ביקורות ספרים על הספר בעולם לא מתוקן

אהבתי ולא בגלל סיפור המסגרת של מערכת יחסים שנרקמת בין נער לקשישה עם כל מה שמשתמע מזה.{ הבדלי: גיל, תרבות, יכולת חשיבה, יכולת ניתוח וכו',,,} אהבתי בגלל התובנות שעולות מהסיפור,,הרגישות המופלאה בניתוח מצבים בחיים, בחירות לאורך החיים, על געגועים כשחובים אובדן של בן. ממליצה בחום. אהבתי גם את שילוב השימוש במילים צרפתיות במצבים מיוחדים תמיד חוזרים לשפת הילדות.... המשך לקרוא

מימי

הספר הוא סיפור חברותם הכמעט בלתי אפשרית של תלמיד תיכון וקשישה, על מערכת היחסים שמתפתחת ביניהם, על סירובה לשתף אתו פעולה בהתחלה, ועל הידידות המופלאה – איך לא – שבסופו של דבר מתפתחת ביניהם. על גבי העטיפה הקדמית של הספר נכתב שהוא "רומן מרגש על ידידות חד פעמית, משמעות החיים ואינטימיות החורצת את הלב". למעט התיאורים "מרגש" ו- "חורצת את הלב", הייתי אומר שזוהי הגדרה די מדויקת של הספר, ובזה מתבטאת לדעתי ההחמצה המרכזית שלו. זהו ספר נוסחתי, שכמו נכתב במיוחד כדי להקנות לקורא תובנות על משמעות החיים. הכלי המרכזי בו המחברת משתמשת, חברות "חד פעמית" (ולדעתי די מופרכת ... המשך לקרוא

יונתן בן

מבקרת: אלינור כשלקחתי את הספר מהספרייה השארתי אותו לסוף, אתם מכירים את זה? שלוקחים מספר ספרים ויש לכם העדפה מה ייקרא ראשון ומה אחרון וספר זה לצערו, גורלו לא בצידו, נדחק לסוף. כל פעם שבאתי לקרוא אותו הרגשתי שלא מתחשק לי לקרוא עכשיו על גיל הזהב ותלמיד תיכון, כאילו מה הקשר?! אבל, והנה מגיע האבל, כאשר התחלתי לקרוא רציתי עוד ועוד. ספר כל כך רגיש, מצחיק, עמוק, עם מוסר השכל שלמרות שאת המוסר הזה אני כבר מכירה בכל זאת נהניתי מהסיפור ואיך שהציגו אותו. אהבתי את הדמויות בעיקר את אירן שכבשה אותי למרות היותה אישה ממורמרת ועצבנית היא הביאה כל כך הרבה רגש, עומק וצחוק ... המשך לקרוא

הספר הוא ביתי

רוב האנשים בארץ לא קוראים בכלל. מדובר בשישים או שבעים אחוזים מהאוכלוסיה. גם זה רק הערכות, כי בסקרים מהסוג הזה אנשים נוטים לשקר. גם לעצמם. מתוך הארבעים האחוזים הנותרים, חלק מעדיפים לקרוא בשפת אמם, שאינה עברית. עוד אחוז ניכר מכריז בגאווה שהוא "לא מתחבר לספרות עברית", וחלק קורא, אבל רק את הקנונים החשובים: עוז, גרוסמן, שליו. אם ככה כל שנותר הוא לכתוב על זה שיר: אחדים אוהבים ספרות עברית אם לא נדבר על הכותבים ועל בית הספר ששם חייבים. זאת הסיבה שלקחתי את הספר. שבעה מיליון דוברי עברית יש בעולם, ומתוכם רק אחוז קטן יטרח בכלל לקרוא ספר כזה. ואם ישראלים לא יקראו ... המשך לקרוא

נצחיה

רומן מיוחד,סיפור מסע בלתי אפשרי על חיבור נפשי בין זקנה לבחור צעיר בתיכון. מיה סביר מתארת בטכניקה מעניינת זקנה דעתנית ,קשוחה מאד עם מבט קדימה וחוסר יכולת להתנתק מעברה. לזקנה זאת יש כח משיכה אדיר שנובע מיכולת מנהיגות סוחפת,יכולת מילולית ושליטה מחושבת היטב בהופעה שלה ובמראה החיצוני שלה. הזקנה מגלמת באישיותה שחקנית ראשית עם אור חזק שכל הסובב אותה נמשך אליה או ליתר דיוק מרותק אליה. הספר כולל צפיה\הצצה ממוקדת אל נפש האדם וביצוע חיבור מורכב בין שתי נפשות.החיבור מתחולל ממצב של ניתוק מוחלט עד מצב של הרמוניה מוחלטת.החיבור חושף אמיתות מהעולם הישן מול אמי... המשך לקרוא

דן-1

עמרי רוצה לצלם את סרט הגמר שלו בקולנוע דוקא במועדון ברידג'. אם תשאלו אותו למה, הוא כנראה יזדעף ויענה ש"ככה". הוא מרגיש שיש אצלם תשובה לשאלה שמעסיקה אותו, רק שהוא לא יודע לומר מה בדיוק השאלה. וכך הוא מגשש ומנסה להבין מסביב, ומצלם ושואל ומצלם עוד פעם, והקשישים נורא נחמדים, חוץ מקשישה אחת שמסרבת להשתתף בזה. אז כמובן שהוא ינסה להתקרב דוקא אליה, ולשמוע את הסיפור שלה, בתקוה שהיא תתן לו את התשובה. ואם היא יכולה גם לספר לו מה הוא מחפש, בעצם, זה יהיה נהדר. ספר פשוט ויפה. על זכרונות, על משפחה, על אמת, על אבדן בכל מיני צורות שלו, ועל התבגרות, בכל מיני גילאים שלה. ... המשך לקרוא

נורית

יש מפגשים בחיים שלא היו מתקיימים לעולם . כמו המפגש בין עמרי , תיכוניסט בן 17 , ואירן קשישה גאוותנית הממעטת לבוא בין אנשים , ובאופן כללי - די חסרת סבלנות לעולם בכלל ולאנשים בפרט . עמרי , תלמיד במגמת קולנוע , צריך לצלם סרט כחלק מפרויקט לימודי . עמרי מחליט לצלם את הסרט במועדון הקשישים השכונתי , וכך מגיע עמרי ערב אחד למועדון , בסיומו של משחק ברידג' , ופוגש לראשונה באירן. כבר במפגש הראשון בין השניים צולפת בו אירן בלשונה כמו גם בחוסר סבלנותה , כששואל עמרי שאלה תמימה כמו " איפה זה העיקר? " "כי אמרת שאם אני רוצה לדעת משהו אני צריך להסתכל על העיקר ". פניו סמוקות מהתרג... המשך לקרוא

dina

רעיון הספר יפה ומקורי אבל לכל אורך הקריאה היתה לי תחושה שהפיתוח מפוספס.חבל.... המשך לקרוא

רוני pery

בתור אדם שלא טורח לקרוא רומנים כאשר התחלתי לקרוא את הספר הזה הרגשתי כאילו המילים שבו הופכות למיליוני ידיים זעירות המושכות אותי אל תוכו של הספר הקסום הזה. תכירו את עמרי, בחור בן 17 בערך שחושב יותר מידי על החיים יחסית לנער בגילו, הוא מחפש משמעויות, מחפש את האמת ומחפש את הסודות שהחיים האלה מחביאים. כמו כן, תכירו גם את אירן, אישה מבוגרת, חולה בלוקמיה שלא נותנת לחיים להוריד אותה לשאול, היא אינה מתביישת להגיד אפילו את האמת המרה ביותר, מתנשאת ומתייחסת לחיים כאל משהו שעובר ושאין צורך לרדוף אחריו ובטח שלא אחרי שום אמת. ואז הם נפגשים. עמרי מחליט לצלם את סרט ... המשך לקרוא

ראיה

**זהירות ספויילרים** אני חושבת שכבר הרבה זמן לא חשתי כזו אמביוולנטיות לגבי ספר. רוב הסופרות הישראליות (וגם הלא-ישראליות) כותבות נורא מתקתק. נורא מעושה. כמו הצגה גרועה. ולכן, כשהתחלתי לקרוא את הספר, כשהחלו לצוץ מתוכו תובנותיה המיוחדות של אירן על החיים, חשבתי לעצמי: "או, סוף סוף סופרת ישראלית צעירה שכותבת טוב. שלא שוקעת לתוך קלישאות, שכותבת בצורה אותנטית ואמינה". ברבע הראשון של הספר חשבתי לעצמי שאת הסיפור הזה צריך לקרוא בלגימות קטנות, כמו הברנדי עם החלב והדבש של אירן, כי התהליכים בו נראו לי עמוקים, הרגשות היו עמוקים, והזיכרונות מהעבר... הכל הרגיש זק... המשך לקרוא

אלינור

ספר מענין על דמות מרתקת. מלא תובנות. סיפור המסגרת פשוט יחסית. עמרי, בן להורים רופאים, העומד להתגייס, מכין סרט על קבוצת זקנים במועדון ברידג'. אחת מחברות הקבוצה אירן, אינה משתפת פעולה בהכנת הסרט ודורשת ממנו לחפש את המהות האמיתית של שאלותיו. כאן עובר הזרקור אל אירן, דרך חייה והשקפת עולמה הנון קונפרומיסטית. בתוך כך היא מעוררת תהליך זיכוך אצל עמרי לשאול על המהות שלו. הכתיבה יפה מאוד, אינה זולגת לשמאלץ, אינה עושה הנחות לקורא, כך שהיא חייבה אותי להתעמק ותוך כדי כך לחוות את השאלות גם לעצמי. מאידך נשמרה כאן מסגרת הסיפור, אין זו מסה פילוסופית. גם גילוי הארוע... המשך לקרוא

אורי רעננה