» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (8):
ספרות - עיון ומחקר,
ההתיישבות העובדת,
הדרכה ועיון - למבוגרים,
תרבות CALTURE,
חדש על המדף יולי - ספטמבר 2009,
העפלה, חלוציות, עלייה, ציונות,
שירה, מחזות, כתיבה, ביקורת ספרות, מוסיקה ומוסיקאים למכירה,
אובדן ומוות ואבל ושכול...,
|
|
1.
|
|
ספר זה מתחקה אחר כמה מגלגוליו המרתקים של סיפור חוזר בתרבות ישראל. שלוש פעמים חוזר המספר המקראי על סיפור עלילה שבו מוסגרת אם האומה, שרה, ואחר - כך גם רבקה, בידי אברהם (ויצחק) למלך זר. אותה סיטואציה בחילופי תפקידים מתממשת גם בסיפור יוסף ואשת פוטיפר, ובשינויים מסוימים, גם במגילת אסתר. הגיבורים העבריים בסיפורים אלה שרויים במאבק קיומי אכזר על אדמת נכר. הם גולים חסרי זכויות הנקלעים שלא בטובתם למערכת יחסים ארוטית עם בן התרבות האחרת. הדפוס הסיפורי שהתבסס כבר במקרא, מציע את המטפורה של יחסי גבר - אישה כייצוג של מגע בין - תרבותי. בספרה, מציעה שולה קשת קריאה בין - טקסטואלית מרתקת בכמה דוגמאות נבחרות של הסיפור החוזר על ציר הזמן, החל במקרא, דרך הספרות הבתר מקראית והמדרשית ועד לדוגמאות מן הספרות העברית המודרנית ("האדונית והרוכל" של עגנון, ואינתא עומרי של סמדר הרצפלד). פרק מיוחד בספר מוקדש להתבוננות ב"המגע" יצירתו הקולנועית של אינגמר ברגמן. על פי פרשנותה של קשת מציע הסרט דוגמה נוספת של "אותו סיפור", מנקודת מבטו של ה"אחר" הנוצרי. השאלות שעליהן מנסה החוקרת לענות הן שאלות בונות משמעות: מהי תמת - העל המצויה בבסיסו של הדפוס החוזר, מהי המשמעות שיש לייחס למטפורה של יחסי גבר - אישה, כמייצגת מגע בין - תרבותי, מתי מיוצגת היהדות על - ידי גבר, על - ידי אישה או על - ידי זוג, והעיקר, האם ניתן להצביע על תפקידו האידיאולוגי של סיפור, שהתרבות היהודית מספרת אותו לעצמה שוב ושוב בזמנים ובמקומות שונים. דר' שולה קשת, מרצה לספרות ותרבות ישראל, במכללת סמינר הקיבוצים. ספרה המחתרת הנפשית (על ראשית הרומן הקיבוצי), ראה אור ב1995 - , בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון פורטר, אוניברסיטת תל - אביב....
|
|
5.
|
|
שמו של הספר, אבשלומי, נבחר מתוך כותרת שיר של חיים גורי, ומייצג את הרעיון המנחה, שעליו מבוסס הספר כולו. זעקת הכאב של דוד, "בני אבשלום, בני, בני אבשלום, מי יתן מותי אני תחתיך אבשלום, בני בני" הפכה לביטוי מייצג של אבל על מותם של אנשים בדמי ימיהם. אבשלומי מציע שמונה קריאות של יצירות מן הספרות העברית המודרנית, שמנהלות דיאלוג לא רק עם סיפורי הקרבה במקרא, אלא גם עם סיפורי הקרבה מיתיים מתוך המאגר התרבותי של העמים מסביבנו.
הספר כולל קריאות ביצירות של חשובי היוצרים בתרבות העברית המתחדשת: חיים גורי, רחל חלפי, יונה וולך, אנטון שמאס, אסתר אטינגר, עמוס עוז, מאיר שלו ודויד גרוסמן. סיפורי המקרא שנבחרו על־ידי היוצרים, על אבשלום, בת־יפתח, הוקעת בני שאול על־ידי הגבעונים, או על גיא בן הינום, אתר ההקרבה הקדום, מציעים התבוננות "מן השוליים" על רעיון הקרבן, ואולי אפילו טומנים בחובם את האפשרות להשתחרר מאחיזתו של המיתוס המכונן של עקדת־יצחק.
פרופ' שולה קשת שימשה כראש ההתמחות בתרבות ישראל במכללת סמינר הקיבוצים. זהו ספרה השלישי שעוסק בבין־טקסטואליות. הספר הראשון, אמרי־נא אחותי את (2002) ,עסק בגלגוליו של סיפור חוזר בתרבות ישראל, הסיפור על אברהם ושרה במצרים. הספר השני, נקודת הבראשית (2009) ,עסק בסיפור המכונן על ראשוני החלוצים של השומר הצעיר, שישבו בביתניה־עילית, ובדיאלוג שניהלו כמה יוצרים עם הסיפור ההיסטורי, החל ב'ימים ולילות' של נתן אגמון־ביסטריצקי וכלה ב'ליל העשרים' של יהושע סובול. גם ספרים אלו יצאו לאור בספריית הילל בן חיים, הקיבוץ המאוחד.
...
|
|
