ביקורת ספרותית על שפת אם מאת סוזט אלגין היידן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 19 ביוני, 2019
ע"י yaelhar


#
השפה ככלי לשינוי תודעה ולשליטה על אחרים מוזכרת בלא מעט ספרים. פרט לספרי עיון, גם ספרים עלילתיים עוסקים ברעיון הזה. למשל "לקסיקון" של מקס ברי. מלים הן צלילים המתממשים לכלל דימויים שהם יותר ממשמעותם המילולית. המומחים למלים, שאינם סופרים דווקא - פירסומאים ופוליטיקאים מומחים בהן יותר מסופרים - יכולים בהחלט להשפיע על תודעת השומעים, לשלוט ולגרום לשינוי.

הסיפור הבדיוני עוסק במלים ומושגים. החברה המתוארת בו מתקיימת במאה ה-23, נשים נחותות מגברים, נתונות לשליטתם באופן מוחלט, וצריכות לפתח אמצעים סודיים כדי להתמודד עם נחיתותן לכאורה.
בחברה הזו יש תפקיד חשוב לבלשנים. אלה מנצלים את הדרך האינטואיטיבית והמהירה של תינוק ללמוד שפה – תהליך שאורך בממוצע שנתיים – דרך שלא ניתן לחקותה בבגרות, חושפים את תינוקותיהם מיום היוולדם לשפות אנושיות ולא-אנושיות ובכך הופכים את עצמם לחיוניים עבור חברה שמהותה מסחרית. הם נדרשים לכל תהליך של מו"מ עם בני אנוש או חייזרים וכל מו"מ כזה נושא רווחים לאלה המקיימים אותו ולאלה המתרגמים אותו.
הסיפור עוסק גם באתיקה – ילדים (כמו נשים) הם רכושם של אבותיהם היכולים לעשות איתם כרצונם – גם למכור אותם (תחת הכותרת של "להתנדב לטובת האומה" לצורכי ניסויים זוועתיים) להעביד אותם ולהנות מריווחיהם. ילדים (זכרים) גדלים והופכים גברים כאבותיהם. נשים בחברה הבלשנית עובדות בפרך כתינוקות, ילדות ונערות, מושאות לגבר על בסיס מסחרי, יולדות הרבה ילדים, ממשיכות לעבוד בפרך גם מחוץ לבית וגם בבית, לרווחת אדוניהן הגברים, מזדקנות ועוברות לחיות ב"בית עקרות" וממשיכות לעבוד כל עוד הן יכולות.

מתבקש להזכיר את "סיפורה של שפחה" בהקשר של הספר הזה. מסתבר שאלגין, שהיא פרופסור לבלשנות, הקדימה את אטווד: הספר יצא לאור ב 1984 והתיאור של מעמד הנשים בו – עם שהוא מקומם ומעורר הזדהות - אינו מפחיד כמו תאוריה של אטווד ב"סיפורה של שפחה". מעמד האשה המתואר בספר מזכיר את המצב המתקיים היום במספר חברות מוסלמיות – כמו סעודיה והתקיים בעבר בחברות שמרניות כמו סין שלפני המהפכה (אולי גם היום בפריפריה).

הספר מעניין מאד, כתוב היטב ומעלה נושאים חשובים, וזו גם חולשתו. אלגין מעלה נושאים שכל אחד מהם ראוי לסיפור ממוקד ונפרד. היא מאירה בזרקור נושאים שאינם מקבלים התייחסות מספקת. הספר קריא ומעניין ונראה כי הוא ממשיך להיות רלוונטי למרות השנים הרבות שחלפו מאז נכתב, אבל אתה נשאר עם הרגשה של טיפול שטחי בנושאים מטרידים עדיין. אני מודה לשין שין שהביקורת שלה הפנתה אותי אל הספר הזה.

ועוד משהו: ארבע ביקורות יש לספר הזה פה. שתיים של נשים ושתיים של גברים. הנשים התפעלו, הגברים עיקמו ת'אף...
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
גלית (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
סליחה, אמיר בן דוד, לא יודעת מה היה לי בראש ששלפתי ככה את ירמי
yaelhar (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
גלית תודה מקרב לב
היידן אינה מתעכבת על הסיבות שהפכו את הנשים לנטולות זכויות. היא כותבת את הסיפור הזה על המצב העכשווי (המאה ה-23) וזה נכון שהגברים יוצאים בו לא טוב. אבל תמיד כשמתארים את המדכא הוא יוצא לא טוב.
גלית (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
איך אני שמחה שעוד מישהו קרא את הספר הזה! ואם זאת את אפילו עוד יותר (כמו שאמר ירמי קפלן)
מסכימה שמאד מזכיר את סיפורה של שפחה למרות שהוא הרבה יותר טכני והמרד הסמוי לא מאד ברורה ההתנהלות שלו , לא מפתיע שגברים לא אהבו, הם יוצאים לא משהו בדיסוטופיה הזו.
yaelhar (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, Tamas
יש בסיפור הרבה התרסה מצד הנשים וגם תושייה. הגברים, מאידך, מצויירים בקווים לא מחמיאים: הם כסילים או רשעים או גם וגם...
yaelhar (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
מחשבות כנראה לא אראה את הסידרה.
Tamas (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
דווקא במאה ה-23, שהנשים הופכות לנטולות מעמד או זכויות, הסיפור מעורר התפעלות מצד נשים וההיפך מצד גברים??
מורי (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
יעל, הסדרה מוזרה, מדכאת וכבדה.
yaelhar (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, אושר
הספר "מעשה השפחה" (כך נקראה המהדורה הראשונה) כל כך הפחיד והרתיע אותי, שמיהרתי להיפטר ממנו. לא התקרבתי משום כך לסידרה, למרות שאני מבינה שהיא עיבוד קל לעיכול של הספר...
אושר (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
תודה yaelhar העונה השלישית של the handmaid's tale עלתה:

https://www9.fmovies.to/film/the-handmaids-tale-3.90lj0/2ow54nq





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ