ביקורות ספרים על הספר אלוהים יודע - ספריה לעם #329
|
נפגשנו בטעות. כלומר, ממש ממש לא התכוונתי, אבל אופס. ומשם בגדול אפשר לומר שניתן היה לשמוע אותי נקרעת מצחוק בקול רם אחת לזמן-מה, גם אם אני לבד או גם אם אני ממש אבל ממש לא בסביבה שמתאים או מהוגן בה להתפוצץ מצחוק. ככה זה. ומכיוון שהסדר הפוך בהגעת הספר אליי, כך גם אתחיל דווקא הפעם בציטוט:
"חתיכת ארץ מובטחת. דבש אמנם היה בה, אך את החלב הבאנו אנו בעטיני עזינו. לתושבי קליפורניה נותן אלוהים חופים נהדרים, תעשית קולנוע ואת בורלי הילס. לנו הוא נותן חול. לקאן נותן הוא פסטיבל סרטים זוהר. אנו מקבלים את הארגון לשחרור פלשתין. החרפים שלנו גשומים, הקיצים לוהטים. לעמים שלא י... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
לא קראתי את ספר באנגלית, בשפתו של המחבר.
העברית אליה הספר מתורגם נפלאה, עמוקה, מעשירה.
הספר עצמו מייצג דמויות אנושיות (דוד, שאול, נתן, שמואל, כמובן בת-שבע) מלאי חולשות, פגמים וגם עוצמות.
כולם, מתוארים דרך עינייו של דוד.
יש קטעים רבים, בעיקר על מערכת היחסים עם בת-שבע, שחוזרים על עצמם.
הקטעים בהם דוד מתייחס לארועים שארעו הרבה אחרי מותו, מוסיפים קריצה ועניין וגם מחשבה.
הציון שנתתי לספר, ניתן בעיקר עבור התרגום.... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נערך לאחרונה והועלה לסימניה בתאריך 9/10/18
איך זה מרגיש להיות מלך לוחם, לכאורה כל- יכול, שלרשותו עומדים כל העוצמה, הרכוש והנשים שלבו חפץ בהם? האם זה באמת כיף כמו שזה נשמע? הקריאה ב"אלוהים יודע" תספק לכם את התשובה.
בספרו המבריק אלוהים יודע ג'וזף הלר מעניק לקורא הצצה ל"יומנו" של דוד המלך, כפי שנכתב על ידיו בערוב ימיו. דוד של הלר מגולל בגוף ראשון את האוטוביוגרפיה הסוערת שלו, המקיפה את חייו גדושי ההרפתקאות משחר נעוריו עד לימיו האחרונים , בעודו שוכב על ערש דווי , נזכר בעברו וממתין למותו ללא חמדה.
בדומה ליוסריאן, גיבורו הבלתי נשכח של "מלכוד 22", ספר ה... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר "אוטוביוגרפי" אודות דוד המלך המגולל את סיפור חייו בזמן שהוא כבר זקן ונרגן.
באמת כמו שכתבו בביקורות לפני הוא מציג את דוד באלף ואחד דרכים שונות: פייטן רגיש, לוחם מרהיב, אב כושל, מאפיונר, איש אהבה ועוד.
חצי מהספר מכיל עובדות מן התנ"ך שבתור ילדים בבית ספר יסודי לא ידענו איך להתייחס אליהם ועכשיו בתור בוגרים אנחנו מבינים כמה עלילות רצח, אהבה, טלנובלה ואופרות סבון קיימות בתנ"ך.
רק בזמן שסיפרתי לחברים על הספר הבנתי כמה הוא מעשיר את הידע ונותן לקוראים פרספקטיבה אודות הספר הקדוש ביותר בעולם.
דוד המלך בספר זה הוא דמות חריפה, שנונה, צינית, נרגנת, אי אפשר שלא ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דוד מלך ברוקלין
פסל דוד של מיכאלאנג'לו המוצב בפירנצה, מהווה אחד מסמלי הרנסאנס, הוא תמונת דוד שלי, המייצגת עבורי תמימות ותעוזת נעורים של צעיר יפה תואר שעלה מהצאן בכדי להנהיג את ישראל מול הפלשתים בשעתה הקשה ביותר, תדמית נפלאה לדוד המלך כמיתוס שהשתרש בקרבי.
ג'וזף הלר, הציב לי תמונה חלופית, של דוד המלך בזקנתו, כשגופו בוגד בו, אך הוא עדיין חד מחשבה וזיכרון בכדי להתחשבן עם האמת והזיוף של חייו ומורשתו. הוא משוחח על: אלוהים, המורשת היהודית, והתרבות המודרנית שבנתה ועיצבה את המיתוסים של דוד המשקפים פער בין תדמית למציאות.
אין כמו הלר, שבצעירותו שרת כנווט ב... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ג'וזף הלר מתח את הגבולות - אבל הוא עשה זאת בחינניות.
בהתחלה התרעמתי על ה"חילול" לכאורה של דמויות התנ"ך - אבל אז הבנתי שבראיה אני נכנסת לעולם שהסופר ברא. הוא לא חייב לי או לאף אחד אחר דין וחשבון. מכיוון שכך, החלטתי שאדחה את הטיפול ביבלות שהלר רמס לאחרי הקריאה, ופשוט צללתי פנימה.
... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעולה
כתיבה מבריקה של הלר
לעיתים עצוב עד דמעות אבל בעיקר, משעשע וחוצפני
דלי של מים צוננים לפנים ביום חמסין... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים המשעשעים ביותר שיצא לי לקרוא אי פעם, מומלץ בחום (לא התחברתי לאף ספר אחר שלו, זה היחיד שממש נהנתי ממנו)... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאסטר-פיס!
יצירת מופת גאונית, שנונה, צינית, מבדרת.
דוד גאוותן, אך אינו טוען לצדיקות. הוא תופס את עצמו כיצור אנושי שמשתדל להיות טוב, ולרוב מצליח (גם אם סביבותיו אינם רואים זאת), וכך הוא מתאר את עצמו. אדם מוסרי ורודף שלום, על אף היותו לוחם מקצועי שהרג ברבבותיו.
הוא מתאר את נסיונותיו לתמרן בין הרצון להיות אהוב, לרצות את כולם, לבין התנהגות חכמה, לבין מוסריותו הגבוהה לבין תשוקותיו ונאנמנויות.
דוד, הסופר-אנושי, כועס על אלוהים ודורש את התנצלותו, בקרב שתיקה רועמת בין שניהם, ואינו מתכוון לוותר.
שליחתו של דוד את אוריה החתי למות בחזית המסוכנת וכן סליחתו לאמנון ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נחמד. מציג זוית משעשעת ומפתיעה על אירועי התנ"ך. אני חייבת להודות שלקראת הסוף, כבר הייתי ממש עייפה מהספר ורציתי שייגמר כבר.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את הספר הזה אני קראתי זה ספר מאד יפה ואני ממליצה לכולם ליקרוא
אני נהנתי מימנו ואני חושבת שהספר הזה טוב ליקרוא אותו ביום כיפור... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מי נתן הסמכה לג'זף הלר לעשות כזו קומדיה על חשבון התנך?
הספר מספר את סיפורו של דוד המלך ובין היתר את הדמויות שליוו אותו לאורך כל התקופה כולל הרמון הנשים.
קראתי חצי ולא יכולתי להמשיך מפאת השפה מפאת הצניות.
הספר הוא ריכול אחד גדול והשמצות אין סופיות של הדמויות.
בשביל גוז'ף הלר לאורך כל הספר האחד טיפש והשני מטומטם וכך זה ממשיך.אני לא אוהבת אף גבר שמתבטא ואומר "להשחיל בחורה" ואני מסרבת לקרוא הגיגים מסוג זה,זה לא תרבות בעיניי. חוויה נוראית...אצלי לגו'זף הלר יש מינוס כוכבים... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דויד שוכב על ערש דווי ויורה את חיציו בהיסטוריה היהודית. על יחסיו עם יונתן, על שאול על הפסל המפורסם הקרוי על שמו ומה לא.
מעולם לא נהניתי כך מספר עם מוטיבים תנ"כים כמו זה. הוא חד שנון, מצחיק ואכזרי. וכמובן אי אפשר לשכוח את אבישג השונמית, ללא ספק הדמות התנכית הסקסית ביותר.
מעולה... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מונולוג של איש זקן -דוד המלך- על ערש דווי.
מתיאורים על חוסר הצדק שיש בלהזדקן ועד עלילות הרפתקניות מצעירותו של אולי המלך הכי מעניין בתנ"ך הספר לא מפסיק להיות מעניין לשנייה. מומלץ בחום... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הומור רפה, מנסה להצחיק, מעמיד את דמותו של דוד המלך באור מגוחך, סגנון הכתיבה מכוון לפלח קוראים בני טיפש-עשרה, לא הייתי מסוגל לסיים את הקריאה, לקראת הסוף נשברתי.
בסך הכל - אכזבה. ספר זניח.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הביוגרפיה של דויד המלך, מנקודת מבט הומוריסטית, ומצחיקה בהחלט... נהנתי לקרוא, לדעת, ללמוד, להשכיל על מעלליו של דויד, על משפחתו העניפה, אביו, אימו, אחיו הרבים, ובמיוחד, תיאורי כיבושיו הרומנטיים, הוא כבש גם אותי, בנועם :)
במקרה הזה כל המוסיף גורע, רק משהו קטן אחד שאמר דויד:
"אני דויד המלך, לא אוסקר ויילד"
זה אומר את הכל לא ? :)))... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ג'וזף הלר הוא סופר של ספר אחד. יצירת המופת שלו
"מלכוד 22" לנצח יזכר כאחד הספרים המוצלחים ביותר של המאה ה20. הספר משעשע, ציני ואמיתי עד כדי טירוף.
אבל הוא יחיד ומיוחד במינו, שום ספר שג'וזף כתב לפניו או אחריו לא ישתווה לו לעולם. ניסיתי שלוש ספרים שונים
של הלר ואף אחד מהם לא היה מוצלח, ואפילו לא רק בהשוואה ל"מלכוד", אלא פשוט גרועים בפני עצמם. או שהעלילה הייתה עמוסה מידיי, מאולצת, או סתם חוזרת על עצמה שוב ושוב עד כאב, כמו במקרה של "אלוהים יודע"
מכל מקום הספר פשוט לא מומלץ, היו בו רגעי שנינות אחדים
אבל הם לא שווים את הטרחה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר יפה, בוטא מאוד. ומביא את הקורא לפינות רבות שלא היו בדעתו על התנ"ך ודמויות מקראיות שבו. ספר "חובה" ע"פ רבים מחברי, ספר משעשע וחכם, מבריק וחצוף. ספר שלא ניתן להבין במלואו ללא הכרת הדמויות וקריאה מקדימה של סיפורי התנ"ך.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
סיפורו של דוד המלך הוא הסיפור המלא והמרתק ביותר בתנ"ך. בכמה עשרות העמודים של סיפורו דוד משכנע כנגן ומשורר, רועה צאן עדין נפש, גיבור מלחמה, פושע נמלט, מאהב לוהט מזג, רקדן עממי, מאפיונר הגובה דמי פרוטקשן, מנהיג פלג עממי במלחמת אזרחים, רמטכ"ל, מלך טוב, מלך רע, מלך מודח ואבא כושל.
באופן טבעי הסיפור הצית את דמיונו של הלר, שהאריך ופירט את עוללות דוד, תוך נאמנות לעלילה המקורית ובלי לגרוע מהענין. הנקודה השלילית היחידה שמצאתי בספר היא תיאורי היגון הבלתי נגמרים של דוד הקשיש המבכה על מר גורלו, אבל ככה זה אצל פולנים.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ניסיתי פעמיים ולא הצלחתי לעבור את 50 העמודים הראשונים. זה היה מזמן אולי תשכנאו אותי לנסות שוב? ואולי נעבור לספר (הטוב) הבא..... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|