ביקורות ספרים על הספר פעמון הזכוכית (מהדורת 1975)
מגע כנפי הפרפר
הזיכרון האחרון שלי מורד, אותה הכרתי לפני שנים רבות, ממאן להרפות ממני. שעה שפסעה לקראתי בשבילי הקיבוץ, הבחנתי במבט עיניה המצועף שנמנע להביט לעיניי. היא אמרה שלום בקול רפה, שגרם לי לדמות אותה לאייקונה קדושה מיוסרת וחיוורת, עם הילת אור סביב ראשה דמוי פעמון זכוכית שברירי. לאחר זמן לא רב, נודע לי שורד, הרגישה, המוכשרת שתמיד הייתה עצובה, שמה קץ לחייה. עם מותה, נחשפה העובדה שהצליחה להסתיר מהסובבים אותה, את היותה דיכאונית ואובדנית, ובשל כך היא סבלה עצב וכאב ללא נשוא.
לפני זמן מה, עשיתי סדר בספרי הישנים, ומצאתי בהם את פעמון הזכוכית של סילביה פ... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
מה אומר על הספר המופלא הזה? מצאתי אותו קטן ומתפורר בספרייה של אמי, ולקח לי שנים להגיע אליו.
הספר שאב אותי אליו מהשנייה הראשונה, פלאת' כותבת באופן אישי כל כך, על מישהי עם עיניים גדולות ובלי עור שיגן עליה.
הניכור והזרות שהיא חשה אל מול העולם המלא בקודים חברתיים והעמדות פנים, אל מול הרגישות החושפנית שלה, גרמו לי להזדהות עמוקה.
הגיבורה האינטליגנטית והמבולבלת נוחתת אל תוך העולם הגדול כשמצד אחד פועמת בה תשוקה להצליח בגדול, לראות ולטרוף הכל, ומצד שני ניכור וזרות מהפלסטיקיות של העולם המקיף אותה. גם החלק השני מתאר בצורה יפהפיה את מחשבותיה של אישה צעירה שהח... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
בפעם הראשונה שקראתי סילביה פלאת -הספר הזה- חשבתי לעצמי: מצאתי סוף סוף נפש תאומה.
כמה יכולתי להזדהות עם הדמות הראשית,שבאופן כה רהוט תיארה את אותן תחושות, מחשבות ודרך חשיבה כשלי. סוף סוף מצאתי מישהו שמבין. לא ניחנתי בכושר הכתיבה של היוצרת, ואיני יכולה לתאר כמה הספר הזה חשוב לי ועד כמה אני מזדהה. מומלץ בחום. ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
"ראיתי את שנות-חיי משתרעות לפניי כשורת עמודי-טלפון המקושרים זה לזה בחוטים. ספרתי אחד, שניים, שלושה... תשעה-עשר עמודי-טלפון, ואז הידלדלו החוטים בחלל וככל שהתאמצתי לא הצלחתי לראות ולו אף עמוד אחד מעבר לעמוד התשעה-עשר." [עמ' 120].
גילוי נאות - אני מתרגשת, ולא משמחה. הריגוש נובע מעוצמת צירופי המקרים, גם אם אין בהם כדי להעיד על הזדהות ועל דמיון ביוגרפי מלא. אסתר, גיבורת הרומן "פעמות הזכוכית", חוותה רצף של אירועים מכוננים, פיזית ונפשית, בגיל תשע-עשרה. רצף דומה עבר גם עלי בשנה הקודמת. בכלל, זו השנה השלישית שיום-ההולדת שלי נחווה, כמו אצל רבים וטובים ממני, לא בלי נימת ... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
לא אהבתי את אסתר גרינווד גיבורת הספר הזה,היא הצטיירה לי בהתחלה כבחורה מתנשאת ומרוכזת בעצמה,אך במשך הקריאה הבנתי מה זה פעמון זכוכית בשבילה ומה זו נפש לא בריאה.הספר רהוט ומרתק ואני חושבת שמה שהכי יפה ומיוחד בו,לפחות לגבי,שיש לי פתאום תחושה כזו שאני יכולה להבין עכשיו אנשים יותר טוב. קצת קשה להסביר...פשוט מומלץ. זה ספר חשוב... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
קשה למצוא מילים חדשות לכתוב על הספר הזה. קשה למצוא מילים לגביו בכלל.
בגדול- זהו התאור הכי חזק שקראתי עד כה המעביר את הקלות הבלתי נסבלת של הטירוף. בחורה צעירה שכל החיים לפניה מתחילה בניו-יורק, בעקבות מלגת התמחות מטעם מגזין אופנה- ו(כמעט) מסיימת את חייה בכמה וכמה הזדמנויות. לבסוף היא מנצחת את הדכאון. זהו אחד הפרטים שבהם החפיפה בין סילביה פלאת' לגיבורת הספר לא קיימת. פלאת' איבדה עצמה לדעת בגיל 31. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
פעמון הזכוכית הוא ספר קלאסי.
למה הוא ספר קלאסי? מה הופך ספר קלאסי לקלאסי?
ובכן, השלמות של היבט מסוים מבחינה ספרותית. יש כל כך הרבה סופרים, כל אחד מהם מתמצא בהיבט אחר.
סילביה פלאת', נקראת המוזה האפלה, ולמה זאת?
הספרים שלה עוסקים באינטרוספקטיבה. כלומר, עיסוק בהתבוננות פנימה, מבט אל תוך הנפש. היא המוזה האפלה, מכיוון שהיא מסוגלת לקחת אותך בספרים שלה אל מול התהום השחורה, להביט בה טוב טוב, להכריח אותך להסתכל עליה ואז להרפות.
הספר הזה, פעמון הזכוכית, הוא ספר על הנפש של בני האדם. על כל ההתנהגות הקטנונית והטיפשית שלנו, על כל הדברים הנשגבים מבינתנו וברי החשיבות ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
לכאורה בחלקו הראשון של הספר לא קורה הרבה. אסתר גרינווד, בחורה צעירה וכשרונית, מקבלת מלגה לשהות בת חודש בניו יורק ועבודה במגזין אופנה יוקרתי. הקיץ הרווי סעודות, סרטים וכנסים, הלינה במלון ומסעות הקניות מעוררים שינוי בנפשה של גיבורת הרומן. מחשבותיה על חברותיה לעבודה באות לידי ביטוי בדימויים מדוייקים ומלאי הומור ("היא הייתה מביטה בדיוקנה הנשקף מחלונות-הראווה המצוחצחים כמו למצוא אישור, מדי רגע, שעדיין היא קיימת", עמוד 97). כחלק מביקורתה על התרבות החומרנית, פריטים נטולי חשיבות מקבלים תאור-יתר השם אותם ללעג ("יש לי גם נרתיק פלסטיק לבן למשקפי-שמש שעליו תפור... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר המתאר חייה של בת עניים המקבלת מלגת לימודים בעיר הגדולה וכיצד מדרדרת לבית חולים פסיכאטרי.מעין אטוביוגרפיה של הסופרת.יחסית לקלאסיה הינו סביר ויותר .... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
|
כתיבתה של סילביה פלאת פיוטית ומוחשית, מלאה בחוש הומור וציניות שקשה להתעלם ממנה, ותבונה שחסרה למרבית האנשים בעולם... זהו סיפור כמעט אוטוביוגרפי על חייה בתור תלמידה בקולג', בשנות העשרים המוקדמות שלה, התמודדותה עם הדכאון התוקף אותה לעיתים קרובות ויחסיה עם אנשים, נסיון ההתאבדות הכושל שלה ותקופת ההחלמה שלה. כל אלו מתוארים בספר בקסם רב וחן, למרות המורבידיות.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
רומן כמעט אוטוביוגרפי שמספר על תקופה איומה בחייה של אסתר, בחורה צעירה שמקבלת עבודה נחשקת במגזין ניו יורקי לנשים. מה שמתחיל כחוסר שייכות והתמצאות בעיר הגדולה, הופך לאיטו לדיכאון קליני גידרא. כשאסתר סוגרת את הדלת בפני חברתה השיכורה והמעולפת במסדרון בית המלון, ניתן להבין כבר שזוהי התחלת הסוף בשבילה. ברור שכיביכול האנוכיות הזאת נוצרת כתוצאה מהבועה שעוטפת את אסתר, דרכה היא רואה את המציאות בצורה מעוותת שבמהרה מובילה אותה למוסד לחולי נפש, שם היא נאלצת לכבות טיפול בחשמל.
למרות כל זאת, הסיפור מועבר בהמון אירוניה והומור עצמי. הצורה בה הוא מסופר , במבט ל... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
עצב דרמה אהבה סבל קושי כל אלו מתחברים יחד לכדי סיפור חיים. אמנם אוטוביוגראפי אבל גם ביוגרפיה של הרבה אחרים .
חשוב לקרוא.... המשך לקרוא
אהבת? ![]() |
|
יפה-יפה, עצוב אבל מצחיק, מתלבט, חכם וחד. ספר מריר-מתוק-ושוב מריר על דיכאון ותחושת זרות. גם אם מצליחים להתעלם מההקבלה לחייה הפרטיים של פלאת' (דבר לא פשוט לכשעצמו, כיוון שטורחים להזכיר לנו את הדמיון בין הפיקציה והמציאות שוב ושוב באפילוג ובגב הספר), הוא מומלץ מאוד.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|