ביקורות ספרים על הספר חצוצרה בואדי - ספריה לעם #333
|
לפעמים יש סדרות טובות שאני באמת מעריך.
סדרות טובות שלא עוררו בי מתח או רגש מעל לקו של ה'ריגוש האמיתי' אבל בנו עלילה מסודרת, והציגו דמויות ומקומות בצורה אמינה ומאוד אמיתית, אז לרוב אני חש הערכה כלפי הסדרה, אבל לא מרגיש שהתאהבתי בה לגמרי. כי מה לעשות שאני תובעני מדי, ולפעמים אני רוצה ריגוש וזעזוע או כל קונספט מרגש אחר.
סמי מיכאל יודע לכתוב. הוא יודע לתאר, לבנות, להציג מציאות ולערבב בתוכה קצוות וחודים, והוא בונה עלילה ויוצר דבר שהוא מושלם.
אבל באמת כואב לי קצת כשאני כותב שזה לא מספיק לי. כי אני באמת לא רוצה להוריד מהמושלמות של היצירה.
לא הרגשתי את ההרג... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
בסדרת הכתבות האחרונה שלו, "להיות ערבי בישראל", סיפק אוהד חמו הצצה זעומה למורכבות שבחיי ערביי ישראל – תחושת הזרות בקרב הממשל ונתיניו, הדיסוננס בין המדינה וצו המצפון הלאומי ודו-הקיום הצנום והשברירי. תמיד מסקרן לדעת מה מתרחש הרחק מהעין, מאחורי הקלעים. לא הייתי מוחה לו הסדרה נפרשה על פני נספר רב יותר של פרקים.
ביצירתו זו, מאפשר סמי מיכאל הצצה אל חייהם החיוורים לכאורה של משפחה ערבייה בלב ואדי ניסנאס בחיפה. הספר מגולל את סיפורה של הודא, שגמרה אמרה בלבה לפרוש מהחיים, זאת עד שעולה חדש וחצוצרתו נקלעו לחייה.
מעבר לעיסוק השגור ביחסי יהודים-ערבים, מתיימר הספ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא זוכרת אם כתבתי לכם את יחסיי המורכבים עם ספרות ישראלית, אבל כנראה בגינם הגעתי באיחור אופנתי לקריאת ספר שרבים מגדירים כ"חובת קריאה" רק עכשיו. ובכן. אין מה לומר שנהניתי מהיכולת של סמי מיכאל לטוות עלילה, מהיכרותו התת קרקעית שיכולה גם לשרטט את דמותו של סבא איליאס, שמיד הרגשתי איתו בבית ורציתי לשבת איתו על קפה שחור, אבל בכלל המרחב היהודי-ערבי על גווניו בסה"כ נשמע קרוב למקור, אם לא נאמן למקור לגמרי.
היו שאלות שנשארו לי פתוחות, היום המחשבה שגבר מזרחי-יהודי יכתוב רומן מגוף ראשון של אישה ערביה נשמע חוצפה שלא תתואר. ניכוס תרבותי פרוע. גם עמוס עוז הודה ארבעים ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא זוכרת אם כתבתי לכם את יחסיי המורכבים עם ספרות ישראלית, אבל כנראה בגינם הגעתי באיחור אופנתי לקריאת ספר שרבים מגדירים כ"חובת קריאה" רק עכשיו. ובכן. אין מה לומר שנהניתי מהיכולת של סמי מיכאל לטוות עלילה, מהיכרותו התת קרקעית שיכולה גם לשרטט את דמותו של סבא איליאס, שמיד הרגשתי איתו בבית ורציתי לשבת איתו על קפה שחור, אבל בכלל המרחב היהודי-ערבי על גווניו בסה"כ נשמע קרוב למקור, אם לא נאמן למקור לגמרי.
היו שאלות שנשארו לי פתוחות, היום המחשבה שגבר מזרחי-יהודי יכתוב רומן מגוף ראשון של אישה ערביה נשמע חוצפה שלא תתואר. ניכוס תרבותי פרוע. גם עמוס עוז הודה ארבעים ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
לא זוכרת אם כתבתי לכם את יחסיי המורכבים עם ספרות ישראלית, אבל כנראה בגינם הגעתי באיחור אופנתי לקריאת ספר שרבים מגדירים כ"חובת קריאה" רק עכשיו. ובכן. אין מה לומר שנהניתי מהיכולת של סמי מיכאל לטוות עלילה, מהיכרותו התת קרקעית שיכולה גם לשרטט את דמותו של סבא איליאס, שמיד הרגשתי איתו בבית ורציתי לשבת איתו על קפה שחור, אבל בכלל המרחב היהודי-ערבי על גווניו בסה"כ נשמע קרוב למקור, אם לא נאמן למקור לגמרי.
היו שאלות שנשארו לי פתוחות, היום המחשבה שגבר מזרחי-יהודי יכתוב רומן מגוף ראשון של אישה ערביה נשמע חוצפה שלא תתואר. ניכוס תרבותי פרוע. גם עמוס עוז הודה ארבעים ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
נקודת החוזק הבולטת ברומן היפה הזה היא יכולת הכתיבה של מיכאל באמפתיה מלאה על ערביי ישראל.
ונדייק: דווקא ערבים נוצרים.
אני משער שב-1987, שנת יציאת הספר לאור, זה היה חידוש לא קטן (ומבחינת מיכאל עצמו - המשך מגמה שהוא עצמו החל בה ברומן "חסות"). ומה נאמר היום?
הודא היא ערביה נוצרית, בת חיפה, רווקה שמתקרבת לגיל שלושים. היא בחורה לא יפה אבל למזלה יש לה עיניים ירוקות ויפות שקיבלה בירושה מסבה.
היא ואחותה מרי, היפה ממנה בהרבה, הנועזת והאמיצה ממנה, גרות בואדי ניסנאס עם אימא אלמנה ועם סבא, אבא של אבא שנפטר.
זו משפחה מוחלשת בהקשר הפנים-ערבי, ולא רק מפני שהם אינם מוסלמי... המשך לקרוא
45 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את "חצוצרה בואדי" של סמי מיכאל קראתי לפני שנתיים, אבל כשסוף סוף אזרתי אומץ ופתחתי חשבון בסימניה, החלטתי, ללא התלבטות, לכתוב את הביקורת הראשונה שלי על הספר הכל כך נהדר הזה...
הייתי אז בקרואטיה- הרחק הרחק מישראל בכלל ומחיפה בפרט...
המשפחה החליטה לצאת לטיול משפחתי ושכרה בית קטן שבמקרה הסתבר כי יש לו מטבח חיצוני.
אני לא אספר הרבה מלבד זה שאת רוב הזמן הפנוי, כשכל אחד היה עסוק בענייניו, העברתי במטבח החיצוני הקטן שבאורח פלא הייתה בו ספה נוחה להפליא ומנורת קריאה...
אני אוהבת להביא איתי לפעמים ספרות ישראלית לחופשות מסוג אלה... תמיד מנחם אותי לחזור ולחשוב על מקו... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אני, כמו כל תלמידי התיכון, הייתי צריכה לקרוא את הספר הזה. בסוף השנה ישאלו אותי שאלות על אנלוגיה בין הדמויות, או על הסוף, או על הדמות על הראשית או על האווירה או על משהו... חוץ מדבר אחד.
מה דעתי על הסיפור בכלל?
וזה, בספרות, הדבר הכי חשוב, לא?
טוב... לפחות יש את סימניה.
הספר מדבר על הודא, שרוצה להשתלב בחברה השיראלית, אבל אינה יכולה להשתלב כמו שצריך בגלל היותה ערביה-דבר דיי מרכזי בספר.
בת 30, רווקה, פסיבית, בעלת כאבים פסיכוסומטיים, בעלת "צלקת" נפשית מארוסה הקודם בהיג'. עובדת בחברת נסיעות (ובעצם כל עול העבודה נופל על כתפיה כי היא היחידה שעובדת בביתה) וגרה עם ס... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בעיתוי לגמרי מקרי, בלי קשר ל"מיני סערה" שהיתה סביב החלטה (שלא היתה) להוצאת הספר מהרשימה המומלצת ללימודי הבגרות, לקחתי השבוע את הספר לקריאה.
במרכז עלילת הספר סיפור אהבה שנתפס פחות "חמור" ומאיים על ה"לאום היהודי" – הרומן הוא בין יהודי וערביה (נוצריה) ולא להיפך. בשתי החברות – היהודית והערבית – הפחד הוא מפני "אובדן" של הבנות ולא להיפך, וזאת בשל השוביניזם/פטריארכליות המורגשים היטב עדיין בשתי החברות. למרות "האיום" המופחת, הספר בהחלט מערער על כמה מוסכמות ואתוסים שבבסיס החברה הציונית ומגלה אמפתיה לאויבים המרים ביותר של החברה היהודית בישראל.
זהו אולי הספר ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מבחינתי, נכנס בהחלט לקטגוריה של קלאסיקה ישראלית. השפה עשירה אך אינה מעיקה, הדמויות ברורות ומדויקות, ההתרגשות, המתח... כל כך אוהבת את סמי מיכאל. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעניין לראות את ההצגה החדשה של חצוצרה בואדי בתיאטרון חיפה.
ראיתי את ההצגה שהיתה בבית לסין לפני הרבה שנים וראיתי את הסרט, גם הסרט וגם ההצגה היו נהדרים, אבל הספר, אין מה לעשות ענק, כי ספר כמעט תמיד טוב יותר מהעיבודים שלו, אם הוא ספר טוב, כמובן וחצוצרה הוא מהטובים שנכתבו כאן... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
במדבר מפציע שחר חדש עם דמותו של אלכס ומתערער ביחסי שכנים ועדין יפה עדין ועצוב ומשמח . אהבתי.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
כל הספר ישבתי ובכיתי, ובכיתי ובכיתי ובכיתי. התרגשתי מאד.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא התלהבתי מהקריאה שלו.
העלילה לא מעניינת במיוחד, וגם לא התחברתי במיוחד לדמויות.
למה לומדים דווקא את הספר הזה לבגרות?... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מה אפשר להגיד על הספר שכולנו קראנו לבגרות? שתלוי מאיזו נקודת מבט אתה קורא אותו? לא זכרתי כלום מהקריאה הקודמת.
הסכסוך הערבי-ישראלי דרך סיפור אהבה. מדכא וחסר תקווה...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
איזה ספר יפה!!! ספר מקסים ונוגע ללב חגיגה של עלילה טעמים וריחות.כל פעם מחדש הספר הזה מזכיר לי למה אני אוהב ספרות ספרים ואת סמי מיכאל.סמי הוא סופר משובח ואיכותי שעושה פלאים בכתיבה הכ"כ מיוחדת שלו.זהו ספר מתוק שמשאיר טעם טוב
ועושה חשק לעוד ועוד... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספור אהבה מרגש בין יהודי לערביה,ספר מדהים,מרתק,עם סוף דרמתי מפתיע... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה, המספר את קורותיו של בחור ממוצא רוסי השוכר חדר בבית משפחה ערבית בואדי ניסנס בחיפה, העוף המוזר מעורר לא פעם גיחוך אצל בני המשפחה שתרבותם רחוקה ממנו כרחוק מזרח ממערב. ספר משעשע הנכתב בידו הרגישה לכל הניואנסים של סמי מיכאל. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
סך הכול ספר טוב, מעניין ומרגש. לדעתי מעט שׂבענו מסיפורי "רומיאו ויוליה" על אהבה בלתי אפשרית (שגם עטופה במלחמה) שמתאימים יותר לטלנובלות או לסרטי גבורה. גם הסוף צפוי באיזשהו מקום (אם כי ראוי לציין שהפרק האחרון כתוב בצורה מאוד מקורית ומרגשת).
חלק מהדמויות הפתיעו אותי בפתיחותן, בסובלנותן ובחכמת חייהן (למשל הסבא), ולא הוצגו כסטריאוטיפיות.
ספר טוב שהפך לקלאסיקה ושצריך להכיר, אך לדעתי אינו מקורי וסוחף מספיק. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
בנאלי, צפוי ולא מעניין. אין בו שום דבר שעושה חשק להמשיך לקרוא. לטעמי, התייחסות שטחית ומוכרת מדי לבעיית זהות מורכבת.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כילידת חיפה שחצי מחייה גדלה בעיר היפה והמעורבת ורוב משפחתי עדיין גרה בה ובסביבותיה מכירה את ואדי ניסנאס שהוא חלק אינטגרלי מהעיר,יש לי כמובן זיקה לעיר.כשהשלמתי השכלה לפני כ-6 שנים היינו צריכים לעשות עבודה בספרות וכך נחשפתי לספרו של סמי מיכאל "חצוצרה בואדי" שמתאר את הקונפליקט בין תרבויות הערבית והיהודית שקיים עדיין היום,אך גם את המארג העדין של דו קיום בין יהודים וערבים בעיר חיפה.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה.
קראתי את הספר בתיכון,בעקבות עבודה שהייתי צריכה להגיש
וממש אהבתי את הספר,התחברתי לגיבורת הספר "הודא".
כמה שנים אח"כ ראיתי את הסרט,והתלהבתי!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי רק כי הייתי צריכה לעשות על הספר עבודה בביה"ס אחרת לא הייתי מתקרבת. די משעמם.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
קצת יותר מדי משתפך. וזה לא שיש לי בעיה עם משתפכים, כשזה בא מדויד גרוסמן אני דווקא מאד אוהבת, זה פשוט שסמי מיכאל לא היטיב לעשות את זה בחן בספר הזה. בעצם, יש חלקים בספר שגובלים בבכיינות.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
לעתים יפה, אך לרוב מעיק. כמו כן, סובל מחוסר באמינות בסיסית עקב הפער הרב בין המתואר לבין המציאות הישראלית.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
