ביקורות ספרים על הספר הכרונוליתים

לא קל לכתוב מדע בדיוני. זה דורש הרבה מחשבה, שאר רוח, דימיון, היכרות בסיסית עם מדע, ויכולת להכניס את הקורא למציאות עתידנית שאינה המציאות הרגילה שלו בלי שההסברים ייראו מלאכותיים בעלילה. אולי התכוונתי שקל לכתוב מדע בדיוני, אבל לא קל לכתוב אותו כך שיהיה טוב. עוד יותר מורכב זה לכתוב מדע בדיוני, או בדיון כלשהו, שמשלב מסע בזמן. יש יותר מדי פרדוקסים פוטנציאליים לעלילה וחורים מובנים במסגרת הנרטיבית הרגילה שלנו שכוללת סיבה ותוצאה. מורכבות נוספת קשורה בכתיבה עתידנית על עתיד קרוב יחסית. זה די מבטיח לכוב שהספר שלו יתיישן במהירות, ולא בהכרח בצורה טובה. הכרונולי... המשך לקרוא

נצחיה

מד"ב חביב ביותר. החומרים של זמן, סיבה-תוצאה וגורל המהולים בחלקיקי טאו למיניהם הם חומרים מעולים. המרקחת שיצאה היא בהחלט בסדר אך אני יצאתי חסר. הסיפור כולל מותחן די רגיל על רקע עתידני סביר בהחלט בתוספת האירועים של עמודי הכרונוס הענקיים. במותחן יש הורים המתקשים לתפקד, פיזיקאים משוגעים ופה ושם אהבות בלתי אפשריות. בסופו של סיפור לא יצאתי עם איזו תובנה מעניינת או מסר אנושי ברור כלשהו. כן, יתכן שהזמן אינו לינארי כמו שנדמה לנו אך אני מתקשה לראות מפה מה הסופר חושב שהאדם צריך לעשות אחרת.... מומלץ אך לא בחום.... המשך לקרוא

7ספרים

**** אנחנו רגילים לחשוב על הזמן כליניארי, קווי, כמו שרוול עצום וחד-כיווני של סיבות ותוצאות, שמתחיל אי שם במרק הקדמוני ומסתיים, נכון לעכשיו, ובכן, עכשיו. העתיד עוד לא "נכתב", והכול יכול להשתנות. הכול (אפילו בוז'י, תיאורטית, יכול להיות ראש ממשלה. שלא לומר יאיר לפיד). כל דבר מוביל למשנהו והכיוון הוא תמיד קדימה, כי העבר מוביל אל ההווה - ואל העתיד - ולא להיפך. אולי מנטלית אנחנו מסוגלים לתקוע סיכה באיזה יעד שעדיין לא התגשם בעתיד - טיול משפחתי בקוסטה ריקה או תפקיד בכיר יותר בעבודה - ולעשות כל שביכולתנו כדי להגיע לשם, אבל בסופו של דבר עדיין מדובר בשאיפה ערטילאית... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

יש לי הרבה לבטים איך לתאר את הספר - הסיפור קולח והגיבור מעורר סימפטיה, אך משהו אנמי בעלילה וברור לנו שהסופר לא הקדיש מספיק מאמץ להתפתחויות הטכנולוגיות שאמורות להיות בעוד 50 שנה (בית מתנפח?, נו באמת!). אהבתי את ההתלבטויות הפילוסופיות המעמיקות וההסברים על תופעות טבע שונות ("איזון חוזר"), עדיין ניכר שעשו יותר מידי רעש מהספר הבינוני הזה - מדע בדיוני טוב זה לא!!... המשך לקרוא

חיית טוטם

"ג'וליאן קומסטוק" כה מצא חן בעיני, שמיהרתי להשיג ולקרוא את הכרונוליתים של אותו סופר. וילסון הוא סופר מדע בדיוני קנדי עטור פרסים, שכותב על רעיונות גדולים ויצירתיים באופן אישי כלומר - הוא עוסק בסיפור האישי ודרכו אתה מתוודע לרעיונותיו. מה היה קורה אם כובש מהעתיד היה מצליח לבנות לעצמו אנדרטת ענק בעבר? האנדרטאות הענקיות המכונות כרונוליתים מופיעות יש מאין במקומות שונים בעולם, בלתי ניתנות להריסה, זורעות הרס בעצם הגעתן, מגדירות את ההווה ובונות את העתיד. וילסון מאפיין את הציפייה כגורם היוצר את עתידנו, מה שהוא תובנה יצירתית ונכונה - נבואה המגשימה את עצמה - ... המשך לקרוא

yaelhar

הרבה פוטנציאל ושום דבר ממנו לא ממומש. ... המשך לקרוא

היפיפיה הנרדמת

הרעיון הבסיסי בכרונוליתים מאד מושך - הופעתם ההרסנית בנקודות מפתח ברחבי העולם של מבני ענק, עשויים מחומר מוזר שלא מגיב עם חומצות, חשמל, חום ובאופן כללי בלתי ניתן להריסה וכל אחד מהם מבשר על עתיד קודר בו יופיע אדם לא מוכר ויכבוש אותו. ההשלכות של הכרונוליתים המתרבים על האנושות הן אדירות. פחד ופניקה ברחובות, מהפכות חברתיות ועלייתן של כתות מוזרות. היופי של הספר הוא בכתיבה הפשוטה אך האפקטיבית, ברובה, והיכולת של הסופר להדגים איך העולם מתדרדר לכאוס. אך לא הכל וורוד ויש בספר נקודות של איטיות בעלילה שמורידות מעט את מפלס העניין. אם היה אפשר לדרג 3.5 כוכבים זה ... המשך לקרוא

Sagiv m

הספר האהוב עליי של רוברט צ'ארלס ווילסון. כתוב בצורה נהדרת. הספר סוחף ומרתק. לדעתי ניתן לראות בו תסמונת "פוסט 9-11", בכך שהסופר מציג את הצד הפגיע והחלש של אמריקה - שלא מסוגלת להתגונן בפני איום שמגיע מהעתיד. בצורה דיי מצמררת המספר מתאר כיצד מגיחים משום מקום אנדרטאות ענק שמתארות ניצחון - שמתרחש בעתיד. רצה הגורל ואותו אדם נקשר אל אותם כרונוליתים. אחד הקטעים שהכי גרמו לי להתחבר לספר זה התיאור של ההתרחשות בישראל, בירושלים. לסופר יש עוד קטעים שהוא מתאר את "הקשר הישראלי", וזה דיי מגניב כי ללא ספק יש לו קצת ידיעות בנושא. תמיד כשהמלצתי על הספר לחברים אמרתי להם ל... המשך לקרוא

קורנליוס