ביקורות ספרים על הספר שהיד

דני בר, איש השב"כ לשעבר, אין איש המתאים ממנו לתאר כיצד מופעלת רשת סוכנים המסייעים לעבודת השב"כ בבואו ללכוד מפגעים פוטנציאליים במקום מגוריהם ובינות לאוכלוסיה עויינת. הזמן הוא, כנראה, זמן שלטונו של אהוד ברק. הזמן בו נעשה ניסיון בקפמ דיוויד בסיועו של קלינטון ליצור שיחות שלום עם ערפאת. עצרת גדולה מתוכננת בכיכר רבין, הכיכר שאך לפני שנים אחדות אירחה איש שלום אחר, יצחק רבין, כיכר ממנה לא יצא בשלום. ההכנות לעצרת השלום ולפיצוץ הצפוי בעצרת, מילולית ממש, מהווים רקע לסיפור עוצר נשימה, בעבודתם של אנשי השב"כ והסוכנים שהם מפעילים, על-מת לעצור את שני המפגעים שאותרו ... המשך לקרוא

מורי

"שהיד" ספר מדהים מרתק וסוחף, מתואר ברמה מבריקה בארועים השוטפים את המערכת הבטחונית מדי יום ולילה. דני בר הצליח לתאר במדוייק את שני הצדדים, המטרות והחלומות. בקיאות רבה ברזי השפה והגינונים הערביים! ספר מתח מבריק שרק מחדד את השיגעון שבדו קיום ואת נבכי המטלות והחלומות של הצדדים! במיומנות גאונית דני בר פרס בפנינו יריעה כה רחבה עמוקה ואמינה על כל המתרחש בנשמות הפועלות, אשר גורם להבנה ולהזדהות מלאה בכל הדמויות ואף מצידו השני של המתרס! תובנות מחודדות שלא ישאיר אף קורא אדיש ובטוח שיסחף המונים ! שמחה שהזדמן לי לקרוא ספר זה ומתכוונת לרכוש העתקים נוספים עב... המשך לקרוא

Rachel Stern

פיגוע ההתאבדות מתוכנן להתרחש בלב תל אביב. בלבה של עצרת למען השלום. המטרה - שהיד או שניים וכמה שיותר הרוגים לציונים. בטן רכה. בתוך מדינה מסוכסכת-מפולגת-עודה מחפשת עצמה. ארגון טרור איסלמי. חברון-חלחול-מערה נסתרת בהרים. הגורם האנושי מכאן והגורם האנושי מכאן. מניעים לכאן ומניעים לכאן. משתפים פעולה עם הוצאת הפיגוע לפועל. משתפים פעולה לסיכולו. המניעים האישיים והגורם האנושי במשחק הראשי. אלה מול אלה מול אלה. את כולם מניע הגורם האנושי שבא מהבטן. את עמוס מפעיל השב"כ המנוסה, המוכשר והכריזמטי שמושך בחוטי הסיכול. את 'חליל הקסם' (מאותו הכפר) - שמסוכסך עם החי... המשך לקרוא

'החצר הפנימית' שבה אותי לחלוטין בקסם שלו. בעיקבות הקריאה, הרגשתי שלא מתחשק לי לעזוב כל כך מהר את העולם של הספר, ולעבור לעולם אחר של ספר אחר. משום שאין ספר המשך ל'החצר הפנימית', החלטתי להסתפק בספר נוסף של דני בר, "שהיד". אני מודה, לקרוא את העמודים הראשונים של הספר, היה בערך כמו לצפות בתחקיר בחדשות 2 של אוהד חמו בנושא שהידים וערבים. מושגים כמו 'אללה אכבר', 'אין אלוהים מלבד אללה, ומוחמד הוא נביאו', 'איטבח אל יהוד', 'ברוח, בדם, נפדה את פלשתין' - אלה מושגים שכל אחד ואחת מאיתנו מכירים מחיי היום יום, ורואים אותם בכל מקום ברשת (ולפעמים, למרבה הצער, גם במציאות), עד שכבר... המשך לקרוא

זה שאין לנקוב בשמו

יום שישי. ערב. גשם מכה בעדינות על השמשות, עוד שבת שקטה. אור נרות, ארוחת שישי. אלה מבלים בבית עם המשפחה. ההם בבילוי סוער. קבוצת נערים בעוטף עזה נפגשת בפארק קצת אלכוהול קצת קיטורים. יש הישנים בשקט של עונג שבת אחרים מתכננים טיול בטבע לבוקר שלמחרת. תינוק באיו"ש, ילדה בתל אביב ישנים בשלווה במיטתם החמה מחבקים דובי חום מחייך. חדשות ynet הערב כמו בהדממה. שקט.. החיילים - חלקם בבית בחופשת שבת, האחרים – על משמרתם בעוד משחק כדורסל או טטריס בין שמירה לשמירה.. גלגל"צ מעדכן שהתנועה בכבישים בלי הפרעה זורמת. שקט כך נדמה - באויר, בים, ביבשה - בכל הגזרות. כך נדמה. רק נדמה.. בעו... המשך לקרוא

הרבה מאוד נקודות זכות נזקפות לזכותו של הספר הזה, ונקודה אחת משמעותית נזקפה לחובתי: כל כך הרבה זמן לקח לי להגיע אליו. חני הייתה הראשונה שהמליצה לי על הספר, מְגֻבָּה בביקורתה היפה והרגישה. ואילו אני מיהרתי לעקם את פניי, לכתוב לה משהו על רשימת קריאה ארוכה כאורך הגלות, ולרטון לעצמי שרק זה חסר לי עכשיו, לא רק ספר מתח, אלא ספר ריגול עתיר סוכנים ומפעילים ומפגעים ושאר מרעין בישין. הלו, אני כּולה מחפש רומן משפחתי קטן ורגיש... אבל אז, כשכבר סתמתי את הגולל על קריאת הספר, השתלבו להם בהרמוניה מושלמת כמה צלילים שמישהו שם למעלה ככל הנראה טרח להלחין עבורי, ומוזיקת ה... המשך לקרוא

מסמר עקרב

**** תאמינו או לא, את ״שהיד״ קראתי בכמה שעות מעטות בדרך אל, מ, ובמהלך טיפול שיניים אימתני. או כמו שאומר אצלנו הפתגם הידוע, גם כשהתרנגול הולך לשחיטה, הוא מוצא זמן לאכול גרגירים. את הספר כתב, וזה ניכר מכל שורה, איש שב״כ לשעבר, או אם תרצו, גם אם תשים סיר על הראש של העז, עדיין היא נשארת עז. משהו לא טוב קרה לנו כעם וכתרבות, ולא, אני לא מתכוון למירי רגב. אנחנו כבר לא מספרים סיפורים כמו שצריך. הפתגמים החכמים באידיש או בערבית ואפילו בעברית פינו את מקומם למשפטים פונקציונליים, דלים, ומחוסרי ברק. אייל גולן, למה אילנית לוי ואתה נפרדתם? גולן: ״כמה אתה יכול לאכול ... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

אמנם אני רואה בספר שהיד ספר מתח עצמתי שמביא את הקורא להתרגש מהאווירה, מהשפה הערבית, מהמנהגים שכולנו כאן מכירים, ומהמציאות המורכבת כאן כל כך. אך אסור לטעות כאן. מה שאני כאזרחית רואה מעל פני השטח הוא לא מה שרוחש מתחת לפני השטח. ומתחת לפני השטח יש מערכת שלמה שדואגת שאני כאזרחית אשן טוב בלילה בלי שאף אחד יצמיד לי כדור לראש או יסדר לי לקינוח מטען מתחת למכונית.. ללא אנשי המודיעין שלנו שעושים ימים כלילות ,שמתחפשים כאילו פורים הוא כל השנה ונכנסים למאורות מחבלים, מסגדים, כפרים, עוברים גבולות ומתמרנים אנשים רגילים כמוני וכמוכם לשתף פעולה, לא היינו יכולים לג... המשך לקרוא

חני

היית אורחת באתר וקראתי המון ביקורות. החלטתי לחרוג ממנהגי ולכתוב ביקורת לספר "שהיד" רק אחרי שראיתי את התגובה של "סוהא" שפסלה את הספר משיקולים לא עניינים בכלל. ספר מרתק, לי הוא חידש המון, והוא סוחף לכל אורך הקריאה. אני גם חייבת לציין כי יש בספר מקום של כבוד לתרבות הערבית ומנהגיה. ... המשך לקרוא

נעם

סיפור טוב משלב היטב בין מציאות לבדיה. "שהיד" עושה זאת. הוא מאפשר הצצה לתת תרבות, שיש לה שפה, נורמות, טקסים משלה והיא מתנהלת מאחורי הקלעים, בשעה שבקדמת הבמה פוליטיקאים מספקים כותרות לעיתונים. גם הספר הזה הוא מסע אנתרופולוגי והוא מלמד אותנו דבר או שניים, על האנשים המחרפים נפשם בסתר, בצנעה. מגיע להם שישמיעו את קולם !! דני בר מגלה בקיאות בחיי שכנינו, שפה, מנהגים ותרבות. תיאורי המארבים כל-כך מפורטים, עד שקשה לאדם מן הישוב שהשפה הביטחוניסטית לא נהירה לו, לעקוב אחר הקצב בו מחליפות הדמויות מסכות, תלבושות ונקודות ציון. לבד מזאת, הספר קריא, קולח, ומעורר מחשב... המשך לקרוא

קוראת

ספר טוב מותח ונקרא במהירות.כך זה מתבצע בשטח באמת.כתב אותו אדם המעורה בשטח.בזכות אנשים כמוהו נחסכו חיי יהודים רבים.מומלץ.... המשך לקרוא

יוכי