ביקורות ספרים על הספר מות הנזיר

ספרו של אלון חילו עוסק בעלילת הדם שהתרחשה בדמשק בשנת 1840. כמו בעלילות דם רבות, גם כאן נעלם אדם נוצרי במקרה זה נזיר, ומי שהואשם אלו היהודים אשר כידוע נוהגים לעשות שימוש בדם נוצרי לצורך הכנת מצות בפסח. דמשק באותם ימים היא עיר מעורבת של יהודים, נוצרים ומוסלמים. הדמות המרכזית בסיפור היא דמותו של אצלאן, בן למשפחת פרחי אחת המשפחות הידועות והמכובדות בעיר. כבר בתחילת הסיפור מבהיר לנו אצלאן את מערכת היחסים בינו לבין אביו אשר אותו הוא מתאר כראיס אמיתי: " אני לא הייתי אוהב את אבא ואבא לא היה אוהב אותי ושנינו לא היינו אוהבים זה את זה, וכל דרך אחרת בה ניתן לשוב ולג... המשך לקרוא

בנצי גורן

אצלאן פרחי, מתבגר בן 15, בן למשפחה עשירה ובעלת השפעה בדמשק של 1840 נוהה אחר גברים. נהייתו אחר גברים בעיר שבה נהיה אחר גברים ומגע אסור עמם גורר עונש מוות, גוררת שרשרת של אסונות. להלן ספוילרים מעטים, קלים והכרחיים לתיאור האווירה. אצלאן בן ה-15 לא רק אוהב גברים, הוא גם מתנהג כהומוסקסואל נשי. כבן תפנוקים הלבוש בהידור וכמתבגר זה עוד מתקבל איכשהו. המגע המיני הראשון שלו הוא עם ספר משכונת עוני. זה מזהירו שלא לבוא במגע עם גברים אחרים, אך תשוקתו הבלתי ניתנת לכיבוש למגע עם נשיקות גבריות ומוטות זקורים הנבלעים בכל הזדמנות גורמת לכך שאצלאן בכל זאת פוגש את הנזיר תומאס... המשך לקרוא

מורי

אלון חילו: מות הנזיר. חרגול 2004 (ספריה) פרשה של מחשבות ומעשי טומאה בשפה נהדרת פיוטית ונמלצת. בספר באים יפה לביטוי רגשותיהם של גברים לא גמורים, שהיום מתקבלים ע"י החברה אך אז לא זכו להבנה אלא לרגשות שנאה, חותמת טומאה ועונשים כבדים עד מוות. סביב בחור מפונק יחיד ורגשותיו ומעלליו נרקמת דרמה מותחת מן המאה התשע עשרה הכוללת במרכזה את עלילת דמשק 1840, תיאורי העיר דמשק וחיי הקהילה היהודית שם. במחצית הספר, כבר לא יכולתי יותר כי מאסתי ברגשותיו ותפנוקיו האגואיסטיים של אצלאן, הגם שנרשמו בשפה יפה-פיה. דרכו להגיע לאביונה אינה מספקת וחבל שאינו עובר תהליכם מוסריים עמ... המשך לקרוא

shoshan

עזבתי באמצע, וזה לא קורה לי הרבה... לא יודעת אם זה הוא או אני. אני חוששת שהשפה המליצית והמעוטרת מדי אינה תורמת במקרה זה. אך הכריכה מדהימה, כל הכבוד על הרעיון המקורי והעיצוב.... המשך לקרוא

שין שין

**** אני מאוד אוהב עברית. בייחוד עברית מלאה, אינטיליגנטית, עשירה, ואותנטית. מצד שני, אני יכול למצוא המון חן גם בעברית חדשה, "דלה" כביכול, אם היא נשארת מדוייקת ונאמנה לעצמה, כמו בספרים של אתגר קרת למשל. השפה היא כלי, שיכול להיות יעיל מאוד אם עושים בו שימוש נכון. ב"מות הנזיר" העברית היא עשירה, מפותלת ומלאה פאתוס. זה מתאים, אולי, לתקופה ולמקום, כאילו ככה דיברו אז בדמשק, בתרגום ב"עברית ספרותית" למה שנכתב ונשמע אז בערבית מליצית ועשירה, אבל כך השפה מפסיקה להיות כלי, ומתחילה להיות לפעמים העניין עצמו. אני מתרגש מאוד כשאני נתקל במטאפורה חריפה ומדוייקת, אבל הבטן של... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

אלון חילו מציג בספר הסבר משלו לעלילת דמשק שהתרחשה בשנת 1840. אפשר שההסבר של חילו הגיוני, שהרי כל קצוות העלילה קשורים וסגורים, אולי סגורים מכדי להותיר מקום לספק. אלא שלראות עיני מתבלטת מעל העלילה דווקא השפה העברית, זו שכבר דיללנו ושחקנו, המרימה את ראשה ומציירת בצורה חושנית ומשכנעת את דמשק שלפני מאה וחמישים שנה. ... המשך לקרוא

זוהר

כתוב טוב, מעורר את הדמיון, קולח. דמות חלשה ומורכבת בסביבה בלתי יצבה, אלימה ומאיימת, נקלעת לשרשרת אירועים שמסבכת אותה עד למעבר ליכולתה. מומלץ כספר "התרעננות" ... המשך לקרוא

ש. בן-אריה

לא נולדתי הומופובית, אבל הומואים כל כך מקשים לאהוב אותם. כתוב מליצי מדי, מופרך ומיותר. ומאוד מאוד הומואי.... המשך לקרוא

הילה