ביקורות ספרים על הספר שפת אם

אוֹאוֹתָ'נוּת'וֹל: יתמות רוחנית; להיות ללא כל קהילה רוחנית או משפחה. דוֹאוֹלֵדוֹש: כאב או אובדן המלווים בתחושת הקלה, הנובעת מכך שתמה הציפייה שיגיעו כבר. ראנִי: הישג חלול, דבר מה שאדם רכש, קיבל או השיג, אבל ללא תחושת סיפוק. *** סוזט היידן אלגין עשתה ההפך מג'ורג' ארוול ב-1984. הוא המציא שפה מהונדסת, Newspeak ("שיחדש") שמטרתה לצמצם את אוצר המילים ולסלק כל ביטוי המתקשר למשמעות של חופש, מרד ואינדיבידואליות. הרעיון שלו היה פשוט: שפה מעצבת את המחשבה; כלומר אם אין מילה לרעיון מסוים - אי אפשר לחשוב אותו. השפה של אורוול הייתה הכלי של הרודן להשיג את השליטה ה... המשך לקרוא

מִשְׁאלת לֵב

# השפה ככלי לשינוי תודעה ולשליטה על אחרים מוזכרת בלא מעט ספרים. פרט לספרי עיון, גם ספרים עלילתיים עוסקים ברעיון הזה. למשל "לקסיקון" של מקס ברי. מלים הן צלילים המתממשים לכלל דימויים שהם יותר ממשמעותם המילולית. המומחים למלים, שאינם סופרים דווקא - פירסומאים ופוליטיקאים מומחים בהן יותר מסופרים - יכולים בהחלט להשפיע על תודעת השומעים, לשלוט ולגרום לשינוי. הסיפור הבדיוני עוסק במלים ומושגים. החברה המתוארת בו מתקיימת במאה ה-23, נשים נחותות מגברים, נתונות לשליטתם באופן מוחלט, וצריכות לפתח אמצעים סודיים כדי להתמודד עם נחיתותן לכאורה. בחברה הזו יש תפקיד חש... המשך לקרוא

yaelhar

ספר עם המון, המון פוטנציאל. הרעיון הבסיסי מאוד מאוד יפה. השפה כמכשיר מעצב ומכשיר שליטה. הנופך הבדיוני של הצורך בקשר עם חוצנים גם חביב ביותר. התוספת המגדרית היא לענין ביותר. ובכל זאת אני יוצא ממנו בהרגשה של חסר. הדמויות הן חד מימדיות וללא חיבור רגשי. לא תמיד ברור מה מניע אותן. יש ערבוב של רבדים שלא מתחברים לכדי שלם גדול אחד. ציטוט (לאו דווקא מוביל) - " אנו אנשים, ומילים אנושיות הן כל שיש לנו, גם דבר האל, למעשה, הנו מילות אדם"... המשך לקרוא

7ספרים

עוד ספר בשרשרת ספרי אסונות ודיסטופיות שיצא לי לקרוא לאחרונה ועוד אחד מן הספרים הזנוחים אך המוצלחים שהגעתי אליהם רק בזכות ביקורות בסימניה. כן ירבו, חבר'ה! מסתבר שסוזט היידן אלגין הקדימה בשנה את מרגרט אטווד ואת "מעשה השפחה" שלה ופירסמה את הדיסטופיה הפמיניסטית הקודרת שלה "שפת אם" כבר ב-1984 (מזכיר לי משהו, המספר הזה...). בעברית הספר יצא לאור ב- 2008. שטויות, מה זה 24 שנות עיכוב לעומת הנצח? בספרה של היידן המתרחש בתחילת המאה ה-23, הנשים בארה"ב איבדו את זכויותיהן החוקיות כבוגרות ועתה הן נתפסות כקטינות החיות תחת חסות האב, הבעל או גבר בוגר אחר. כפי שנשים חיו בעצם לא... המשך לקרוא

שין שין

הספר מתאר עולם דיסוטופי בו התיקון ה-19 בחוקה האמריקאית מ-1920 המעניק זכות הצבעה לנשים מבוטל. נשים מוחזקות כקטינות נטולות יכולת החלטה לגבי גורלן האישי. (דרך אגב, זהו פרט מעניין בפני עצמו לאור ההיסטוריה הותיקה של החוקה האמריקאית, על כך שנדרש תיקון מיוחד בחוקה לשם זאת. מעניין לשם השוואה להביט אצל חלק מעמיתנו האירופים הנאורים והמתקדמים - השוויצרים הואילו בטוב לתת זכות הצבעה לנשים רק ב-1971, בליכטנשטיין רק ב-1984. לעומת זאת, בקונגרס הציוני השני הכריזו על כך עוד ב-1898). הספר מזכיר מאד את "מעשה השפחה" של אטווד שיצא זמן לא רב אחריו. (דרך אגב, "מעשה השפחה" עצמו מומלץ בח... המשך לקרוא

אוריאל

הכל התחיל בשבוע הספר שמוכר בדוכן דחף לי את הספר הזה ואמר לי שאני חייבת לקרוא אותו ( ואני רק חיפשתי את "המשכוכית" של קוני ויליס.. ) התקציר נראה לי נחמד אז החלטתי לקנות . אחרי שפתחתי אותו פשוט נשאבתי פנימה ! הספר פשוט זיעזע אותי במובן הטוב של המילה . לא יכולתי להתנתק ממנו עד שסיימתי אותו . ואחרי שסיימתי לא הצלחתי להפסיק לחשוב על התוכן . והתוכן- מדענים מגלים שהאישה נחותה מהגבר , הדיבר ה 19 של החוקה האמריקאית מתבטל - אין שווין זכויות לנשים . אישה נחשבת שכקטינה עפ"י חוק. רובד נוסף של הסיפור הינו התפתחות של משפחות שולטות - משפחות הבלשנים . שבעקבות יצירת קשר עם חי... המשך לקרוא

yuli