ביקורת ספרותית על באין נחמה מאת קאזואו אישיגורו
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 20 בינואר, 2011
ע"י מחשבות


יש לקזואו אישיגורו ספר ראוי אחד בלבד: שארית היום.



ועכשיו לסקירה: את הספר קראתי ברציפות עד עמוד 100 ולאחר שהרעיון הובן התחלתי לדלג עד שלבסוף הבנתי ש... אין כאן ספר ואין סיפור. במה דברים אמורים? הם אמורים באחד, מר ריידר, פסנתרן בינלאומי ידוע ומפורסם המגיע לנגן בעיר מסויימת בגרמניה. בעיר זו הוא מגיע למלון בו הוא אמור לשהות ומרגע זה אין מנוחה לנפשו היגעה ולו לרגע אחד. הסבל במלון מתגלה כאבי "אשתו" ו"בנו", מנהל המלון מתגלה כטרחן נוראי, איש לחוץ ובעל דרישות רבות ומגוונות, "אשתו" מתגלה כטיפוס מלנכולי ויש גם אחד ברקע, מנצח תזמורות בעברו ושיכור גמור בהווה, ברודסקי.





לכל הפארסה הזו נדחסות דמויות שרוטות לגמרי, כל אחת בתורה צריכה את תשומת לבו הגמורה של מר ריידר וזה נקלע פעם אחר פעם לפגישות אם אנשים שאין בכוחו ורצונו לפגוש בהם ולדבר עמם. מאחר וכל הספר הסוריאליסיטי הוא כזה, לא בטוח שיש מה לקרוא. אחרי ככלות הכל, לקרוא 479 עמודים הזויים במובן הרע מאוד של המילה זה לא בדיוק עונג שבת.



לוותר.
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אנקה (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
וואלה, צודק.



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ