסלח. ואני מוסיפה, כי Rasta התלונן - זה ספר על הרפש, העוני והאומללות בחיים, כמו שמי-אם-לא-דוסטוייבסקי יודע לכתוב. ספר על גבר ואישה שכמעט 30 שנה מפרידות ביניהם, הגרים בקרבת מקום במציאות עגומה ורצוצה, ומחליפים ביניהם מכתבים שחושפים מערכת יחסים מגוננת מצד הגבר ביחס לבחורה הצעירה, שלא לגמרי ברור עד כמה היא "אבהית" טהורה או שמא מהולה ב... כן. וזה בדיוק הקסם והיופי, כשקוראים ומבינים *ממה* יש לגונן, בין היתר. הדמויות הן אנטי-גיבורות פר אקסלנס, טראגיות נורא, אין פה סוף שמח, אין עמודים על גבי עמודים של איזו העמ... המשך לקרוא

"בכל אדם חבויה חיה - חיה מלאת חימה, חיה בעלת תאווה, המתלהטת על ידי זעקת השבר של הקורבן המעונה, חיה שהותרה מן השלשלת ואינה יודעת כל מעצור." דוסטויבסקי. בדידותם של שניים- דוסטויבסקי. מה עולה במוחכם כאשר הנכם מעלים על מחשבתכם שם זה? אומר ואגיד לכם מה עולה במחשבתי כאשר אני מהרהרת בשמו של דוסטויבסקי: פאתוס, עצב, דיכאון, שיגעון, גורל אכזר. כל הדברים הללו מצויים בספרו זה של דוסטויבסקי. ספרו הראשון אשר קראתי. הראשון שהכניס אותי בין כנפיו של סופר מוכשר זה, הנפלא, המעשיר והאהוב. סופר שאיננו ידוע ברחמנותו על קוראיו וגורם להם להלך בעולם אפל, מסתורי, בלתי מובן. שה... המשך לקרוא

סקאוט

מבין הסופרים הרוסים דוסטוייבסקי פחות אהוב עלי. ובכל זאת, הספר הנוכחי נוגע ללב, ומעורר מחשבה. דוסטוייבסקי לא מגלה לנו את כל הקלפים, אנחנו נחשפים רק לחלופת מכתבים ממנה מתגלה לנו רק חלק מהסיפור (וכמובן לא בצורה אובייקטיבית). את שאר הסיפור שמסתתר מאחורי הקלעים צריך להבין לבד. אהבתי.... המשך לקרוא

moshe.hadad

מבין רומני-הענק עבי-הכרס פרי עטו של דוסטויבסקי שעמדו זקופים על המדף, הציצה לה בענווה, כמו פרח קטן לבן בהיר וצעיר בסבך ענפים עבים וקשים, כריכה חדשה ומבריקה, לא-עבה מעוטרת מגפיים בלויים פרומי שרוכים. היא כריכתו מלאת היופי של הרומן מלא היופי גם-הוא הזה, רומנו הראשון של הענק הרוסי האהוב עליי עד מאוד. אנשים עלובים. את הרומן פתחתי ובתוכו שקעתי מיד כשנגלה אליי מצדו האחורי של מדף הספרים עשוי העץ שלי, רומן חלופת המכתבים בין "'זקן' (בן פחות מ-47), מָקָאר דֶבוּשְׁקִין, לוָרֶנקה, נערה יתומה וענייה בת 17 ומשהו, קרובת משפחה רחוקה שלו, שנמלטה בעור שיניה מגורל של ניצול מ... המשך לקרוא

Schuster

קראתי את זה לפני הרבה מאוד זמן. קשה יהיה לי לחזור על העלילה עכשיו, אבל אין צורך לדבר עליה, כי לא היא מה שאני זוכרת. מה שהכי אהבתי ברומן הזה זו האווירה. יש בו תחושת נוסטלגיה בלתי מוסברת שתורמת לסימפתיה טהורה, אבל אני די בטוחה שזה בעיקר הנרטיב שמשיט אותך לאיטו בזרם עדין ושלו וחמקמק ומעט אירוטי. לא יוצא לי לקרוא הרבה רומנים רומנטיים, אבל היה משהו יוצא דופן בסיפור האהבה הזה; אולי זו השפה שבה הוא משתמש, אולי אלה הדמויות המורכבות, ואולי אלה אצבעות הקסם של דוסטויבסקי, ומה עוד צריך.... המשך לקרוא

מוריה בצלאל

עצוב וקשה. פחות נהנתי מכפי שאני נהנה בדרך כלל מדוסטויבסקי ומהסופרים הרוסים במאה ה-18 וה-19.... המשך לקרוא

רוני pery

- מעניין אבל לא מלהיב (עדה ב.) - דוסטוייבסקי הוא דוסטוייבסקי...(שלמה ג.)... המשך לקרוא

ספריית מגדלים

"אנשים עלובים" הוא סיפורם הנוגע ללב של שני קרובי משפחה רחוקים, האחד מקאר דבושקין בן 47 העובד למחייתו כפקיד מעתיק מכתבים, לבין ורנקה נערה בת 17 שהתייתמה מאביה וחייה עם אימה. במרביתו של הספר שופכים השניים את ליבם ואת קשהיים במכתבים, ואף עוזרים אחד לשני. במהלך התכתבותם ורנקה, אף שולחת את אחת המחברות שלה, שבה כתבה על חייה כילדה ואת הכרותה עם בחור צעיר חובב ספרים. תאור הדברים הנמשכים על מספר עמודים, הוא מהיפים והמרגשים בספר. (דבר, שאף גרם גם לי להזיל דמעה) עם הזמן על אף קרבתם המשפחתית, מתפתחת לה אהבה, יותר אפלטונית, מאשר ממשית, אך זה אינו מוריד כהוא זה מעוצמתו ו... המשך לקרוא

חובב ספרות

לא קראתי דברים אחרים של דוסטוייבסקי, אני חייב לציין. אהבתי את הספר הזה בעיקרון כי בסצנה מסויימת הוא הצליח לגרום לי להעלות דמעה כנה ואמיתית, דבר שספרים רבים לא הצליחו. (ספויילר: למי שקרא- ההלווייה של פוקרובסקי הסטודנט) אני אהבתי.... המשך לקרוא

עומר :)

מקאר דבושקין, בן ארבעים ושבע, פקיד פטרבורגי פשוט שכל תפקידו מסתכם בהעתקת מכתבים ומסמכים. אדם כזה שסביר להניח שאם היינו נתקלים בו היה מעלה בנו גיחוך סמוי (או לא) לדמותו הנלעגת. דוסטוייבסקי מצליח ברומן מכתבים הקצר הזה להמחיש בצורה כל כך חזקה, כמה עלוב להיות עלוב. במבט הראשון נראה שדוסטוייבסקי מתאר כאן סוג של אנשים, עניים, תלושים, חסרי מגן, חסרי מעמד וכבוד, או במילה אחת - עלובים. וזה נכון. אבל במבט נוסף יש לי תחושה חזקה, ואולי אני טועה, שמהקריאה עולה התפיסה, או נשאלת השאלה מי מאיתנו לא עלוב באופן זה או אחר? אחד הקטעים הממחישים את זה הוא כאשר מקאר קורא בספר ש... המשך לקרוא

יוֹסֵף

אפילו שדוסטוייבסקי הוא אחד הסופרים האהובים עלי, אני פשוט השתעממתי מהספר.... המשך לקרוא

עורכת

זהו אינו הדוסטוייבסקי הטיפוסי.אומרים הצד 'הסאטירי' של הסופר.הסאטירה הרוסית שמציגה את האדם בעליבותו בעיקר לנוכח העוני ומצוקות חייו (כמו שבאופן כמעט קבוע מוצג הגיבור בגוגול וצ'כוב,נגיד) קשה לחיבור לעולמנו היום (במדינה שאינה רוסיה). אולי אני יחידה אבל לא ראיתי בספר 'קומדיה', והאירוניה האופיינית לכל אותו הריאליזם הספרותי של המאה-19, נפלה בעיני מסופרים רוסיים אחרים. מכך אני סבורה שהספר,לעומת ספריו האחרים של דוסטוייבסקי, יותר חזק דווקא בפן הרגשי-אנושי שלו. 'אנשים עלובים' חלוק מאוד בעיני.בתחילתו קצת התאכזבתי,בהמשכו רותקתי....הרבה ממנו דיי סתמי,אפשר להגזי... המשך לקרוא

תום

אנשים עלובים - אחד הספרים המרגשים והקשים שקראתי. במכתביהן מצליחות הדמויות לפתוח עולם שלם של חוויות חיצוניות ופנימיות. הסוף של הספר משאיר טעם של עוד. למי שטרם קרא, מומלץ מאד לקרוא בהקדם האפשרי... המשך לקרוא

srullik

חליפת מכתבים ביזארית בין נערה בת 17 לבין "פטרונה" בן ה-47... גמעתי את הספר תוך כמה שעות, הוא קליל ומצחיק - וזה מוזר , כי קליל ומצחיק זה לא דוסטויבסקי, הוא די כבד ועמוק... התרגום מעולה, נהנתי מהשפה ! על שתי הדמויות עוברים זמנים קשים, והם משתפים אחד את השנייה. מקאר דבושקין- שדואג מאוד לנערה, עד כי נטרפת עליו דעתו, יש פה גם מעין משחק מחבואים עם הקורא - אי אפשר לדעת מה קורה באמת... זאת פנטזיה בהתכתבות ? הם כותבים אחד לשני, כי יתראו, וכנראה שהם נפגשים, אבל אין תיאור של הפגישות, וחסרים גם מכתבים. כל זה מעורר את הסקרנות להמשיך לקרוא, מיסתורין - הוא מרכיב חשוב בכל עלילה... ... המשך לקרוא

אינשם