ביקורות ספרים על הספר באין נחמה (1997)

חשבתי לי, הנה אתה בתקופה מעט ירודה ( צרות של עשירים ורובן על שום סלילת דרכים למקומות טובים יותר ) , בחר לך ספר בו גיבוריו אומללים ממך ומצא בכך מעט נחמה. מה יותר מתאים מספר ששמו – באין נחמה. לא ידעתי. לא היה לי מושג, למרות שאולי הייתי צריך לנחש כיוון שהספר קיבל גם פה וגם ב GOODREADS ניקוד נמוך מ3.5 , שהיחיד שלא מקבל נחמה בספר הזה הוא הקורא. זה מתחיל באדם שנכנס ללובי של מלון. עד כאן הכל טוב ויפה והכתיבה טובה וזורמת. השפיות נשמרת למשך כמה עמודים ואז נכנס אותו אדם, מר ריידר , למעלית עם סבל שמסרב להניח מזוודותיו ובמשך חמישה עמודים מסביר לו למה. נסיעת המעלית הארוכה ו... המשך לקרוא

cujo

לא כל ספר הזוי שואב השראה מקפקא ולא כל מקבץ מילים שאין בניהן ולו קשר קל שבקלים ראוי להערכה. הסיפור מתיש. הגיבור עובר מסע הזוי שבין חלום למציאות שנראה שהוא פרי דמיונו המאד ייחודי של הסופר. ובייחודי איני מתכוונת למעניין. זה כמו שאדם מספר לך מה הוא חלם. החלום לא מעניין אף אחד חוץ מהאדם החולם ששרוי באיזו אשליה שחלומו מעניין מישהו או שמישהו יכול להבין אותו. כמו חלום, הוא יכול להיות ססגוני או מעניין לרגע אך זהו חלום בעל משמעות לחולם בלבד וכך גם סיפור זה. מה הוא רוצה מהקורא? את זה לא הבנתי. רק המשכתי והמשכתי לקרוא, תסכולי גובר מרגע לרגע וכך גם תקוותי שתגיע פוא... המשך לקרוא

ליאת

אישיגורו הוא מכשף של מילים, וירטואוז מופלא, שסוחף אותך לתוך העולם ההזוי שהוא יוצר, עולם שבו המציאות היא רק אפשרות אחת מבין רבות, והזמן והמקום מתרחבים ומתכווצים לפי הצורך. הפתיחה היא מהממת. גיבור הרומן, ריידר, פסנתרן בריטי בעל שם עולמי מגיעה לאיזו עיר אירופאית בגודל בינוני, ומגלה להפתעתו שרבים מתושבי העיר תולים בו תקוות משוללות כל הגיון, שבמעשה כלשהו שלו הוא ישנה את מסלול חייהם מן הקצה אל הקצה. ההשפעות מקפקא ובעיקר מ"הטירה" הן ניכרות, במיוחד במפגש עם האנשים שנועדו לשרת את ריידר, ובעצם מוצאים כל דרך אפשרית כדי להעמיס עליו עוד ועוד מטלות. אך יותר מקפקא,... המשך לקרוא

עמיר

יש לקזואו אישיגורו ספר ראוי אחד בלבד: שארית היום. ועכשיו לסקירה: את הספר קראתי ברציפות עד עמוד 100 ולאחר שהרעיון הובן התחלתי לדלג עד שלבסוף הבנתי ש... אין כאן ספר ואין סיפור. במה דברים אמורים? הם אמורים באחד, מר ריידר, פסנתרן בינלאומי ידוע ומפורסם המגיע לנגן בעיר מסויימת בגרמניה. בעיר זו הוא מגיע למלון בו הוא אמור לשהות ומרגע זה אין מנוחה לנפשו היגעה ולו לרגע אחד. הסבל במלון מתגלה כאבי "אשתו" ו"בנו", מנהל המלון מתגלה כטרחן נוראי, איש לחוץ ובעל דרישות רבות ומגוונות, "אשתו" מתגלה כטיפוס מלנכולי ויש גם אחד ברקע, מנצח תזמורות בעברו ושיכור גמור בהווה, ברודס... המשך לקרוא

מורי

דמיינו שאתם פותחים ארון כדי להוציא מעיל. משום מה בתוך הארון נמצא הבנקאי שלכם שמזמין אותכם להיכנס למשרדו כדי לדבר על נניח האוברדראפט. "אני כבר מתפנה" הוא אומר ומותיר אותכם לחכות במסדרון. דמיינו שתוך שאתם מחכים במסדרון הבנק, המנקה של סניף הבנק שמסתבר שאהבתם פעם גוררת אותכם לשיחת סיכום על יחסים שהיו ואינם, ולבסוף מטלה עליכם ללכת להחליף את הביביסיטר עד שהיא תחזור מהעבודה. מודה. כשאני כותב את זה ככה זה נראה כמו שרשרת מקרים חסרת פשר, שאולי רומזת על עישון ג'וינט אחד יותר מדי. אבל כשקזואו אישגורו עושה את זה יפה ואלגנטי כמו ציור של אשר, אי אפשר באמת שלא לעצ... המשך לקרוא

יובל