ביקורות ספרים על הספר מהו המה - האוטוביוגרפיה של ולנטינו אצ'אק דנג

חצי דקה על מלחמת האזרחים בסודן: ה SPLA הם צבא הנוצרים-עובדי האלילים שמורדים בממשלת סודן האיסלמיסטית, שמשתמשת בשבטים מוסלמים שיגרשו את הדינקה תמורת שלל. תחילה הממשלה האתיופית מקבלת את הפליטים, אך היא נופלת וזאת החדשה מגרשת אותם בעזרת שבטים מקומיים לקניה תוך כדי כריתת ברית עם האריתראים. במקביל בדארפור, שבטים ערבים מוסלמים טובחים בשבטים אפריקאים מוסלמים. צבא המורדים מתפצל ל SPLA דינקה ו SPLA נואר שעד עכשיו נלחמו יחד נגד צבא סודן והשבטים הערבים ומעכשיו גם הורגים אחד את שני. הנואר גורשו בידי הממשלה בגלל שבשטחם נמצא נפט על ידי האמריקאים, שהסינים מעוניינים ל... המשך לקרוא

Ranran

הסיפור שמתואר נורא ואיום קשה לי לדמיין את כל מה שעבר המחבר הקפיצות בין הזמנים של הספר החזרות שוב ושוב הקטעים המזוויעים לא יכולתי להמשיך לקרוא, הספר היה כבד מדי בשבילי... המשך לקרוא

עדי

פעם היו מלחמות מסודרות. ידעו מי המדינות המשתתפות, ידעו את המניעים, ידעו את מי יש לשנוא ועבור מי כדאי למות ("טוב למות בעד ארצנו"). החיילים בשוחות אמנם אכלו אבק ובוץ, אבל ידעו שזה ככה וזה מסודר ובטח למעלה יודעים טוב יותר. מהו המה עוסק בדבר הזה, נו, המה. זה יכול להשמע פילוסופי, עמוק וחמקמק. לא בטוח שבסוף הספר תדעו מהו המה והספר גם לא עוסק בזה מי יודע מה. טוב, מה החנטריש הזה? בזמן הקריאה ניסיתי לסדר את הראש ולהבין מי נגד מי, מי התחיל ראשון (אצל פולני מסודר כמוני שאלת ההתחלה חשובה וכמובן מי אשם ממש), למה תמיד כשארה"ב מתערבת ממניעים טובים הגיהנום מרוצף בעוד כמה רצ... המשך לקרוא

מורי

הלואי שלא הייתי יכולה לדמיין את זה. הלואי שהמראה של ילד כושי עם עור תלוי ועצמות ועיניים ובטן נפוחה נראה היה לי דמיוני. הלואי שאפשר היה להאמין, באמת, שהסיפור הזה הוא חד פעמי ושאין עוד ילדים כאלה, ילדים שחיים במציאות שתגרום להם להשלים עם מותם. והלואי שהאמנתי שאם ילד שחווה סבל איום ונורא, כזה שיכול לסבול רק ילד שמצא את עצמו לבד בליבו של איזור מסוכסך ומדמם והצליח לצאת משם במסע של ייסורים, הרי שימצא בסופו של דבר אנשים שיגנו עליו וידאגו שמעכשיו יוכל להרגיש רצוי ובטוח. והלואי שכל הסכנות שהטבע מזמן, צמא ויובש ואריות, היו מפחידים יותר מאנשים. ושהאנשים שמנצלים... המשך לקרוא

סוריקטה

אני ודייב אגרס מכרים ותיקים. את "יצירה קורעת לב של גאוניות מרעישה " קניתי כשיצא, לפני 8 שנים, התלהבתי מאוד מהעמודים הראשונים, אבל מהר מאוד הנחתי אותו בצד, תוך כוונה לחזור אליו אחר-כך. פתאום שמתי לב שכבר עברו כמה חודשים ואין חשק להתקרב אליו. בכל פעם שניסיתי הרגשתי סחוט. הבנאדם לקח סיפור חיים מדהים (שלו עצמו) אבל עיבד אותו לרומן מעייף מאוד, טובע בעודף מודעות עצמית ומתאמץ מדי להיות "קול". תקראו את הכותרת של הספר – ועכשיו תדמיינו ספר שלם שכתוב ככה. והכי גרוע – שזה לא ספר באמת רע, רק שלא הייתי ממליץ עליו לאף אחד ולא לעצמי. סיימתי אותו בסוף, אבל נשבעתי שלא אתקרב ... המשך לקרוא

מיליו

קרה לכם פעם שסיימתם לקרוא ספר ורציתם שכל מי שמסביבכם גם יקרא אותו, שתוכלו לחלוק את החוויה? לי זה קורה לעיתים די רחוקות... הספר הזה מדהים! הסיפור מזעזע ועוצמתי ומאפשר לקורא להכיר את עברם של פליטי סודן ולהסתכל עליהם בצורה קצת שונה. בתום הקריאה לא ניתן להישאר אדישים למציאות הנוראית המתקיימת באפריקה גם היום. הכתיבה מרתקת וזורמת. מומלץ מאוד!... המשך לקרוא

ליהי

ספר חזק המתאר מאורעות קשים בצורה הומוריסטית וריאליסטית. הסיפור הראשי הוא מדהים ומעניין. סיפור המסגרת שבו שודדים את הגיבור בארה"ב הוא קצת מיותר לטעמי.... המשך לקרוא

נמרוד

כמה פעמים קראתם סיפור מסע בריחה של ילד ואמרתם לעצמכם – "אין מצב שזה אמיתי"? זה קרה לי בעבר ב"ציפור הצבועה" (אבל זה ספר שואה, איזה סיפור כן יכול להיות הגיוני). זה קרה לי שוב ב"מהו המה" מאת דייב אגרס. זהו סיפורו של צעיר, ואלנטינו אצ'אק דנג, המתייתם מהוריו וכמו אלפי ילדים אחרים נאלץ להימלט מביתו, מכפרו, מארצו. זהו מסע של הישרדות כנגד כל הסיכויים. מסע שיש בו מעט חמלה והרבה אכזריות. דרך הסיפור המאוד אישי הזה מגוללת לפנינו אחת הטרגדיות הגדולות של העשורים האחרונים – סודן. בהקדמה לספר כותב דנג: "במהלך הקריאה תלמדו על שני מיליון וחצי האנשים שנספו במלחמת האזרחים ב... המשך לקרוא

Bookworm

בתור אמא לילדים בתקופה חומרית,מגוננת ומפנקת (יותר מידי...)הספר היה קשה אך מעולה. לדעת שלא רחוק ישנם ילדים אחרים אומללים סובלים חולים ומדוכאים יתומים ומנוצלים אווווח קשה ומומלץ... המשך לקרוא

גלית

מרתק. מעורר מחשבה. מצמרר.... המשך לקרוא

אמנון באום

מעורר מחשבה , יגרום לכם להתבונן על עובדים זרים ואנשים מהשכבות "הנמוכות" יותר בחייכם באופן אחר , לחשוב על הסיפור שלהם ( אותו ולנטינו בסיפור מספר לכל אדם שהוא רואה , לא במילים אלא בראשו ) . כיצירה ספרותית לדעתי הוא לא לגמריעומד בפני עצמו , חלקית בשל השפה היחסית נמוכה וגם מכיוון שהסיפור לא סחף אותי ,הוא מתארך מעבר לצורך - אך הוא מייצג בצורה אמינה את הדמות וסביבתו , הספר טלטל אותי מספר פעמים . ... המשך לקרוא

itayze

אחד הספרים הטובים ביותר. מעורר מחשבה, מצמרר, מומלץ ביותר.... המשך לקרוא

איתיוש

הספר מתאר חיים קשים עד בלתי נסבלים של ילד. למי שיש ילדים ממש לא נח עם התחושה שבעשור האחרון ילדים בעולם נמצאים במצב כלכך איום לטעמי הספר כתוב קצת בצורה מתישה ומלווה בקטעים שניתן היה לוותר עליהם (בעיקר לגבי חייו בהווה).... המשך לקרוא

גילי

לקרוא ! לקרוא ! לקרוא ! ולו רק בגלל העובדה שכל זאת התרחש במציאות, רחוק מעולמנו המוגן, אולי על כוכב אחר, שם ילדים אוכלים גוזלי ציפורים חיים, כדי לא למות מהרעב. אם הרעב לא מכריעם, אז הם נטרפים על ידי אריות, או תנינים. ברי המזל שורדים, כדי ליפול מותשים, אל פתחי עולמנו. אם תקראו בלילה, תסבלו מסיוטים. ... המשך לקרוא

קוראת