ביקורות ספרים על הספר חגיגת התיש

אחד הספרים הטובים שקראתי, למרות שמדובר בסיפור לא קל ובתקופה קשה בהסטוריה של האומה הדומיניקנית ושל העולם בכלל. הסיפור מתקדם בשלושה מבטים במקביל בכתיבה שהיא רגישה, ריאליסטית, הסטורית וחכמה תוך מעבר דרך שני שיאים. הערת אזהרה: יש בחלק מהספר תיאורים מאד מפורטים של עינויים קשים מאד. ספר שמזכיר לקורא/ת, מה שצריך לקרות מדי פעם, מה משמעותם של חיים תחת שלטון דיקטטורי. מומלץ!... המשך לקרוא

אחד

7 מתנקשים מחכים בצד הכביש. רודן מתעורר במיטה רטובה ומתחיל את יומו. ובעתידם ילדה בת 49 חוזרת לאי הולדתה . דרך מבטים וזמנים משתנים פורס ורגס את סיפורה של הרפובליקה הדומיניקאנית תחת שלטון התיש ואחריו. ( יש חשש לנגיעות ספוילר ) למרות שהסיפור מובא מעיניהם של דמויות ומביא את סיפוריהם האישיים הוא מרגיש ( בעיקר בחלקו הראשון ) כתיעוד עיתונאי של תקופה ופחות כסיפורת . הדבר מודגש הן במונולוג של אוריאנה לאביה ובשיחה של טרוחיו לאבס. שתי השיחות מרגישות לא אמיתיות ומופנות יותר לקורא מאשר לשומע. אני חייב להתוודות שסוג זה של כתיבה הוא לא כוס התה שלי . אני אוהב את הספ... המשך לקרוא

cujo

מאז שביקרתי בדרום אמריקה אני מרגיש קשר רגשי חזק ליבשת הזאת, ולאמריקה הלטינית בכלל. קשה לי להסביר למה, אך משהו באורח החיים, בשמחה, בפשטות ובאופטימיות פשוט קנה אותי. החיבור הזה גורם לי לצרוך כל חומר אפשרי על ההיסטוריה (העצובה, הטראגית, הכושלת – האם זה הגורל שלהם?) של אמריקה הלטינית. החל מכישלונם של האינדיאנים להתמודד עם הכובשים הספרדים, דרך מלחמות ושחרורים שונים ומשונים, ועד הדיקטטורות של המאה העשרים – דיקטטורות עצובות מאוד מאחר תמיד נראה כי הנה כבר מצליחים האנשים להשתחרר מלפיתת הברזל, אך כישלון מטופש, בגידה או התערבות מבחוץ (ארה"ב מישהו?) מחזירה אותם... המשך לקרוא

Gidi

אני משער שרוב הדמיות שמופיעות בספר כבר החזירו את נשמתן לבורא אבל אז בין השנים 1930-1961 הן ללא ספק היו חלק מאחת התקופות הרעות שידעה הרפובליקה הדומינקנית ודרום אמריקה כולה בעת החדשה. בראשותו של התיש הגנרל המלך העריץ וכל שאר מיני "הסופרלטיביים" רפאל מולינה טורחיו וחבר מרעיו מעוררי הצמרמורת הונהג ברפובליקה משטר האימים הרצחני אשר לא בחל לבזוז לחמוס, לאנוס לרצוח ולהשפיל את העם הדומינקני. הספר מורכב ממספר עלילות אשר מצד אחד שזורות בניהן באופן מדהים ומהשני מחולקות ומופרדות ע"י הפרקים באופן ברור. קשה להתעלם מיכולתו של "התיש" לחשוב על עצמו ועל תאוותיו הכוחנ... המשך לקרוא

פיטי

הרפובליקה הדומיניקנית שוכנת באיים הקריביים, או בשמם האחר איי הודו המערבית. הרפובליקה שוכנת על אחד האיים הגדולים יחד עם האיטי. זוהי מדינה דוברת ספרדית, כשרוב הזמן שלטו הספרדים באי היספניולה, המכיל את שתי המדינות, אך באמצע המאה התשע-עשרה הם גורשו ונעשה ניסיון להסתפח לארה"ב. למרות שהניסיון נכשל, השפעתה של ארה"ב על האי היתה רבה. ב-1930 זו הצליח רפאל לֶאוֹנִידָס טְרוּחִיו, והוא בן 39 בלבד, להטות את הבחירות לטובתו ולהבחר לנשיא. כרגיל אצל רודנים, העליה לשלטון לוותה בהקמת כוח משטרה חדש ונוקשה וברציחת מתנגדים. סופת הוריקן עזה, שהרסה את הבירה סנטו דומינגו, היתה... המשך לקרוא

מורי

דמותו של טרוחיו הינה אמיתית ובזמן שלטונו נקראה המדינה Ciudad Trujillo קרית טרוחיו חגיגת התיש היא בעצם החגיגה שחגג הדיקטטור רפאל ליאונידס טרוחיו (טרוחיו=תיש) על גב עמו ברפובליקה הדומיניקנית במשך 31 שנה עד להירצחו. או אולי כבשיר הקטן בו פותח הספר, עמו חוגג את יום הרצחו. הדיקטטורה שהוא הנהיג אינה שונה משום דיקטטורה אחרת בעולם כל המרכיבים הידועים קיימים בה רצח מתנגדים פוליטיים, עינויים,משטרה חשאית, העברת נכסי מדינה לכיסו הפרטי והטבות מפליגות לבני משפחתו ומקורביו. בהבל פיו חורץ גורלות. ביד אמן יוסה ורגס מנתח לפרטי פרטים את את אישיותו של טרוחיו, את פולחן ... המשך לקרוא

panyola

איזו חגיגה. הספר הטוב ביותר של חתן פרס הנובל ורגס מבין אלו שאני קראתי. שלוש נקודות מבט על הרפובליקה הדומיניקנית שסובבות סביב החנרליסימו, הלא הוא טרוחיו "התיש". ורגס מוליך אותנו אל דמות הרודן הכל-יכול מבפנים ומבחוץ, אל הטוב ואל הרע. ומדגים לנו איך עם שלם נשאב תחת מרותו בצורה טבעית, מבלי לחשוב שיש משהו יוצא דופן בעניין. ומציג בצורה מדהימה איך זה נראה מבעד לעיני התיש. לי זה כלל לא משנה אם הסיפור מדוייק אחד לאחד, או שמא זאת בדייה של זקן בן 70 – כך או אחרת זהו אחד הספרים הנפלאים שקראתי. הכתיבה קולחת, העלילה עמוקה והסיפורים מרתקים. הדבר היחידי שיש לומר בגנו... המשך לקרוא

maor

"נו באמת, את מי מעניינת פיסת היסטוריה של הרפובליקה הדומיניקנית," שאלתי את עצמי, תוך כדי קריאת התקציר בגב הספר... "ועוד לאחר שלא מזמן קראתי את הספר 'חייו הקצרים והמופלאים של אוסקר וואו', שגם הוא עוסק ברפובליקה הדומיניקנית," המשכתי לשכנע את עצמי... ו"עצמי" ענה לי: "וואללה, אתה צודק..." ובינינו, בואו נודה על האמת: האם היסטוריה של כול עם באירופה - נאמר צרפת, אנגליה, איטליה או אפילו מלטה הקטנטונת, לא נראית מעניינת הרבה יותר?" ומנגד - לזכותו של הספר עמד שמו של הסופר הפרואני, מריו וַרגַס יוֹסָה, שזכה לאחרונה בפרס נובל לספרות – והוסיף משקל נגד בנדנדת ההתלבטויות - דבר... המשך לקרוא

י. קליש

ספר מעולה , חזק מאוד בהעברת תחושות הדמויות בספר ,ויותר מכך את תחושת הפחד , האימה , התיעוב מהמשטר הדיקטטורי של הרפובליקה הדומניקנית. ספר מטלטל ,הנקרא בחסר- נשימה לכל אורכו של עלילת הספר . זהו ספרו השלישי של המחבר שאני קוראת , מתוכם עד כה לדעתי הוא הכי איכותי , מרתק , והסוחף מבין כולם . ספר חזק ומעולה שמשאיר חותם בתודעת הקורא כבר במהלך קריאתו , ולאחר סיומו . ... המשך לקרוא

חמדת

ספר מעולה מעולה מעולה שמבוסס על ההיסטוריה של הרפובליקה הדומיניקנית. צריך הרבה אומץ כדי לקחת דמויות שבאמת התקיימו בעולם, במיוחד כשאחת מהן היא הדיקטטור האכזר ששלט ברפובליקה הדומיניקנית 31 שנים, ולהתיימר להכניס למילים לא רק יום בחייהן ואיך הן הגיבו לאירועים אלא גם מה הן חשבו ואיך הן הרגישו. מריו ורגס יוסה מעיז לעשות את זה לגבי כל הדמויות בספר הזה. רגע אחד הוא יכול לספר לי איך השליט טרוחיו מרגיש דגדוג באשכים שלו נוכח איזו מחשבה שעוברת לו בראש וברגע שאחרי הוא יכול לספר לי איך מרגיש אנטוניו דה לה מסה, אחד מהמתנקשים בחיי הדיקטטור, כשהוא יושב ברכב עם שאר ה... המשך לקרוא

תמר

רומן המבוסס על ההיסטוריה האמיתית של הרפובליקה הדומיניקנית בשנות הששים של המאה ה-20. אוראניה קבארל, היום בת 49 ועו"ד מצליחה בבנק העולמי, אשר עזבה את הרפובליקה בהיותה בת 14 ללימודים בארה"ב, חוזרת לאחר 35 שנה בהן לא ביקרה ולו פעם אחת במולדתה, כדי לראות את אביה אגוסטין קבארל שכיהן כנשיא הסנאט של הרפובליקה והודח יום אחד ללא שום הסבר מתפקידו. הסנאטור חולה ותשוש ואוראניה מגיעה כדי לסגור חשבונות ישנים. במהלך פגישתה עם דודתה אדלינה ובנותיה - חברות הילדות שלה, היא מספרת את סיפור עזיבתה הפתאומי. הספר מתאר את ימיו האחרונים בשלטון של הרודן רפאל טרוחיו ("המטיב", "הכל ... המשך לקרוא

רוני

השלטון הדיקטטורי ברפובליקה הדומיניקנית.מרתק... המשך לקרוא

רוני pery