ביקורות ספרים על הספר הזמנה לגרדום

מה אמיתי ומה לא? האם אני חי בכלל ומתי ימיתוני? מי אני ולאן אמשיך מכאן? צינצינאט הוא האסיר היחידי בבית הכלא, פשעו הוא היותו אטום (בלתי מובן) לחברה. גורלו נחרץ, גזר דין מוות, אבל התליין מאחר לבוא, ולא ברור מתי יופיע. צינצינאט עובר מסכת עינויים רגשית ופסיכולוגית, נבוקוב מותח את גבולות האבסורד וממחיש את שיגיונות האסיר הכלוא בתאו (או של הנפש הכלואה בגופה). היצירה כוללת דימויים ומטאפורות יפיפיות, שנתונות לפרשנות, עד אין סוף. נבוקוב חושף ניצנים ראשוניים לאובססיה שלו אודות נערות פתייניות. הדמיון הקפקאי ניכר, כמו גם הייחוסים ליצירות רוסיות נוספות. תהי... המשך לקרוא

אור שהם

הרבה דברים הוא מזמין, "הזמנה לגרדום". הוא מזמין קריאה מעמיקה ומושקעת, אולי אפילו קריאה נוספת, מזמין ניתוח ופרשנות יותר מאשר ביקורת או סקירה ובעיקר מזמין הרבה מחשבה. אי-שם ב-1934 נבוקוב כתב על צינצינאט, אסיר הממתין להוצאתו להורג. סובבים אותו הסוהר המוקיון ובתו הקטנה והפתיינית (שמנסה, לכאורה, להציל אותו), מנהל הכלא הנבל, אסיר נוסף בעל זהות חידתית, בני משפחתו ההזויים, עורך דין נלעג ועוד דמויות סטריאוטיפיות, גנריות, גרוטסקיות להחריד, שדרך המפגשים איתן הופכים שלושת השבועות שלפני המוות לאבסורדיים, לעצובים, למצחיקים ובעיקר לביזאריים. אנחנו לא יודעים מה ה... המשך לקרוא

נאבוקוב, מון אמור, אתה גאון!!! צינצינאט נדון לגזר דיון מוות והוא מובל לשהות בתא כלא מיוחד בראש מבצר שמיועד לנדונים למוות. אנחנו לא יודעים מה הוא עשה, כיצד פשע? הסיפר מתאר את תקופת שהותו בתא. הסיטואציה היא מופרכת, הזויה, מבריקה, פארודית שרק ראש גאוני כשל נאבוקוב יכול היה לרקוח כך שכל מה שמתחולל מסביב האסיר נראה מטורף לחלוטין ואילו הוא השפוי היחיד בעלילה.יש בסיפור כל כך הרבה רבדים עמוקים, נקודות למחשבה. הזכיר את קפקא אם כי נאבוקוב לא הכיר אותו והזכיר לי מאד את חנוך לוין. לסיכום- עובר לרשימת הספרים האהובים בהחלט!!!... המשך לקרוא

ריני

בדומה לחוויה של לוליטה גם בספר הזה הבנתי כמה מוזילים היום בערכם של ספרים ושל קוראים- כמה ספרים יכולים להיות אומנות יותר יפה, יותר חשובה, יותר חושבת. יצירה שמשקפת העמקה של הסופר בעצמו שמשליכה גם על חוויה יותר עמוקה בעבור הקורא. נאבוקוב נותן הרגשה שהוא כותב סוג של שיר,לא במבנה או מצלול ולא כי אתה חושב על שירים כשאתה קורא את הספרים שלו אלא כי אתה צריך להתעכב על כל מילה וסיטואציה אחרת אתה מרגיש שעשית עוול ליצירה. זה מפליא אותי כל פעם מחדש כמה סופר יכול לבחור לחשוב את היצירה שלו עד הסוף- החל ממה הוא מעוניין להגיד לקורא בכל פסיק בספר ועד למה כל פסיק בספר מר... המשך לקרוא

numi

באופן אישי, אני אוהבת מאוד את הכתיבה של נאבוקוב. כל כך ססגונית, הבעתית. הוא כינה את עצמו סופר מצייר - ובאמת - הוא מסוגל לצייר תמונה שלמה וברורה עם כמה מילים בודדות. אני בולעת ספרים סדרתית, אבל הספר הזה... חשבתי שהוא ייקח לי מספר ימים, שבועיים לכל היותר. הקריאה נמשכה שלושה חודשים (עם הפסקות והתייאשויות וספרים אחרים באמצע). היה לי קשה, במיוחד משום שלא הבנתי משפטים ופסקות שלמות. נדמה היה שאני קוראת שפה זרה. רק כשקראתי את ההערות המוספות לספר יכולתי לחזור על הקריאה בתחושת התמצאות ובאמת להנות (עד גבול מסויים) ומכיוון שכך - אחזור על הקריאה בשלב מאוחר יותר של ח... המשך לקרוא

בריסאיס

ספר טוב וחידתי, שחובה לקראו לפחות פעמיים. לא להחמיץ את אחרית הדבר המצורפת של מאיה קגנסקיה השופכת אור על הרבה מהרמזים המופיעים בספר, והנהירים רק למי שבקי בספרות הרוסית היטב, ובשפת המקור. ניתן לדלג על אחרית הדבר של מנחם פרי, היא לא תורמת דבר. שוב, בדומה לספרים אחרים בהוצאת הספריה החדשה, גב הספר מכיל ספוילר קטן באדיבותו העקבית של מנחם פרי. לכן מומלץ לא לקרוא את מה שרשום על העטיפה האחורית. עובר לקריאת לוליטה בפעם השניה לאחר 35 שנה...... המשך לקרוא

אחד

אני רק באמצע 'הזמנה לגרדום' ומתקדם לאט ועמוק, ובכל זאת אמליץ על המובן מאליו, על הספור הקטן גדול הזה אם לעמוד על כתפי ענקים' וליצור נוף מחדש- הרי זה זה. אינני בטוח אם תנועת העפעף שחשבתיה למקק אקראי לא הייתה דלת הכלא הנפתח במשק כנפיים. אז זהו, היום עלה בינתיים.... המשך לקרוא

אוריה

קלאסיקה. שזור פנינים ספרותיות לרוב. לא קל לקריאה אבל שווה .... המשך לקרוא

נמנם

סיפורו של נידון למוות- מעיף ומיגע. עזבתי באמצע.... המשך לקרוא

רוני pery

קשה לכתוב חוות דעת על "הזמנה לגרדום" מבלי להיסחף לקלישאות. ביטויים כמו "יצירה על זמנית" ו"יצירת מופת" מיד קופצים לי לראש. אבל גם ביטויים שחוקים אלו, לא יעזרו לי לתאר את החויה הנפלאה שעברתי כאשר קראתי אותו. לעתים נדירות אני נתקל ביצירת אמנות כה מושלמת, עד כי אני מתקשה להאמין כי אדם בשר ודם יצר אותה. הקריאה בספר מאפשרת לנו לבחון מחדש את השקפותינו על האופי האנושי והחברה האנושית. מומלץ בחום.... המשך לקרוא

עמיר